‏290.00 ₪

תוכן עניינים

תוכן עניינים.. 2

מבוא. 5

זרע ישראל. 6

תאוריית האינטגרציה. 7

גישה אינטגרטיבית של פרופ' אשר כהן מאוניברסיטת בר-אילן בקשר לגיור הרוסים.. 7

זרמים ביהדות והגיורים של זרע ישראל. 9

בתי הדין הרבניים לעומת בתי הדין המיוחדים לגיור. 11

גיוריו של הרב חיים דרוקמן 11

מכון לגיור במסגרת הצבא. 11

'גיור קפיצה' 12

מרשם האוכלוסין וזרע ישראל. 13

הגיור בשירות המדינה. 16

מעורבותה של מדינת לאום דמוקרטית בהליכי המרת דת: מדינת ישראל כמקרה בוחן 16

ביטול גיור עקב חוסר כנות בקבלת המצוות. 17

דעת היהדות האורתודוכסית על גיור זרע ישראל. 17

גיור זרע ישראל לפי הרב דב ליאור. 17

גיור זרע ישראל לפי הרב מנשה קליין 18

גיור זרע ישראל לפי הרב עובדיה יוסף. 18

גיור זרע ישראל לפי הרב אריאל. 19

זרע ישראל גר ממשפחה מעורבת. 21

מעמד הגיור כיום.. 23

גיור לחומרא. 24

פרשת הגיור של האח והאחות. 25

רעיון לפתרון : שני סוגים של תעודות גיור : גיור רגיל , גיור מחמיר. 25

סיכום.. 26

ביבליוגרפיה. 28

נספח. 30

גיור זרע ישראל לפי הרב אריאל. 30

נספח  ראיון :הרב מאיר עזרי, רבה של בית דניאל, קהילה ליהדות מתקדמת בתל אביב-יפו , פתרון לזרע ישראל מעולי רוסיה - גיור רפורמי 39

עבודה אקדמית זו תעסוק בסוגיית הגיור של זרע ישראל בקרב העליה הרוסית.

כ- 300 אלף דוברי רוסית חיים בישראל, בעלי מעמד חוקי לחלוטין של אזרחי המדינה ועדיין - אינם יכולים להתחתן בה כחוק כי אינם נחשבים יהודים בעיני הרבנות. מסכת היסורים שעוברים אותם כלות וחתנים לעתיד הביאה את ויקי אידזינסקי לבדוק את מהותו של הגיור הרפורמי. ויקי אידזינסקי בראיון עם הרב מאיר עזרי, על מה יכול להציע גיור רפורמי לצעירים דוברי הרוסית שמוצאים את עצמם בסבך של נושא הגיור[1].

היהדות איננה דת מיסיונרית. להבדיל מהנצרות ומהאסלאם ועוד דתות, שלרוב העבירו לדתם בשכנוע ובכוח המוני אנשים, היהדות ברוב פרקי הזמן הייתה נפעלת ביחס לגיור, ואפילו הערימה קשיים לנגד המתדפקים על דלתותיה, למעט מס' תקופות: ביציאה ממצרים עלו עם ישראל קבוצות מעורבבות שנקראו ערב רב[2].

מתגיירים רבים מעמי הארץ לאחר נס פורים שאירע בפרס . בתקופת השליטים לבית חשמונאי עמים שונים שנכבשו גוירו בנגד לרצונם. התגיירות של רומאים רבים אחרי חורבן הבית השני בידי רומא. (ישנם שטוענים שמתחילת תקופה זו ועד עליית הנצרות אחד מכל עשרה אנשים ברחבי האימפריה הרומאית היה יהודי)[3].

סעיף 1 לחוק השבות, תש"י-1950 קובע ש "כל יהודי זכאי לעלות ארצה". פסיקה זו העלתה את השאלה מיהו יהודי, סביבה היו מס' רב של חילוקי דעות פוליטיות. בתיקון לחוק משנת 1970 (סעיף 4ב) נקבע: "לעניין חוק זה, 'יהודי' - מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת". תיקון זה במתכוון לא הורה איזה גיור תקני והוחלט רק ש"הרישום או התעודה האמורים לנחת דעתו של פקיד הרישום הראשי או כל עוד לא נקבע אחרת בפסק-הדין הצהרתי של בית משפט או בית דין מוסמך" (סעיף 3א). [4]

שאלת ההכרה בגיורי זרע ישראל של רפורמים ושל קונסרבטיבים הייתה לנקודת מחלוקת בין הרפורמים והקונסרבטיבים לבין המפלגות הדתיות בישראל .

