עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית השפעת שביעות רצון מזוגיות,רווחה נפשית,דפוסי התקשרות,מחקר כמותני שאלונים (עבודה אקדמית מס. 10628)

‏390.00 ₪

53 עמודים

עבודה אקדמית מספר 10628
עבודה אקדמית השפעת שביעות רצון מזוגיות,רווחה נפשית,דפוסי התקשרות,מחקר כמותני שאלונים

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי השפעת שביעות רצון מזוגיות על רווחה נפשית בתיווך דפוסי התקשרות ?

תוכן עניינים

ראש פרק עמוד מס'

מבוא. 5

השערות המחקר שלנו הן:. 8

מסגרת מושגית. 8

רווחה נפשית. 8

שחיקה. 10

סקירת ספרות. 11

חוסר אינטימיות ובדידות. 11

סגנון ההתקשרות איכות הקשר הזוגי 12

בחירת בן זוג והתאהבות. 12

תאוריית ההתקשרות. 14

מה משפיע על יכולתו של אדם ליצור מערכות יחסים?. 14

הרחבה - תיאוריית ההתקשרות (ג'ון בולבי) 15

התקשרות לא מאורגנת. 16

מיון לפי התאורית ההתקשרות:. 18

סיטואציית הזר. 18

מדידת סגנון ההתקשרות בבגרות. 20

ביקורת. 21

המונח "שביעות רצון". 22

שביעות רצון מזוגיות בעידן דמוקרטי 23

בגידה. 23

מידת ההשקעה בזוגיות - בין זוגות הגרים במגורים משותפים ללא נישואים, ובין זוגות נשואים עם ילדים   24

זוגיות ומשפחה. 25

זוגיות משפחתית בישראל. 27

תחושות האושר והרווחה של הזוג הנשוי לאור איכות הקשר. 31

אושרה של האישה בזוגיות. 34

פרק השיטה. 42

כלים–

שאלונים:. 42

מהלך המחקר

ממצאים

דיון

ביבליוגרפיה. 51

 

המחקר שלנו מתעתד לבחון את הקשר בין זוגיות טובה לרווחה נפשית בתיווך סגנונות התקשרות שונים.

את המושג סגנון התקשרות טבע הפסיכואנליטיקאי ג'ון בולבי (John Mostyn Bowlby).דפוס התקשרות שהתינוק מאמץ,הוא הקשר הראשוני בין התינוק לדמויות משמעותיות בחייו (לרוב זו תהיה האם).וזהו הדפוס שילווה אותו לאורך כל חייו, ישפיע על קווי אישיותו, בחירותיו וכו'.

"תיאוריית ההתקשרות מצביעה על כך שיש לחוויות המוקדמות בחיים משמעות על המאוחר יותר... אינטראקציות יומיות עם ההורים והחברים תורמות להיווצרות מודלי עבודה פנימיים של דפוסי התקשרות"(Suzanne Pielage­Coby Gerlsma and Cas Schaap).

במידה ודמות ההתקשרות מספקת לו את רוב צרכיו,התינוק יפתח דפוס התקשרות בטוח,כלומר,יבטח ויאמין בעולם.יחווה את העולם כבטוח ומתגמל.ולהפך,אם התינוק יחווה קשר ראשוני שבו צרכיו לא יסופקו,יפתח התינוק דפוס התקשרות לא בטוח.כלומר,יחווה את העולם כקר ומנוכר,לא אמין ומסוכן.

בתוך דפוס ההתקשרות הלא בטוח ישנם שני דפוסי התקשרות שונים.

דפוס התקשרות אמביוולנטי (חרדה) שזהו דפוס שתינוק מפתח כאשר חלק מצרכיו באים לידי מילוי.כלומר,כאשר האם לא יציבה,לעיתים היא קשובה לצרכי תינוקה ולעיתים לאו. במצב כזה,התינוק חש רגשות אמביוולנטיים,מחד כועס על אימו ומאידך מחפש את קרבתה.

והתקשרות נמנעת בה התינוק חש מרוחק מהאם ולעיתים אף יחוש ידידותי וקרוב יותר לאנשים זרים, לא יראה סימני מצוקה או בכי וכאשר אימו תהיה בסביבתו יתעלם ממנה.

