עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

סמינריון קריירה כפולה - האתגר שבהשתלבות נשים בשוק העבודה האמריקני במאה העשרים של שנות ה-60 (עבודה אקדמית מס. 1029)

‏290.00 ₪

35 עמודים

עבודה אקדמית מספר 1029
סמינריון קריירה כפולה - האתגר שבהשתלבות נשים בשוק העבודה האמריקני במאה העשרים של שנות ה-60

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי השינוי המחשבתי שהביא להשתלבות הנשים בשוק העבודה האמריקני במאה העשרים של שנות ה-60 הן כבעלות קריירה תעסוקתית והן "קריירה" משפחתית (קריירה כפולה) לאור ספרות סוציולוגית ופמיניסטית בנושא?

 

תוכן עניינים

מבוא  3

שאלת המחקר  5

פרק ראשון: הנשים האמרקניות – מבנה סוציו-משפחתי 6

הנשים האמריקאיות ושוק העבודה בין השנים 1959- 1940  9

פרק 2: התנועה לשחרור האישה בשנות ה - 60, מקומן של הנשים והקריירה בחשיבה האמריקאית  14

פרק 3: באיזה מידה השינוי התודעתי הביא לשינוי מעמדה של האישה בשוק האמריקני 25

סיכום ומסקנות

ביבליוגרפיה  31

 

לפי שטייר, שלוש בעיות מרכזיות עומדות בלב הקונפליקט שבין עבודה למשפחה. הבעיה הראשונה היא שהעבודה עלולה לפגוע ברווחת הילדים במשפחה בגלל הזמן הרב שמקדישים ההורים לעבודה מחוץ לבית. הבעיה השנייה היא שעומס הפעילות הכרוך בשילוב של חיי משפחה ועבודה נופל בעיקר על כתפי האם. הבעיה השלישית היא חוסר השוויון המגדרי בשוק העבודה ובחלוקת התפקידים בבית, כאשר קיים אפקט מעגלי של אי-שוויון העובר מן הבית לעבודה ומן העבודה לבית.

 

בעבודה זו נסקרו האתגרים והמשימות שעמדו לפני המגזר הנשי בעת השתלבותו בשוק העבודה בתחילת שנות השישים. ניתן לראות כי במהלך השישים שנה הראשונות של המאה הקודמת חלו שינויים רבים ומרחיקי לכת הן בעולם התעסוקתי והן בעולם המגדרי. מלחה"ע השניה הוכיחה את כוחן של הנשים בעבודה מאומצת. רבות מהן זכו לחוש לראשונה אחריות ועצמאות כלכלית. אך הקרקע עוד לא הייתה מוכנה לשינוי. הגברים חזרו מן החזית וציפיותיהם מהנשים לא השתנו. אז מהן הסיבות שהובילו לשינוי הרחב. ניתן לציין מספר גורמים[1]: 

א.         התפתחות הגל השני של הפמיניזם ופעילויות של שאר התנועות לזכויות האזרח יצרו מרחב פעולה נרחב בו נשים יכלו להאבק למען עצמאותן הכלכלית והרוחנית. לאחר מכן שימש הגל השני של הפמיניזם כדרך למאבק בתנאי העבודה הלא הוגנים ולשיפור מעמד האישה במקום העבודה. 

 

ב.         כניסת תרבות צריכה חדשה אל המרחב המשפחתי: השינויים הטכנולוגיים הרבים הובילו למיסוד מקלט הטלוויזיה כמדריך לחיים הנכונים. כינון תרבות הצריכה בקרב האוכלוסייה האמריקאית יצר מרדף שאינו נגמר אחרי כסף, מוצרים ואיכות חיים. משכורת יחידה הפכה להיות הכנסה שלא ניתן להתקיים כפי שנדרש ונשים רבות יצאו לעבודה בכדי להמשיך לספק את "איכות החיים של המעמד הבינוני". 

