‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד משפיעה הורות לבנות בלבד על מעמדו ותפקודו של האב בתוך המשפחה ?

 תוכן עניינים

ראש פרק / עמוד מס'

1      מבוא. - 1 -

1.1          מטרת המחקר. - 2 -

1.2          שאלת המחקר. - 2 -

1.3          השערת המחקר. - 2 -

2      סקירת ספרות. - 3 -

2.1          מהו מגדר?. - 3 -

2.2          המשפחה הפטריארכאלית. - 4 -

2.3          המשפחה בעידן הפוסט-מודרני - 5 -

2.4          הורות וחיברות לתפקידי מגדר. - 7 -

2.5          אמהות לעומת אבהות וייחודם של יחסי אבות ובנות. - 9 -

2.5.1              יחסי אבות ובנות בתקופת הבגרות המוקדמת. - 11 -

2.5.2              חשיבות היחסים עם האב – מתלות לנפרדות. - 13 -

3      מתודולוגיה. - 15 -

3.1          מטרת המחקר ומהלכו - 15 -

3.2          אוכלוסיית המחקר. - 15 -

3.3          נקודות מרכזיות במחקר. - 16 -

4      ממצאים ודיון - 17 -

4.1          רקע. - 17 -

4.2          ניתוח הנתונים.. - 18 -

4.3          ממצאים.. - 19 -

4.3.1              העדפת צאצאים זכרים.. - 19 -

4.3.2              מעמדו של האב במשפחה. - 20 -

4.3.3              תחושת החמצה. - 21 -

4.3.4              חלוקת התפקידים בבית. - 22 -

5      סיכום.. - 23 -

6      ביבליוגרפיה. - 25 -

בעבודה זו ראינו כי החלוקה הדיכוטומית בין המגדרים הולכת ומיטשטשת. המונח "מגדר" (Gender) קשור במילים "הגדרה" ו"גידור" והוא מובחן מן המונח "מין" (sex) המשמש לציון ההבחנה הביולוגית. מונח אחר הקשור בתחום הזה הוא "מיננות" (sexism) המציין התייחסות חברתית על פי המין, ומתקשר לאפליה בין המינים ולרצון לבטל אותה. אין ספק שלפחות לפי הממצאים שהעליתי בעבודתי הנוכחית השאיפה לבטלה אכן נראית כיום, יותר מתמיד, כברת הגשמה.

גברים, שהם אבות לבנות בלבד, אינם רואים בכך כיום כישלון אישי או אירוע בעייתי בחייהם והם שמחים באבהותם גם אם היא לבנות בלבד.

שנים רבות עוסקים חוקרים בשאלה אם ההבדלים בין המינים הם מולדים, או שמא מדובר בתהליך של חברות (סוציאליזציה), שבו מלמדים את הבנים ואת הבנות להתנהג בדרך שונה. מהעבודה הנוכחית ראינו כי לתהליכי החיברות ישנו חלק כביר באימוץ תפקידי המין. למשל, בתחום הביתי והפמיליארי, גברים שגדלו במשפחות בעלות דפוס פטריארכאלי פחות נוקשה, ראו עצמם כמבוגרים כשותפים שווי ערך החייבים במלאכות הבית ממש כמו נשותיהם (אייל, ישראל). אלה שלא (יהודה, עוזי), ראו בעבודות הבית לא כדבר שהוא בבחינת חובה עבורם, אלא יותר עניין של רשות (הם בחרו לעשות את מה שהם אוהבים וראו בכך מעין עזרה לאישה שיש לטפוח להם על השכם בגינה).

הגישה החברתית –הפסיכולוגית, שעמדה ברקע מחקרי המגדר עד שנות ה-80 הורתה על קיומן של דעות קדומות בנוגע ליחסי הכוח שבין גברים לנשים, הגורמות לכאורה להבדלים בתפיסת התפקידים המגדריים ואופן ביצועם. כיום, יחס הכוח הללו הולכים ומצמצמים, הגבר והאישה, הבעל והאם, הולכים ונעשים שותפים שווי כוח כשההבדלים ביניהם בכל הקשור לתפקידי המין, הולך ונשחק.

גברים שהם אבות לבנות בלבד הצטיירו כמי ששמחים במשפחתם ואם הצטערו שאין להם בן, זה לא בגללם עצמם כמו בעטיו של הלחץ החברתי המופעל עליהם בעניין. כאילו הם חשו צורך להתנצל בפני החברה ובפני חובות מסורתיות אחרות על כך שלא הולידו בנים.