בולבי (John Mostyn Bowlby)ניבאשלסוג ההתקשרות תהיה השפעה גם בחיינו הבוגרים.ניתן לומרשהורות טובה, במיוחד בשנה הראשונה, נותנת לילדים את הסיכוי הטוב ביותר לחיים בריאים, יצרניים, מלאי סיפוק וכו'.. סגנון ההתקשרות שנפתח בחיינו המוקדמים יצור תבנית לאופן שבו אנו ננהל מערכות יחסים לאורך חיינו. סגנון התקשרות בעייתי בחיינו המוקדמים יכול להוביל לקשיים מתמשכים (perry).

קלי ברנן (Kelly A. Brennan), תלמידתו של שייבר (Phillip R. Shaver), ביסס השאלון נוסף המראה שציר החרדה בהתקשרות (Attachment anxiety), מאופיין בתשוקה עזה לקרבה בין אישית, בדאגנות יתר בקשר לדחייה או לנטישה של בן הזוג ובמודל שלילי של ה"עצמי".

ה'בטוח'יוביל לחברותיות רבה יותר ולכישורים בינאישיים טובים יותר. ניתן לראות כי מבוגרים בעלי התקשרות בטוחה נוטים למערכות יחסים רומנטיות קרובות ומספקות יותר, בהשוואה למבוגרים שהיו בעלי התקשרות לא בטוחה.

ציר ההימנעות בהתקשרות (attachment avoidance), מאופיין בהסתמכות על העצמי והתרחקות רגשית מן האחר.

יש מחקרים שהראו כי יש קשר בין סגנון התקשרות ליחסים רומנטיים ואף הגעה לטיפולים זוגיים. אנשים עם התקשרות בטוחה יוצרים מערכות יחסים רומנטיות בצורה שונה ובאופן הרבה יותר קל מאשר אנשים עם התקשרות לא בטוחה (shi).

אנשים בוגרים בעלי דפוס התקשרות חרד רוצים יחסים אינטימיים ולמעשה לעתים קרובות רוצים להיות קרובים יותר לאחרים מאשר אחרים רוצים להיות קרובים להם, אולם הם מפחדים מדחייה. הם עשויים להיות עסוקים בפחדים של נטישה,  והנזקקות שלהם למעשה עלולה להגדיל את הסיכוי שהם ייתקלו בדחייה. (Catherine E. McCarthy, Hannah T. Boettcher, Rebecca C. Lieberman,Bryan W. Russell, Meredith B. Mosbacher)

התקשרות בטוחה משפיעה בצורה חיובית על אינטימיות ביחסים רומנטיים לעומת זאת התקשרות לא בטוחה משפיעה בצורה שלילית על התפתחות היחסים הרומנטיים. אנשים בעלי סגנון התקשרות בטוח מאופיינים כבעלי יחסים אינטימיים ומספקים יותר המביאים אותם למצב של אושר ורווחה אישית. ומנגד אנשים בעלי התקשרות לא בטוחה מאופיינים בחוסר אמון במי שמנסה לתת להם תמיכה. אנשים אלה חשים לרוב חוסר סיפוק במערכות יחסים. דבר המוביל לפגיעות יתר, התפתחות פסיכולוגית ופיזית לקויה(Suzanne B. Pielage, Frans, Willem A. Arrindell).

סגנונות התקשרות וזוגיות טובה יכולים להתקשר גם לרווחה נפשית/מיטביות((well-being/wellness זהו מושג בפסיכולוגיה המתאר את הערכתו הסובייקטיבית של האדם את בריאותו הנפשית. זו המידה שבה תופס האדם את האיכות הכוללת של חייו כחיובית ורצויה(Kamman).

כמו כן, רווחה נפשית מתקשרת לערכים של בריאות, אופטימיות, סיפוק אישי, תקווה ואושר(Seligman & Csikszentmihalyi).

סגנון ההורות באופן עקבי יכול להוביל לתוצאות שונות כגון פסיכופתולוגיה, בעיות התנהגות וביצועים אקדמיים (turner,chandler,heffer).

