‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא. 4

טענת המחקר. 6

רקע תיאורטי 6

הגדרות. 7

"מבצע משה". 7

"מבצע שלמה". 8

הסוכנות היהודית. 10

NGO.. 11

רשתות מדיניות. 11

שיטת המחקר. 12

תפקיד הסוכנות בעליית יהודי אתיופיה. 14

יחסי הגומלין בין ממשלת ישראל והסוכנות היהודית. 15

השפעת הסוכנות היהודית על מדיניות הממשלה כלפי עליית יהודי אתיופיה. 16

הסוכנות היהודית במבצע משה. 17

הסוכנות היהודית במבצע שלמה. 19

הסוכנות היהודית פעלה כזרוע המבצעת של ממשלת ישראל בהעלאת בני "זרע ישראל". 20

מעורבות הסוכנות היהודית במדיניות הממשלה בקליטת עולי אתיופיה. 21

אי העלאת הפלשמורה החלטת הממשלה בעצה אחת עם הסוכנות היהודית. 23

הסוכנות היהודית מובילה צמצום פערים בחברה הישראלית ומשאבים רבים ביוצאי אתיופיה. 23

התוכנית לקליטת עולי אתיופיה. 24

סיכום.. 26

רשימת מקורות. 29

מבוא

עוד לפני קום המדינה ובמיוחד מאז הכרזת העצמאות של מדינת ישראל, הייתה קליטת העלייה בראש סדר העדיפויות הלאומי.

על אף החשיבות, ממשלות ישראל במהלך השנים חלקו את האחריות לעליית יהודים ארצה עם ארגונים לא ממשלתיים מסוגים שונים ובראשם הסוכנות היהודית .

בחוק מעמד ההסתדרות הציונית העולמית והסוכנות היהודית , הוענקו לסוכנות סמכויות רבות, ועם השנים התחזק מעמדה. והפכה להיות שותפה בדיונים בכנסת, בהחלטות ובתהליכים קובעי מדיניות וביצועם.

על אף מעורבותה ורצון הממשל, הסוכנות לא התמזגה איתו ולא הפכה לחלק אורגני ממנו. למעשה, מאפייניה המוסדיים, כמו גם מעמדה המשפטי, התפתחו בסופו של דבר לארגון בעל אופי ייחודי אשר אתגר את הממשל בבואו לקבוע מדיניות, לאכוף יישום ולבצע פיקוח.

בשנות השבעים של המאה ה 20 בשלו התנאים הפוליטיים והאחרים שאפשרו לאחר תקופה ארוכה את עלייתם של יהודי אתיופיה לישראל[1]. תפקיד מרכזי בכך היה לפסיקתו של הרב הראשי לישראל, עובדיה יוסף, בשנת 1973 . פסיקה זו הובילה להכרה בהם על פי חוק השבות ולתחילת המאמצים לעלייתם. העלייה מאתיופיה הגיעה ארצה בשני גלים מרכזיים:

 הראשון בשנות השמונים כאשר עלו לישראל כ 17,000 יהודים (מהם כ 6,700 ב"מבצע משה" ).

 והשני בשנות התשעים כאשר הגיעו ארצה עוד כ 45,000 עולים מאתיופיה ( כ 14,000 ב"מבצע שלמה" ).

בסך הכול הגיעו לארץ במסגרת שתי העליות הגדולות מאתיופיה, יותר מ 65,000 יהודים.

בעבודתי אעסוק במעורבותה והשפעתה של הסוכנות היהודית על מדיניות הקליטה בישראל תוך התמקדות בעולי אתיופיה כמקרה בוחן.

אדון ואפרט מהו מעמדה ותפקידה של הסוכנות.

אבקש להראות את היתרונות והחסרונות כאשר קיים שחקן "לא ציבורי", להלן "ארגון לא

ממשלתי" ( ngo) על כל ממשקיו מול מוסדות הממשל ואתייחס לסוכנות היהודית ולהשפעתה כשחקן ייחודי ב"רשת המדיניות" כשחקן הנמצא על התפר בין ארגון ציבורי לפרטי[3].

ממשלת ישראל העניקה לסוכנות היהודית מעמד חוקתי ייחודי כבר מאז, למרות קרבתה אל הרשות המבצעת, לא השתלבה הסוכנות בממשל ולא הפכה לחלק אורגני ממנו, ועם זאת נוצר לה לאורך השנים מעמד ייחודי. [4]

לאחר שאדון בשאלה, האם הסוכנות היהודית השפיעה על מדיניות קליטת עולי אתיופיה לישראל במבצע "משה" ו "שלמה", אם קיימת, אראה כיצד הדבר בא לידי ביטוי ואפרט מהן ההשלכות מבחינת העולים החדשים מאתיופיה ובכלל.

טענת המחקר

הסוכנות היהודית הינה שחקן מרכזי ומשמעותי ברשת מדיניות הקליטה בישראל, למרות שאין מדובר בשחקן יחיד . מרכזיותה יוצרת אתגר לממשל, שמצד אחד מעוניין בשיתופה של הסוכנות ביישום מדיניות הקליטה, אך מצד שני אינו מקיים פיקוח מספק על ביצוע המדיניות.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

סבירסקי, ש' וסבירסקי, ב'.  היהודים יוצאי אתיופיה בישראל: דיור, תעסוקה, חינוך. שוויון. 

 Micha Feldman, On Wings of Eagles, Gefen Publishing House Ltd

Howard M. Lenhoff, Black Jews, Jews, and Other Heroes: How Grassroots Activism Led to the Rescue of the Ethiopian Jews, Gefen Publishing House Ltd