 

ג.          מעבר לתעשיות טכנולוגיות יצר ביקוש רב יותר לאנשים בעלי הכשרה מסויימת/ספציפית. בעקבות פתיחת שערי האוניברסיטאות לכלל האוכלוסייה הנשית גדלה רמת ההשכלה הממוצעת אצל נשים וכעת יכלו להתחרות מול הגברים על משרות אשר דרשו השכלה מסויימת וספציפית. 

 

בעקבות כל אלה הצליחו הנשים לחדור אל שוק העבודה בהצלחה ולשנות את מאפייניו כך שיתאימו לו. אך האפשרות החדשה אשר נפתחה בפניהן יצרה בעצם בעיות חדשות והתמודדויות חדשות עבור המגזר הנשי. למרות יציאתן לעבודה גידול הילדים וטיפול במשק בית עדיין נחשבו לתפקידים נשיים בלבד. המצב החדש שנוצר גרם לנשים רבות לדכדוך וחיפוש משמעות עצמית חדשה. מצד אחד זכו בפריבילגיות חדשות של חופש, עצמאות כלכלית והתייחסות שווה אך מצד שני לא יכלו לממש את עצמן עד הסוף מכיוון שנדרשו גם לטפל בילדים, בבעל ובבית ובעצם לנהל שתי קריירות במקביל. תהליכים חדשים החלו להוותר באורח החיים הנשי. אלו שבחרו להתרכז רק בקריירה , ויתרו על הולדת ילדים או דחו זאת למועד מאוחר יותר. חלק מן הנשים בחרו לנסות לתמרן בין שתי הקריירות ומצאו את עצמן במרדף אינסופי אחרי הזמן שחסר להם.

 

בעקבות הנסיונות לתמרן בין שני התחומים חלו שינויים ותמורות גם באורח גידול הילדים. הטלוויזיה הפכה למין "גלגל הצלה" בשביל האם הצעירה והעובדת. ילדי ה"בייבי בום" בילו את רוב שעות הערות שלהם מול הטלוויזיה. בזמן שנשים החלו לתפוס חלק יותר ויותר גדול בפירנוס המשפחה הן גם החלו לדרוש מהמגזר הגברי לקחת חלק גדול יותר בעבודות הבית ובגידול הילדים. נוצרו מתחים במשפחות אשר היו קשורים לכסף, ילדים ותפקידים מגדריים בתוך המשפחה. בעקבות השינויים הללו החלה צמיחה גדולה בשיעורי הגירושין וירידה בשיעור הלידה בהתאמה. מספר המשפחות החד הוריות טיפס לגבהים חדשים .

 

משבר ה"בית- קריירה" היה קיים כמעט אצל כל אישה עובדת וכל אחת בחרה להתמודד עימו בדרכים שונות. גם התפיסות הקיימות בנושא הקמת משפחה וגידול ילדים השתנו. מכיוון שקידום בקריירה היה נושא חדשני ומרגש רוב הנשים הצעירות באותה תקופה בחרו לדחות את גיל נישואיהן מכיוון שנשים לא נשואות הרוויחו יותר, התקדמו יותר וחוו פחות קשיים במהלך בניית הקריירה.

 

נקודה נוספת שהבחנו בה היא ההליך ההדרגתי של הסגרגציה של נשים במקומות העבודה. תחילו עבדו במקצועות "נשיים" בלבד והיו קורבן לתנאיים לא שוויוניים. לאחר פריחת תנועות זכויות האזרח החלו הנשים להאבק למען תנאים ושוויון הזדמנויות. המאבק לא התמקד בשכר או בהטרדות מיניות אלא בעיקר בצורך וברצון של הנשים להתקדם במקום עבודתן ולתפוס משרות ניהוליות. תוכנית זו השתלבה מצויין עם השינויים הטכנולוגיים הרחבים שנעשו בתעשיות מאז תחילת שנות השמונים. כעת עם הדרישה לעובדים מקצועיים יותר יכלו הנשים להתחרות בגברים על משרות ניהוליות נחשקות. אך למרות כל השינויים וההתאמות שנעשו בשוק העבודה בכדי לקלוט נשים ההסתכלות עליהן כאמהות ומטפלות עדיין הייתה קיימת. גם נשים בתפקידים ניהוליים גבוהים עדיין נחשבו ככאלה אשר לא נותנות 100 אחוז כי עליהן לחלק את המאה אחוז הללו גם בין טיפול בבית ובמשפחה.