בישראל חיים היום מעל 300 אלף דוברי רוסית[1] המוגדרים כ"חסרי דת" ואינם יכולים להינשא בארץ. איך הצעירים דוברי הרוסית מתמודדים עם המצב הזה? האם פונים אל הגיור הרפורמי? מה גיור רפורמי יכול להציע להם? האם הוא יכול להביא מזור לסבלם של דוברי הרוסית, בהתחשב בעובדה שהרבנות הראשית, החולשת על מוסד הנישואים, מכירה רק בגיורים אורטודוקסיים? [2]

שאלת ההכרה בגיורי זרע ישראל של רפורמים ושל קונסרבטיבים הייתה לנקודת מחלוקת בין הרפורמים והקונסרבטיבים לבין המפלגות הדתיות בישראל[3]. המפלגות הדתיות ביקשו לשנות את החוק כך שיציין במפורש שהגיור חייב להיות "כהלכה", בעוד הרפורמים והקונסרבטיבים ביקשו שמשרד הפנים ירשום גרים שלהם כיהודים, כאשר משרד הפנים, שהיה בשליטת המפלגות הדתיות, סירב לעשות זאת. החוק לא שונה, ובג"ץ כפה על משרד הפנים לרשום אישה שהתגיירה בגיור רפורמי כיהודייה. בעקבות זאת, התפטר שר הפנים, יצחק פרץ. בהמשך הוספה לתעודת הזהות הערה שהמידע לגבי הלאום בתעודת הזהות אינו מעיד על נכונותו, ולאחר מכן הסעיף נמחק מתעודת הזהות. עם זאת, לא הוכרו גיורים שנעשו בישראל שלא על ידי הרבנות הראשית[4].

ועדת נאמן העלתה הצעה להפריד בין הליך הגיור להכנה לקראת הגיור. כך כל טקסי הגיור יבוצעו על פי ההלכה האורתודוכסית, אך הלימוד המקדים יבוצע על ידי כלל הזרמים ביהדות. למרות שוועדה זו כמעט הגיעה לידי הסכמה, סירבה מועצת הרבנות הראשית לקבל עליה את עקרון שיתוף הפעולה בין הזרמים השונים וכן סירבה להתחייב על מדיניות גיור מקלה. [5]

הרעיון שלי הוא כאמור הוא שינתנו שני סוגים של תעודות גיור כשרות. אחד גיור רגיל כמו שהיה נהוג עד כה המכיר בגיור בצבא ובגיורי הרב דרוקמן כגיור כשר. וגיור מחמיר לעילא ולעילא וזאת כדי שיהודי חרדי המקפיד בתרי"ג מצוות ורוצה להתחתן עם גר או גיורת יוכל לדרוש גיור מחמיר. במקרה כזה הבעיה שמתוארת לעיל יכולה להתגמש כאשר החרדים והרבנות האורתודכסית לא יחששו לבוא בקהל של מתגיירים בגיור "מקל".

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 Vladimir Khanin, "Israeli 'Russian' Parties and the New Immigrant Vote, Israel Affairs, Vol. 7, Nos. 2-3,  pp. 101-113

ולדימיר (זאב) חנין, "ישראליות משלהם: תמורות בדפוסי הזהות של דוברי רוסית בארץ", פרק מתוך ספר: (זאב) חנין, אלק ד' אפשטיין, ומרינה ניזניק, ללא ספק, ישראלים: דוברי רוסית בארץ ובחו"ל – זהות ותרבות ולדימיר (רמת-גן: התוכנית ליהדות זמננו, אוניברסיטת בר-אילן), ע' 13-46

נתנאל פישר, המרת דת ומדינה – מדיניות הגיור של ישראל מהקמת המדינה עד ראשית שנות האלפיים, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית