‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי הסיפור המקראי של סולם יעקב?

תוכן עניינים

מבוא. 

המסר של חלום יעקב. 

רש"י 

פרשנות סולם יעקב ע"פ רש"י 

ראב"ע. 

פרשנות ראב"ע לסולם יעקב. 

הרמב"ן 

הפרשנות של הרמב"ן 

הרשב"ם.. 

פרשנות רשב"ם לסולם יעקב. 

סיכום.. 

ביבליוגרפיה. 

ע"פ המקרא, בטיולו צפונה, מב"ש לחרן, יעקב שכב לישון ביישוב לוז ונגלה אליו חלום בו מלאכים עולים ויורדים על סולם המוצב בארץ ומתנשא השמימה. בחלום הובטח לו הארץ בה הוא שכב עליה כמו גם הגנה בדרכו‏ וזאת ע"י התגלות של האל אליו.

הקימה של יעקב הייתה מלאת התפעמות ויוצא בהצהרה שהנגלה לעיניו מלמד אותו כי מדובר בבית אלוהים ושער השמים, קורא למקום "בית אל", כשהוא למעשה מקים שם מצבה ונודר נדר שבמידה ואלוהים ישמור ויגן עליו, המקום יקבע על ידו כ"בית אלוהים" וכן ייתן מעשר מרכושו לאל כשיחזור. קיימים סברות שהיישוב הקרוי כיום בית אל הינו המקום המדובר, אולם ישנה סברה אחרת שאומרת שהר הבית הינו המקום בו נגלה אליו החלום.

בתחילת פרשנותו של חלום יעקב יש מראה שהוא ללא ספק אחד החזיונות המיוחדים והמפורסמים במקרא. הדבר המיוחד שב"סולם יעקב" הוא תרומתו לפרספקטיבה שבה הסיפור עמד בפני עצמו, זאת נעשה עד שהחוקרים התעקשו על כך שקיימת אנלוגיה בין "סולם יעקב" ובין סיפור קודם בספר "בראשית" , דהיינו סיפור מגדל בבל (יא:א-ט). לצורך זיהוי האנלוגיה בין הסיפורים קישרו בין הסולם בסיפור חלום יעקב למגדלי הזיגורטים בבבל והמדרגות שהובילו לחלק העליון של המגדלים . אף על פי שהיה מקובל לזהות את מגדל בבל מפרק י"א יחד עם אותם הזיגורטים כל קישור בין הסיפורים לא נעשה. כשנראו קשרי לשון ותוכן בין הסיפורים הציעו חוקרי מקרא את הזיקה הספרותית ההדוקה ביניהם. [3]

הביטויים המקבילים המתארים את המגדל ואת הסולם הינם ההקבלה הבולטת ביותר בין הסיפורים. אודות המגדל נכתב: "וראשו בשמים" (יא:ד) ועל הסולם נאמר: "וראשו מגיע השמימה" (כח:יב). "ראשו בשמים"-דהיינו מדובר בביטוי הבא לתאר את גובהו של חפץ שמהווה ייחודיות במקרא ל-2 הסיפורים הללו ומזמֵן בניהם השוואה. ובאמת כשמתעמקים בסיפורים מגלה הקבלות נוספות:

יש תיאורים של תנועה עם עצירה באמצעות המילה "שם" בפתיחה לשני הסיפורים:

מגדל בבל: "ויהי בנסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם" (יא:ב).

סולם יעקב:" ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה ויפגע במקום וילן שם" (כח:י-יא).

2 הסיפורים ממשיכים בתיאור ההתרחשות העיקרית,זה נעשה לאחר תיאור הנסיעה. בסיפור סולם יעקב לוקח מאבני המקום ולאחר מכן חולם על מראה הסולם , ובסיפור מגדל בבל העשייה של הלבֵנים היא לפני בניית המגדל. יעקב לוקח אבן שאינה משמשת לסולם כי אם להקמת המצבה לאחר שיעקב יתעורר: "וַיַּשְׁכֵּם יַעֲקֹב בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח אֶת-הָאֶבֶן אֲשֶׁר-שָׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיָּשֶׂם אֹתָהּ מַצֵּבָה וַיִּצֹק שֶׁמֶן עַל-רֹאשָׁהּ" (כח:יח). גם בסיום הסיפור בתיאור נדרו אבן זו נזכרת: "וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱ-לֹהִים" (כח:כב). שני הסיפורים מזכירים את החומר המשמש לבנייה וגם את פעולת הבנייה. בשני הסיפורים יש רצון עז להמשיך להיות מחובר למקום ספציפי וישנו חשש מהעזיבה שלו . ישנו ניסיון למניעה של ההפצה ע"י בוני המגדל בפני כל הארץ , בוני המגדל שואפים להישאר מלוכדים בישיבתם בבקעה שמצאו בארץ שנער, כשיעקב חושש אף הוא מהתנתקותו מארץ כנען, כמות שעולה בסוף הסיפור מנדרו.