 

מבחינת שכר ניתן לראות כי גם כיום נשים אינן שוויוניות בנושא זה עם גברים. גם היום אישה בתפקיד ניהולי תרוויח בממוצע פחות ממנהל ממין זכר. כנראה עוד פעם בגלל הסיבה שתוארה לעיל. ניתן לאמר כי במהלך ה60 שנה האחרונות של המאה הקודמת התחולל שינוי מהפכני בשוק העבודה אשר יצר מצב בו ניתן לקלוט נשים בצורה לא פחות טובה מגברים, אך גם בתחום זה הדיכוי ממשיך עד ימינו. קונפליקט ה"בית-קריירה" כפי שהשתקף בתחילת שנות השישים הוא קונפליקט שטבוע בכל אישה מלידה כיום. בימינו כל אישה צעירה יודעת שעבודה והקמת בית ומשפחה הם נושאים שיהיה עליה לשלב איכשהו במהלך החיים. רק נשים אשר אינן נדרשות לכך מבחינה כלכלית יכולות להרשות לעצמן לעבוד. איפוא , ניתן להגיד כי ממצב שבו נשים אינן נדרשות לעבוד כלל ואחריות רק בנושאי הבית עברנו למצב בו הנשים נדרשות לתפקד באופן מלא בשני התחומים אם הן רוצות להחשב כנשים "מצליחות"[3]. ההצלחה הנשית עדיין נמדדת ביכולת שלה לספק בית נעים ומשפחה אוהבת לבעלה.

לסיכום, השתלבות הנשים בשוק העבודה האמריקאי לא קרתה במקריות אלא כאשר המין הגברי בעצם נדרש לכך (אם בזמן מלחמה ואם בכדי להגדיל את ההכנסות). ניתן להגיד גם כי ללא ההתקדמות הטכנולוגיות והתמורות המדיניות אולי השינוי היה מואט יותר או מתקדם בכיוון אחר (למשל נשים היו עובדות רק במשרות חלקיות). למרות הדרישה של נשים לשוויון במקום העבודה המציאות כיום מגלה שגם לאחר המהפכה לשחרור האשה נשים עדיין נחשבות כעובד סוג ב', גם אם באמתחתן תארים רבים והתמחויות רבות. כניעה לשלטון הגברי גם במקום העבודה יצר מצב בו הנשים לעולם אינן " הוא מסופקות כי אינן מצליחות להשקיע את מלוא מרצן לא בעבודה ולא בבית. קונפליקט "בית – קריירה" הוא מושג שאומנם התפתח בשנות השישים לתאר את הקרע הנפשי שנוצר אצל המגזר הנשי אך כיום, אנו מקבלים אותו כחלק מהדי.אן.אי הרגשי שלו ואף מצפים לבואו. האתגר שבשילוב המגזר הנשי בשוק העבודה רחוק מלהסתיים ויוכתר כהצלחה רק כשנגיע למצב של שוויון מוחלט בו גם המגזר הגברי יראה את עצמו ככזה האמור לנהל שתי קריירות- גם בבית וגם בעבודה.

 

 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

גוטפלד ארנון, "הדמוקרטיה האמריקאית- הממשי, המדומה והכוזב" הוצאת זמורה ביתן

הווארד זין, היסטוריה עממית של ארצות הברית: מ-1492 ועד ימינו, הוצאת בבל ומשכל

חיה שטייר, קשרי הגומלין בין עבודה בשכר לעבודה במשפחה, סוציולוגיה ישראלית, ז (1), 143-157. 

 

Jarle Moen. "Is Mobility of Technical Personnel a Source of R&D Spillovers?," Journal of Labor Economics, University of Chicago Press, vol. 23(1)

Friedan, B.  The Feminine Mystique . Pinguine Press NY

Cady, K. Labor and Women's Liberation: Popular Readings of The Feminine

Mystique Women's Studies in Communication Volume 32, Number 3 

 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת