‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא. 3

פרק 1: המציאות הקפיטליסטית בראי הסוציולוגיה: ניתוח כלכלי, חברתי, תרבותי 7

1.1 עלייתה של הכלכלה הקפיטליסטית. 7

1.2 קפיטליזם: ממרקס ועד העידן הפוסט מודרני 7

1.3 בעיות של בירוקרטיה בעולם העבודה. 8

1.4 התרבות בעידן המודרני 9

1.5 החברה הישראלית. 10

פרק 2: התקשורת כמעצבת דימויים ודעת קהל. 10

2.1. חזקים מול חלשים.. 11

2.2 ייצוג מיעוטים בתקשורת. 13

2.3 סטריאוטיפים.. 13

2.4 שכתוב ההיסטוריה ובניית נרטיב. 17

פרק 3: הפרסומת בזירה התקשורתית. 19

3.1. מדוע חשוב לנתח פרסומות?. 19

3.2 הפרסום המסחרי כטקסט תרבותי 19

3.3 פרסומות ופילוסופיה. 20

3.4 המציאות בפרסומות. 20

3.5 בין צרכים אמיתיים לצרכים מדומים.. 21

3.6 עולם הפרסום בישראל. 21

פרק ב: מתודולוגיה. 23

שיטת המחקר. 25

ניתוח קמפיין 26

סיכום.. 26

ביבליוגרפיה. 29

לינק יוטיוב לפרסומת:  אופנה קסטרו 

https://www.youtube.com/watch?v=kR-M_jb_9Os 

לפעמים התובנה הצרכנית כל כך ברורה שאתה שואל את עצמך איך לא חשבו על זה קודם. התובנה שקשורה לכך שאנו מרגישים מאד לא נוח כשאנחנו לא לבושים כמו שצריך משותפת לרובנו. זה קורה כשאנו לא לבושים בהתאם לציפיות שלנו מעצמינו ובעיקר בהתאם למצב מסוים. זה גורם לנו להרגיש מגוחכים, גמלוניים וחסרי בטחון. במלים אחרות - עירומים. 

קסטרו בלאק יצרה נישה שהייתה חסרה בישראל. לבוש מחויט ואלגנטי אבל כזה שלא עושה מעצמו עניין. כקו אופנה עצמאי זה קצת חסר בלקסיקון הישראלי. הישראלים אוהבים להתלבש בסטייל אבל מושג הסטייל נתון לפרשנויות רבות ולקווי עיצוב כאלה ואחרים. מותג שמציע אלגנטיות יומיומית נקיית - קו - חסר בישראל, ולכן היוזמה ברוכה. 

הפרסומת, בה רואים אישה עירומה נכנסת למעלית או גבר עירום נכנס לבר, מתלבשת באופן מדויק על הפסיכולוגיה של מי שמרגיש underdressed. בכל קליפ "מלביש" קסטרו בלאק את העירומים בבגדים מחויטים, בעלי אמירה חדש. מיקוד אמיץ פירושו גם הקרבה. אנחנו ישר מבינים שבקסטרו בלאק אין הכל. אבל יש בגדים עסקיים, שהופכים אותך מעירום ללבוש, ממגמגם למהוקצע, מאאוטסיידר לבעל נוכחות מרכזית. 

המותג קסטרו עבר דרך ארוכה, חלקה מובילה וחלקה מתברברת. בעולם שכולו דיבר על קולקציות, היה נכון, בזמנו, להגיע עם בשורה פורצת דרך שמדברת על state of mind צרכני. קסטרו ייצגה הרבה דברים מלבד את הדבר הקונקרטי הזה שקוראים לו בגד. קסטרו היה האישה שלא נותרה חייבת ושהייתה יכולה להרשות לעצמה הכול, קסטרו היה סיפורים מהמלתחה, קנאה ואהבה, צמר ופרחים. לאחרונה דיברה קסטרו על 'האנשים של העיר' ועל כך שעלינו לצאת בעקבות החלומות שלנו, ולרחף בשחקים. 

אמנם מדובר בקסטרו בלאק ולא קסטרו הכללי, אבל אולי זה מבשר את קץ הבנאליה, ואת החזרה למקורות הרלוונטיים. דווקא הפרסומת שאומרת דבר כל כך פשוט ועתיק יומין לגבי תפקידו של הבגד בחיינו בולטת על רקע מותגי היופי והאופנה האחרים שמזמן כבר לא מדברים באופן קונקרטי על המוצר ונותנים לו תפקיד משני בנאראטיב. 

ואגב, הדיון הפסיאודו חינוכי בנושא העירום של השחקנים אינו רלוונטי בעיני. כאשר עירום הוא הנושא ולא התעתוע - אין שום סיבה שלא להשתמש בו במיוחד לאור העובדה שמדובר בעירום מפוקסל, ובז'אנר קולנועי מוכר בו העירום אף פעם לא מלא ורק הדמיון האנושי משלים את החסר. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

לינק יוטיוב לפרסומת:  אופנה קסטרו 

https://www.youtube.com/watch?v=kR-M_jb_9Os

פרידמן, ט. הפסיכולוגיה של הפרסום, תל אביב: גלובס- ספרייה.

Botta, A. R.  Television Images and Adolescent Girls’ Body Image Disturbance. Journal of Communication. 49