‏290.00 ₪

שאלת המחקר: 

כיצד באה לידי ביטוי הפרת המנוחה השבועית של העובד?

תוכן עניינים

מבוא  

שאלת המחקר  

החוק בישראל  

 המנוחה השבועית: החוק הישראלי ופסקי דין 

המנוחה השבועית  

ועדת המומחים   

משפט משווה

הדיון במשפט הבינלאומי: יום א' לנוצרים ויום ו' למוסלמים   

הדיון במשפט הבינלאומי 

ארגון העבודה הבין-לאומי ILO

האיחוד האירופי 

גרמניה  

בריטניה  

המצב בישראל  

הפרת החוק במדינת ישראל וההתמודדות עם ההפרה על ידי המדינה ובתי המשפט  

סיכום   

ביבליוגרפיה  

על פי סעיף 7 לחוק, על המנוחה השבועית להימשך לפחות 36 שעות רצופות. ליהודי תכלול המנוחה השבועית את השבת, ומי שאינו יהודי רשאי לבחור את אחד הימים; שבת, יום ראשון או יום שישי לפי מה שמקובל עליו כיום מנוחה. סעיף 9 אוסר להעביד עובד ביום מנוחתו השבועית אלא אם הותר על פי האמור בסעיף 12 בחוק. כמו כן, כדי למנוע הפליה, החוק אוסר על מעביד לסרב להעביד אדם בגלל שאינו מוכן לעבוד ביום המנוחה שלו כפי שמחייבת אמונתו. בסעיף 12 נכתב כי לשר העבודה יש סמכות להתיר העבדת עובד ביום המנוחה במקרים שבהם הפסקת העבודה ביום המנוחה תביא לפגיעה קשה בענייני הגנת המדינה, ביטחון הגוף או הרכוש או פגיעה חמורה בכלכלה.

העברת מרכזי מסחר גדולים אל מחוץ לערים הביאה לפתיחתם של מרכזי מסחר אלה גם בשבת. רק מעטים מבעלי החנויות מקפידים שבשבת יופעלו החנויות על ידי עובדים שאינם יהודים.

המומחים ישבו על המדוחה. בקביעת העיקרון של קיום יום מנוחה שבועי והועדתו בשבת חתר המחוקק להגשים שתי מטרות משולבות: ראשית, מטרה חברתית, לפיה ראוי לייחד יום מנוחה שבועי לכל אדם כדי שיוכל לנוח בו ממלאכתו, לשהות עם משפחתו או בחברת ידידים ולהתפנות לנופש ולבידור לפי בחירתו והעדפותיו. כן נועד יום המנוחה להגן על בריאותו של העובד ולהבטיח תנאי עבודה הוגנים. שנית, הוועדת המנוחה בשבת נעשתה על רקע ציווי ההלכה ומסורת ישראל.           

הרצון של מעסיקים להעסיק עובדים בשבת, שהלך והתגבר ככל שהתרבו העסקים הפועלים בשבת, הביא איסור זה פעמים לא מעטות לדיון בבית הדין לעבודהובבית המשפט העליון. טענה שהועלתה הייתה שהאיסור עומד בסתירה לחוק יסוד: חופש העיסוק. טענה זו נדחתה על ידי שופטת בית המשפט העליון, דליה דורנר, וזה נימוקה:

  אכן, איסור העבודה בשבת פוגע בחופש העיסוק, כפי שהוא מוגדר בסעיף 3 לחוק-יסוד: חופש העיסוק, שבו נקבע שכל אזרח או תושב של המדינה חופשי לעסוק בכל עיסוק, מקצוע או משלח-יד. ברם, חוק-היסוד - ב"פסקת ההגבלה" שבסעיף 4 - מתיר פגיעה בחופש העיסוק, בחוק ההולם את ערכיה של המדינה, שנועד לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו. בענייננו, חוק המנוחה מקיים את כל התנאים המנויים בפסקת ההגבלה. … קביעת יום המנוחה ליהודים בשבת מגשימה את ערכיה של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית. שני ערכים אלה משתלבים בהרמוניה מלאה בחוק הנדון. ליום מנוחה לעובדים מטרה סוציאלית וחברתית, ואילו היהדות, שהנחילה לאנושות את הקונספציה של יום המנוחה השבועי, קידשה את יום השבת כיום המנוחה של בני העם היהודי. יום השבת הוא ערך לאומי לא פחות מאשר ערך דתי.                                                                                                           

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-15 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

אבנר חי שקי "מעמדה המשפטי של השבת במדינת ישראל", מאזני משפט ד' 217-147

גולדברג מנחם "עובד ומעביד – תמונת מצב ", עיוני משפט י"ז  64-19

יניסקי-רביד שלומית, "תמורות במשפט העבודה ותיאורית הצדק הרולסיאנית", קריית המשפט ד' 403

(Political, Part 1 I §, I. Art  and Civil on Convenant International