בכל המדגמים שנעשו באוכלוסיות של אנשים בעלי פתולוגיות, ישנו ייצוג יתר של בעלי סגנונות התקשרות לא בטוחים. מי שהתקשרותו לא בטוחה הופך פגיע יותרלפסיכופתולוגיה, בעיקר דיכאון. ישנם מאפיינים נוספים כגון עצבנות, בדידות, הרגשה שאחרים אשמים, מחשבות אובדניות, דימוי עצמי נמוך, חוסר עניין, פחד, וכו'. (מתוך שאלון BSI)

Myersוחבריו מגדירים wellness כ"אורח חיים מכוון כלפי בריאות ורווחה נפשית אופטימליים. אורח חיים המממש אינטגרציה בין גוף, נפש ורוח לצורך חיים מלאים יותר במסגרת הקהילה האנושית והטבעית".

קוֹוֵן (Cowen) מתייחס למאפייני ההגדרה של רווחה נפשית ומונה שני סוגים של מאפיינים: סממנים התנהגותיים - כגון אכילה, שינה, עבודה, ניהול יחסים בינאישיים ורכישת יכולת לבצע משימות שתואמות את הגיל והיכולת. וסממנים פסיכולוגיים - כגון תחושת השתייכות ותכלית, שביעות-רצון עצמית ועוד.

נמצא שקיים קשר בין אירועים מלחיצים לסגנון התקשרות ופסיכופתולוגיה כאשר אנשים בעלי דפוס התקשרות חרד.אנשים אלה נוטים יותר לתפוש ולפרש אירועים בחיים כמלחיצים וזה מגביר את הפגיעות שלהם לחוות סימפטומים פסיכופתולוגיים.קיים קשר שליליבין סגנון ההתקשרות ה"בטוח" לבין סימפטומים פסיכופתולוגיים. כלומר, ככל שההתקשרות יותר בטוחה, כך הסימפטומים הפסיכופתולוגיים מועטים יותר (Suzanne Pielage­, Coby Gerlsma and Cas Schaap ).

לא הבנתי - איזה מודעות? למה? איך זה קשור לחיבור בין דפוס התקשרות, זוגיות ורווחה נפשית. אתן לקראת סוף הסקירה והדברים צריכים להתכנס בצורת משפך לכיוון הרעיון של המחקר שלכן.

לא מספיק קישרתן בין המחקר שלכן לסקירה הספרותית. קודם כל – כאמור- אחרי שקישרתן בין דפוס התקשרות וזוגיות ובין דפוס התקשרות ורווחה נפשית, ורצוי היה גם להוסיף על קשרים בין זוגיות ורווחה נפשית, כדאי להציג ממצאים שמקשרים בין כל שלושת המשתנים: דפוס התקשרות, זוגיות ורווחה נפשית. סביר שזה קיים.

שנית, צרו חיבור על ידי סיכום של הסקירה ואז פנייה למחקר שלכן עם אמירה מה אתן מחדשות, מוסיפות למה שכבר נחקר. אם אני זוכרת נכון, הרעיון שלכן היה לבדוק האם כשאדם כבר נמצא בזוגיות, תהיה תרומה של דפוס ההתקשרות למידה בה הזוגיות תורמת לרווחתו הנפשית.

הבדיקה תתמקד בזוגות המנהלים מערכות יחסים כשהזוג כבר מכיר האחד את השנייה. חש קרבה מספקת על מנת לחלוק עם האחר את תחושותיו, צרכיו ורצונותיו. אנו ננסה לבחון את הקשר שבין דפוס ההתקשרות שנוצר עוד בשנה הראשונה של חיי התינוק לבין זוגיות טובה. כלומר, כיצד משפיעה הזוגיות בתיווך דפוסיהתקשרות על הרווחה הנפשית של הפרט.

אנו מניחות ששביעות רצון מזוגיות (משתנה ב"ת, מסביר) משפיעה על מידת התסמינים הפסיכופתולוגיים (משתנה תלוי,מוסבר) בתיווך דפוסי התקשרות שונים (בטוח, נמנע, אמביוולנטי, משתנה ב"ת).המחקר הנוכחי בא להראות היבט נוסףעל הקשר בין חוויית הזוגיות ורווחה נפשית.

