‏290.00 ₪

תוכן 

מבוא

פרק 1: ירושלים המנדטורית

מבוא.

            פרק 1.1: שכונת בקעה לפני שנת 1948

            פרק 1.2: שכונת בקעה לאחר שנת 1948

פרק 2: שכונת קטמון בירושלים................................................................................

             פרק 2.1: שכונת קטמון לפני שנת 1948

             פרק 2.2: שכונת קטמון לאחר שנת 1948

פרק 3: שכונת תלפיות בירושלים...............................................................................

             פרק 3.1: שכונת תלפיות לפני שנת 1948

             פרק 3.2: שכונת תלפיות לאחר סיכום

ביבליוגרפיה......................................................................................

תרשימים

תרשים 1:התפלגות האוכלוסייה כיום לפי ארץ מוצא בשכונת הבקעה.........................

תרשים 2: התפלגות האוכלוסייה כיום לפי גילאים בשכונת הבקעה.............................

תרשים 3:התפלגות האוכלוסייה כיום של תלמידים בבתי ספר בשכונת הבקעה............

תרשים 4:שווי נכסים בשכונת הבקעה......................................................................

תרשים 5:נתוני דיור בשכונת תלפיות........................................................................

תרשים 6:התפלגות האוכלוסייה כיום לפי ארץ מוצא בשכונת תלפיות..........................

תרשים 7: התפלגות האוכלוסייה כיום לפי זרם בקרב ילדי בי"ס בשכונת תלפיות..........

ירושלים –עיר שקמו לה שכונות רבות, והן אלו שמהוות את מוקד המשיכה לעיר הקודש, כל שכונה ואפיוניה, כל שכונה ומרכיביה, בהתאם לימים שבהם הוקמה ובהתאם להיסטוריה הייחודית לה.

בעבודתנו נרצה לבדוק מה  מאפייני שכונת הבקעה ושכונות נוספות סביבה לפני שנת 1948 לעומת אחרי שנת 1948 מבחינה התיישבותית, דתית, דמוגרפית, וחברתית?

ניתן להסיק שכיום לעומת העבר העיר ירושלים עדיין נאבקת על מקומה ומשקלה החברתי והכלכלי בארץ. מבחינה דמוגרפית מזדקנות מהר שכונותיה המרכזיות כשצעירים רבים יוצאים לגור אל ערי הלוויין והפרברים לעומת שנים קודמות. מבחינה דתית יש עלייה במספר היהודים לעומת הערבים בשכונותיה כיום לעומת העבר. כמו כן, יש עדיין בעיר אזורים רבים הזקוקים לשיקום ולארגון מחדש, בעיקר במרכז ובשכונות שנבנו בראשית המאה. על היבטים אלו של שינויים בשכונות ירושלים לאורך השנים נרחיב בהמשך העבודה לגבי שלושה שכונות בירושלים: בקעה, קטמון ותלפיות. 

העבודה שנבצע תתמקד בהשוואה של שכונות בירושלים תוך כדי מיקוד על השכונות הסובבות את שכונת הבקעה בירושלים (כולל שכונת בקעה אשר גם תפורט בפרק נפרד): שכונת קטמון ושכונת תלפיות אשר יתוארו בהרחבה. ההשוואה של השכונות לפני ואחרי שנת 1948 תתבצע תוך כדי תיאור רקע היסטורי, השוואת נתונים דמוגרפיים של ערבים לעומת יהודים או דתיים לעומת חילוניים וכן שינויים חברתיים, התיישבותיים, יישוב עולים חדשים וכדומה.

בשל כמה סיבות פחת שיעור הגידול במגזר היהודי: ראשית, מאז 1979 גדול מספר העוזביםאת העיר ממספר הבאים אליה.

כלומר, לעיר מאזן הגירה שלילי, הנובע בעיקר ממדיניותאכלוס הערים החדשות והפרברים שנבנו סביב לעיר.

אם משנת 1948 עד 1967 נהגו רבים מתושביההיהודים לעזוב את ירושלים - העיר הקטנה הסמוכה לגבול, מטעמים כלכליים, הרי למן 1979עזבו אותה, את העיר הגדולה, מי שביקשו להם איכות חיים טובה יותר בפרבריה - במבשרתציון, או דיור זול יותר - במעלה אדומים ובגבעת זאב;

שנית, פחת מספר העולים החדשיםשהגיעו לארץ והופנו לירושלים; ושלישית, פחת גם הריבוי הטבעי.

הגירה מן העירלפריפריה הקרובה והאטה בריבוי הטבעי הן שגרמו כנראה גם את הירידה בשיעור הגידול שלהאוכלוסים במגזר הערבי.

באופן כללי, ניתן לראות מגמות של שינוי לאורך השנים לפני ואחרי שנת 1948: בפברואר 1948 התושבים הערבים החלו לעזוב את שכונות ירושלים וב- 14 למאי כאשר בוטל אזור הביטחון,יום לפני סיום המנדט , נטשו התושבים הערבים את בתיהם.

הבתים שננטשו נתפסו ע"י משפחות יהודיות, בהדרגה שבה השכונה להיות שכונה בורגנית של בעלי מקצועות חופשיים אקדמאים ואנשי ממשל. עם השנים עד ימינו לאחר שנת 1948 הלך וגדל הנתח היהודי בשכונות אלו ובעיקר על ידי המגזר החרדי.החל משנות השמונים חל שינוי באוכלוסיית השכונות בירושלים, חלק מהפרופסורים שעברו לירושלים בשנות החמישים הלכו לעולמם או עברו דירה, בתים רבים נקנו על ידי משפחות אמידות, רובן דתיות או מסורתיות של עולים שהגיעו לארץ מצרפת מאנגליה או מארצות הברית.

בירושלים החל תהליך של התברגנות בשכונות המושבה הגרמנית, המושבה היוונית, טלביה, קטמון, בקעה.

לשכונות אלו צביון ארכיטקטוני ייחודי ורמת רווחה גבוהה, "בית ערבי" הפך להיות סמל לרמת חיים גבוההוכמוקד משיכה לעלייה לרגל.

המעמד הבינוני , עם חלוף השנים, עבר תהליך של העדפת מגורים עירוניים מובהקים צפופים ותוססים ונוצר תהליך חזרה לעיר.

התעניינות גוברת בישן ובדמוי ישן כתוצאה מהתעניינות בהיסטוריה.  כיום נוצר ביקוש לבתים פרטיים ישנים בעלי מבנה אדריכלי מיוחד וצמוד קרקע

בשכונותיה של ירושלים 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

De- Shalit, A. and Bell, D. A.. The Spirit of Cities: Why the Identity of a City Matters in a Global Age, PrincetonUniversity Press