בסיפורים אלו לבניית המקום יש קשר בהתקשרות למקום והחיבור אליו. ישנה בניה של עיר ומגדל מחשש "פֶּן-נָפוּץ עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ" (יא:ד), כשהמגדל צריך לשמש להם נקודת ציון מלכדת שסביבה כולם יתיישבו.כמו כן יעקב, המתכוון לעזוב את ארצו, נודר כי בשובו בשלום יבנה את בית אלוקים בִמקום המצבה. ישנו קשר בין שובו של יעקב למצבה, כשלמעשה כמות שנהגו בוני המגדל וראו בו מעין אבן שואבת, כך מעמיד יעקב את המצבה כנקודת ציון שאליה ישוב בעת שיצטרך.

קיימים פירושים נוספים לחלום יעקב ולמשמעות החלום. אברבנל מביא שמונה פירושים שונים לחלום יעקב, כמו ההסבר של רש"י שהקב"ה הראה ליעקב את חשיבות ארץ ישראל בכך שהראה לו את מלאכי א"י עולים ומלאכי חו"ל יורדים ללוות את יעקב מכאן והלאה או כמו פירושו של רבי אלעזר הגדול שהמלאכים היו שריהם של ארבע המלכויות והקב"ה הראה לו כיצד הם יעלו וירדו בעולם ועם ישראל ישמר, ועוד רבים.

אברבנל טוען שמה שמפריע לו בכל הפירושים הללו זה שהם לא חייבים היו להנתן דווקא ליעקב. כל אחד מהמסרים והנבואות שאפשר לפרש לכאורה על חלום יעקב היו יכולים גם להנתן לאברהם או ליצחק בשלב זה או אחר, אם כך מדוע הם מעולם לא חלמו על סולם המוצב ארצה וראשו נוסק לשמיים?  

קיימים פרשנים המפרשנים את החלום כסמל של ההיסטוריה של עם וארץ ישראל: כשכל מלאך מאפיין אחת מהמעצמות , כשמלאכים "עולים ויורדים" הינו סמל לכך שלכל מעצמה ישנה תקופה של עליה, אף על פי כן תבוא אחריה ירידה של המעצמה. 

הדבר המיוחד שב"סולם יעקב" הוא תרומתו לפרספקטיבה שבה הסיפור עמד בפני עצמו, זאת נעשה עד שהחוקרים התעקשו על כך שקיימת אנלוגיה בין "סולם יעקב" ובין סיפור קודם בספר "בראשית" , דהיינו סיפור מגדל בבל (יא:א-ט). לצורך זיהוי האנלוגיה בין הסיפורים קישרו בין הסולם בסיפור חלום יעקב למגדלי הזיגורטים בבבל והמדרגות שהובילו לחלק העליון של המגדלים . אף על פי שהיה מקובל לזהות את מגדל בבל מפרק י"א יחד עם אותם הזיגורטים כל קישור בין הסיפורים לא נעשה. כשנראו קשרי לשון ותוכן בין הסיפורים הציעו חוקרי מקרא את הזיקה הספרותית ההדוקה ביניהם.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

י' אליצור, "חלום יעקב ופתרונו לפי פשוטו", בתוך: סגולה לאריאלה : מאסף דברי מחקר וספרות לזכרה של אריאלה דים-גולדברג, ירושלים תש"ן, עמ' 85‑88;

Joel E. Kramer, "Moses Maimonides: An Intellectual Portrait," p. 47 note 1. In Kenneth Seeskin, ed. The Cambridge Companion to Maimonides