השערות המחקר שלנו הן:

  1. ככל ששביעות הרצון מהזוגיות גבוהה יותר,כך יורדת מידת התסמינים הפסיכופתולוגיים. כלומר יהיה קשר שלילי הפוך.
  2. דפוסי ההתקשרות ינבאו תסמינים פסיכופתולוגיים, כך שיימצא קשר חיובי בין ממדי ההתקשרות הלא בטוחים, נמנע וחרד, לבין מידת התסמינים הפסיכופתולוגיים.
  3. הקשר הנמצא בין שביעות הרצון מזוגיות לבין מידת התסמינים הפסיכופתולוגיים יתווך על ידי דפוס ההתקשרות,כך שהבטוחים ירוויחו עוד יותר מהזוגיות. ייתכן שגם הנמנעים,אנו משערות שמידת שביעות הרצון מהזוגיות תשפיע פחות על מידת התסמינים הפסיכופתולוגיים שלהם.
  1. 1.      שאלון לבדיקת דפוסי התקשרות –((ECR. שאלון המורכב מ- 36 פריטים העוסקים בדפוסי התקשרות. שאלון זה, תורגם לעברית ותוקף במחקר שהשתמש במדגם של נבדקים ישראלים (Mikulincer & Florian). מורכב משני גורמים רציפים ובלתי תלויים – הימנעות וחרדה. התשובות ניתנות על סולם בן 7 דרגות הנע מ- (1) "לגמרי לא נכון" ל- (7) "נכון מאוד".

לגרסה העברית המותאמת למתבגרים של שאלון זה נמצאה אלפא קרונבך של 0.85 עבור מימד החרדה ו-0.77 עבור מימד ההימנעות (ארנפרוינד – הגר, 2006). המשפטים המוצגים מתייחסים לאופן שבוחש הפרט במערכות יחסים קרובות עם אנשים אחרים.

במחקר הנוכחי חושבה מהימנות אלפא של קרונבך a=.85 עבור מימד ההימנעות ואלפא של קרונבך a=.91 עבור מימד החרדה. יצוין כי הוסרו שני פריטים ממוצע פריטי ההימנעות וכן פריט אחד ממוצע פריטי החרדה על מנת לחזק את המהימנות.

2.      שאלון לבדיקת שביעות רצון מזוגיות – (RAS) פותח על ידי hendrick). השאלון המורכב מ-7 פריטים.

הנבדק מתבקש לדרג את המידה בה מתאר כל פריט את רגשותיו ומחשבותיו בקשר הזוגי הנוכחי על סולם הנע בין (1) –בכלל לא ל(7)- במידה רבה מאוד.

תוקף השאלון - 0.87,ומהימנותו- 0.94.

במחקר הנוכחי חושבה מהימנות אלפא של קרונבךa=.87. יצוין כי הוסרו שני פריטים על מנת לחזק את המהימנות.

3.      שאלון לבדיקת סימפטומים פסיכופתולוגיים- (BSI) פותח על ידי Derogatis & Melisaratos).

השאלון המורכב מ- 53 פריטים המבטאים סימפטומים פסיכולוגיים שונים.

הנבדק נדרש לדרג באיזו מידה סובל מכל אחד מהסימפטומים הללו על גבי סקלה הנעה מ-(1)- בכלל לא ל(5)- במידה רבה מאוד. אלפא של קרונבך -91.a=.

במחקר הנוכחי חושבה מהימנות אלפא של קרונבךa=.94 עבור משתנה הפתולוגיה. יצוין כי לא הוסרו פריטים כלל.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

הולנדר, ע'  הגבר הישראלי החדש שינויים בהבניות של גבריות בראיה בין-דורית, חיבור לקבלת דוקטור, המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן

ניר פוגל, "הקוהביטציה בישראל". אגף מדען ראשי, ‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אוגוסט

רינה כהן, "המשפחה לעולם עומדת: הקבוע והמשתנה בנושא משפחה", מתוך בר-סלע (עורכת), משפחה ודעת, כרך ב' הוצאת משרד החינוך, המחלקה להורים משפחה וקהילה עמ' 10-17

Huck, S. W.  Reading statistics and research. New York: Longman


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏390.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת