עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית משמורת ילדים, העתקת מקום מגורים, הגירה (עבודה אקדמית מס. 10889)

‏290.00 ₪

42 עמודים

עבודה אקדמית מספר 10889
עבודה אקדמית משמורת ילדים, העתקת מקום מגורים, הגירה

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי חובת הורים כלפי ילדיהם בהקשר של הגירה לחו"ל של הורה עם הילדים?


תוכן עניינים

ראש פרק עמוד מס'

מבוא. 4

שאלת המחקר: 5

פרק א. הורות, הגירה. 6

אפוטרופסות הורית. 8

הגבלה או שלילת אפוטרופסות טבעית. 9

מסוגלות הורית. 12

משמורת הורית. 14

פרק ב : הזכות של הילדים.. 16

מהו רצון הילד בסוגיית משמורת ומהי השפעתו 16

פרק ג' : איכות הקשר בין הילדים לבין כל אחד מההורים.. 17

לאפשר קשר בין ההורה הביולוגי במידה וההורה שהינו ההורה המשמורן נישא בשנית. 17

היכולת האובייקטיבית והסובייקטיבית בעקרון טובת הילד והשיקול הדתי 19

פרק ד: טובת הילד. 21

המסוגלות של הילדים הקטינים להיקלט בסביבה החדשה אליה מתבקשת ההגירה. 21

טובת הילד. 23

הגירה לחו"ל של הורה משמורן עם הילדים.. 25

תביעת הגירה. 25

שיקולים המנחים את פסיקת בית המשפט. 25

הגירה אבל לא ניתוק. 26

המסגרת המשפטית. 30

רשימת הקריטריונים שבוחנים בתי המשפט לפני ההכרעה. 31

נטל הראייה ונטל השכנוע. 32

חשיבות הסיבה לבקשת ההגירה. 32

משפט משווה. 33

הגישות להגירה בין ארצות הברית וישראל. 33

ישראל:. 33

ארצות הברית. 33

סיכום:. 35

ביבליוגרפיה. 38

נספח: ראיון עם פגישה עם עורך דין לעינייני משפחה- מוחמד מסאבחה. 41

 

עבודה זו תעסוק בשאלה כיצד באה לידי ביטוי חובת הורים כלפי ילדיהם בהקשר של הגירה לחו"ל של הורה עם הילדים[1].

בישראל אין חוק ספציפי המסדיר באופן מפורש את שאלת ההגירה. החוק שאליו ניתן להתייחס כאשר דנים בשאלות הגירה הוא חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות[2]. בסעיף 15 שלו נקבע ששאלת מקום המגורים של ילד נתונה להחלטת ההורים שלו – האפוטרופוסים שלו. סעיף 25 שלו קובע: "[כאשר ההורים אינם מסכימים לגבי החלטה כלשהי הנוגעת לילדים שלהם] רשאי בית המשפט [לפסוק] כפי שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת."

מהחוק נובע שאף צד איננו יכול להחליט לבד על מקום המגורים של הילד ועליו לקבל את הסכמת הצד השני. כאשר ההורים אינם מגיעים להסכמה ביניהם וכיוון ששניהם האפוטרופוסים של הילד גם לאחר הגירושין, טובת הילד היא העיקרון המנחה כשבאים להכריע ביניהם.

בנוסף יש להזכיר את אמנת האג: אמנה שעליה, כמו הרבה מדינות בעולם, חתומה ישראל. האמנה – הידועה גם כאמנה למניעת חטיפת ילדים – קובעת מספר דברים בסיסיים[3]:

שאלת המשמורת על ילד צריכה להיפתר במקום מגוריו הקבוע.

אין להעביר ילד ממדינה אחת למדינה אחרת ללא הסכמת שני הוריו.

אם הילד נלקח למדינה אחרת כנגד רצון אחד ההורים ושלא כדין ניתן להגיש בקשה להחזרתו והמדינה שאליה הוא נלקח – בתנאי שהיא חתומה על האמנה, כמובן – מחויבת להשיב אותו לארץ שממנה הוא נלקח.