הם הצטיירו כמגוננים יותר וכרגישים יותר כלפי בנותיהם, מעורבים בכל תחומי חייהן למעט בתחום האינטימי שאת הבלעדיות עליו השאירו לאם (כמו ההסתודדות סביב עניין הוסת).

האב תפקיד מכריע בחיי ילדיו, קל וחומר בחיי בנותיו. לא רק בגלל היותו המייצג של המין השני, או של הזכריות והגבריות ומה שכרוך בהן, אלא מעצם היבדלותו מהיחס הראשוני עם האם והאחרות שהוא מסמל ביחס לאם וביחס לנקביות ולנשיות בכלל. היחסים של התינוק עם האם מושתתים על אחדות, אחידות ושותפות דמיון, הנובעים מאחדותם הביולוגית והפסיכולוגית, ואילו היחסים עם האב מייצגים נפרדות ושונות - את האפשרות להיפרד ולצאת מאחזקתה משטיחת ההבדלים של האם, על ידי אימוץ אחרותו של האב ביחס לאם כמודל אפשרי של זהות וקיום. האב מציע לילד זהות הנובעת מכך שאין הוא אם, ומתוך כך את האופציה שנפרדות מן האם קיימת ובת השגה ולפיכך חשיבות האב בעידוד בנותיו לעצמאות היא חשובה לאין ערוך.

אצל נערות יכולות עיניו של האב לשמש בבואה דרכה הן רואות את עצמן ומכאן אפשר שמערכת יחסים זו, שבין האב לביתו, תהפוך לאחד המרכיבים המרכזיים בבניית דימויה העצמי של הנערה המתבגרת. לכן, לקשר של הבת המתבגרת עם אביה תהיה גם השפעה קרדינאלית על עיצוב מבנה אישיותה בעתיד אשר לרוב היא גם מתבססת על הדימוי העצמי.  

דמותו של האב בחיי בתו הינה נושא נעדר – יחסית – למול השיח המדובר רבות בנושא אמהות ובנות ואני שמחה אם כן שבעבודתי, אולי הרמתי תרומה צנועה להשלמת החלק החסר בשדה המחקרי אשר מיעט עד כה לחקור את מעמדו של הגבר במשפחה ואת תפקידו ביחס לרעייתו וילדיו ככלל וביחס בנותיו בפרט. 

שיחות רבות עם נשים בגילאים שונים מעלות את דמותו של האב כמשמעותית לגידולן ולהתפתחותן הנפשית – בין אם היה קיים בפועל ובין אם היה מרוחק פיזית. משיחות אלה עולה שבהקשר של מיניותן ותפיסתן כ"נשיות" הופכת הדמות הגברית המופנמת לסוג של "סרגל" או רף השוואה, על-פיה הן נהגו למדוד את עצמן ביחס לסוגיות של אטרקטיביות, ערך עצמי וביטחון עצמי.

הכמיהה לקרבה לאב ומשמעות האינטראקציה היא מן המצרכים החשובים וההכרחיים לאורך חיים תקין בתקופת ההתבגרות והבגרות כאחד. בקבוצות נשים ואף בטיפולים פרטניים מעלות הנשים דמויות גבריות של אבות שהפכו למשמעותיות ביחס לתפיסתן את עצמן כנשים, למיניותן וכמובן גם ביחס לבחירות בני הזוג שלהן.

ילדות קטנות מגלות את המציאות המגדרית שמסביבן דרך יחסיהן עם אימותיהן אך לדמותו של האב משמעות רבה ככל שהן מתבגרות. גם אם היה אב קרוב וחם רגשית הרי שהן לומדות שתשוקה ויכולת פעולה מאיימות על סביבתן וזו מדגישה – בעיקר – את דמיונן לאימא. בה בעת, דמותו של האב מהווה – עדיין – סוג של "מצפן" הנותן כוח או מחליש, מכוון לעצמאות או לחיים של תלות בגברים שמסביבן. מכאן, שדי בתפקידיו אלו של האב על-מנת להקנות לו מקום של כבוד גם במשפחה מרובת נשים מבלי להיתפס לסטריאוטיפים פטריארכאליים ארכאיים ואף מבלי להיזקק להעצמה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

סמילנסקי, מ' וצוות נט"ע. אתגר ההתבגרות: יחסי מתבגרים הורים, כרך ג', אוניברסיטת תל אביב: הוצאת רמות. 

שקדי, א'. מילים המנסות לגעת : מחקר איכותני - תיאוריה ויישום. רמות. 

Ebonya-Washington, L' . Female Socialization: How Daughters Affect Their Legislator Fathers’ Voting on Women’s Issues