החשיבות של האמנה היא בכך שהורה שמהגר עם ילד לארץ אחרת כנגד רצונו של ההורה האחר איננו יכול להתחמק מהחוק והמדינה שאליה היגר תחייב אותו לעמוד בדרישות החוק.

 

זכות ההורה במשמורת באה מכוח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, והינו חופש להעתיק מקום מגוריו ומוטלת עליו אחריות מהותית כהורה אפוטרופסית. רוב הנורמות בישראל מתמדקות על יחסי הורים וילדים כאפוטופסות, ומזה יוצר עיקר ״טובת הילד״. כאשר הורה אם או אב מבקש להגר עם ילדיו מחוץ למדינה, נוטלת עליו האחריות כלפי הילדים, ועליו להוכיח לבית המשפט בנסיבות מוצדקות מה הסיבה שהוא החליט להגר מחוץ למדינה, ובית המשפט יעשה את השיקולים שלו במצב הזה ויחליט אם ייתן להורה היוזם את המעבר להגר מחוץ למדינה עם הילד ובראש ובראשונה עקרון טובת הילד. אכן אם בית המשפט החליט לטובת ההורה שעובר להגר מחוץ למדינה את המשמורת על הילדים זה לא נותן להורה השני להתפטר מהאחריות ההורית אלא היא תממומש על ידי שני הוריו. מעבר לכך בית המשפט יבדוק אם המעבר הזה האם הוא פוגע בטובת הילד או לא וטובת הילד היא גוברת לפעמים על רצון הילד. אחת הבעיות שמעוררות מחלוקת כבדה בין ההורים אחרי הגירושין היא שאם החליט אחד ההורים להגר מן הארץ עם הילד וזה לא קל על הילד איך הוא יכול להשתלב עם הסביבה החדשה ואיך הקשר יהיה עם ההורה השני. הגירושין הם תמיד מהווים אבן דרך משמעותית ביותר בהתפתחות הילדים במשפחה, וגם המצב אחרי הגירושים הוא מהפך ועושה שינוי גדול במשפחה בין ההורים והילדים ואמור לפגוע בחייהם. יש שינוי פיזי במבנה של המשפחה אחרי הגירושין שזה משפיע על חלוקת תפיקידם וסמכויות, על הזמינות של ההורים לילדים ועל היחס שהם אמורים לקבל ועל חלוקת משאבים רבה. המשפט הישראלי הוא מכביד ומתייחס לקשרים בין ההורים והילדים כאפוטרופוסות, ובעיקר ״טובת הילד״. אופוטרופוסות ההורים במשמרות הילדים היא כוללת אחריות כבדה ודאגה מתממשת בין שני ההורים ובעיקר ההורה המשמורן לצורכי הקטין, לדגומא חינוכו של הקטין, לימודיו וכו׳. מבחן טובת הילד לפי דעתי, אינו ניתן לחלוקה בין השניים, ואין לערבבו באיזה שהוא שיקול אחר. וגם אינו אוביקט של החזקה ושמירה לטובתו של אחד ההורים אלא הוא עצמו סוביקט, הוא בעצמו נקודת מבט ובעל דין, ונועד על מנת להגן על זכויות הילד ולהבטיח לו את שלומו ובטחונו. עקרון טובת הילד משמש בחקיקה הישראלית קנה מידה למילוי חובת ההורים כלפי ילדיהם בהתאם לסעיף 17 לחוק האפוטרופסות.

 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

[1] שמואל מורן "הגירת קטינים מישראל- קונפליקט בין הורים גיבוש קריטריונים משפטיים" רפואה ומשפט 22 62

[2] פ' שיפמן דיני המשפחה בישראל (מהדורה שניה)

[3] ישראל צ. גילת, דיני משפחה: יחסי הורים וילדים: מזונות, יחסי ממון, משמורת וחינוך

 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת