עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית אימהות מתעללות שנחשפו להתעללות בילדותן, מקורבן לתוקפן, ראיונות,ניתוח ציורי משפחה (עבודה אקדמית מס. 11266)

‏390.00 ₪

68 עמודים

עבודה אקדמית מספר 11266
עבודה אקדמית אימהות מתעללות שנחשפו להתעללות בילדותן, מקורבן לתוקפן, ראיונות,ניתוח ציורי משפחה


שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי חווייתן של אימהות מתעללות שנחשפו להתעללות בילדותן?

 

תוכן עניינים

 

 

תקציר............................................................................................................................ V
2. סקירת ספרות............................................................................................................. 1
2.2 . התעללות והעברה בין- דורית של התעללות: הגדרות ושכיחות התופעה........................... 1
2.3 . מגדר: תפיסה חברתית של נשים ואימהות מתעללות..................................................... 2
2.4 . גישות תיאורטיות להסברת העברה בין- דורית של התעללות.......................................... 3
2.5 . חוויית ההורות של אימהות מתעללות......................................................................... 5
2.6 . שימוש בציורים להערכת התעללות: תוקף וקורבן......................................................... 6
2.7 . המחקר הנוכחי......................................................................................................... 8
3. שיטה......................................................................................................................... 9
3.2 . שאלת המחקר וסוג המחקר....................................................................................... 9
3.3 . אוכלוסיית המחקר והליך הדגימה.............................................................................. 9
3.4 . כלי המחקר ואיסוף הנתונים...................................................................................... 9
3.5 . ניתוח הנתונים........................................................................................................ 11
4. ממצאים.................................................................................................................... 13
4.2 . תמות מראיונות סיפורי החיים.................................................................................. 13
4.2.2 . פעם הייתי סינדרלה.............................................................................................. 13
4.2.3 . לי זה קרה ויכול לקרות שוב................................................................................... 14
4.2.4 . האמא הפנימית.................................................................................................... 15
4.2.5 . הילד הזה הוא אני................................................................................................ 18
4.2.6 . שיקום התפקוד ההורי.......................................................................................... 22
4.3 . תמות מהנרטיבים שנלוו לציורים.............................................................................. 23
4.3.2 . תמות שעלו מניתוח התוכן..................................................................................... 24
4.3.3 . ניתוח רוחב של זוגות הראיונות.............................................................................. 26
4.3.4 . תרומת ההתבוננות בציורי המשפחה לתכני הנרטיב.................................................. 29
4.4 . ניתוח ציורי RKFD ו- KFD 30.....................................................................................
5. דיון........................................................................................................................... 33
ביבליוגרפיה................................................................................................................... 39
נספחים.......................................................................................................................... 45
V
חווייתן של אימהות מתעללות שנחשפו להתעללות בילדותן,
והשתקפותה בראיונות סיפורי חיים ובציורי משפחה
מאיה טל
תקציר
גוף המחקר בנושא חשיפה להזנחה ולהתעללות פיזית, מינית ורגשית בילדות הוא נרחב ביותר.
מרבית המחקרים מדגימים כי להתעללות בילדות על ידי ההורה ישנה השפעה ארוכת טווח,
הנוטה לפגוע בתפקוד הרגשי בבגרות, ובחלק מהמקרים, גם בתפקוד ההורי של שורדי ההתעללות.
סקירת הספרות מתמקדת בתופעת ההעברה הבין- דורית של התעללות בקרב נשים, תוך
התייחסות למשתני החשיפה להתעללות בילדותן ולסטריאוטיפים מגדריים כמבחינים אותן
מגברים בהתמודדות עם ההתעללות. בהמשך מפורטות התיאוריות המרכזיות הקיימות היום
להסברת התופעה, כגון תיאורית הלמידה החברתית ורה- טראומטיזציה.
למרבה הצער, קיים מיעוט של מחקרים המתייחסים לחווייתן של אימהות פוגעניות שסבלו
מהתעללות בילדותן מנקודת מבטן, אלא שניתן ללמוד עליה בעקיפין, למשל, מעדויות של ילדיהן
או מתגובותיהן לחשיפה של ההתעללות. סביר כי הקושי לדלות מידע בנושא נובע בין היתר
מרגישותו. תחום התרפיה באמצעות אומנות עונה על צורך זה, מכיוון שהוא מספק הרחקה יחסית
מהתוכן הכאוב, וכן, ידע על תופעות שונות בהתבסס על אינדיקטורים ספציפיים. בעקבות זאת,
במחקרים המשלבים בין תחום התרפיה באמצעות אומנות לבין תחום ההתעללות במשפחה, ישנה
נטייה להשתמש במבחנים השלכתיים, וכך גם במחקר הנוכחי.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את חווייתן של אימהות מתעללות שעברו התעללות
בילדותן, הן באמצעים ורבליים והן באמצעים אומנותיים. אופי המחקר הינו איכותני- נרטיבי, ובו
השתתפו 10 נשים העונות על קריטריוני האוכלוסייה המתוארת. לכל אם ניתנה ההזדמנות לספר
על חוויית ההתעללות, התוקפת והקורבנית, באמצעות שני כלים: האחד, ראיון סיפור חיים
הממוקד בחוויה המשפחתית בתקופות הילדות והאמהות. השני, מבחן השלכתי RKFD
( Regressed-Kinetic-Family-Drawing ( לצורך הערכת החוויה המשפחתית בילדות, ומבחן נוסף
KFD ( Kinetic-Family-Drawing ( לבחינת חוויית האמהות במשפחה בהווה.
ממצאי המחקר חשפו דינמיקות נפשיות והתנהגותיות מורכבות בהתנהלותן המשפחתית של
הנשים במעבר מילדות קורבנות לאימהות פוגעניות. חוויות הילדות הקשות חקקו בנשים חרדה
פוסט- טראומטית, אשר בבגרותן נלווית לתפקוד ההורי שלהן. לחרדה נלווים אספקטים מיטיבים
מועטים בעקבות היעדר הפנמה של דמות אימהית מיטיבה, ואת מקומה תופסים חסכים וצרכים
לא ממומשים, אליהם מופנה קשב הילדים, לכדי שחזור חוסר הקשב ההורי שחוו האימהות
בילדותן. למידת החיבור הרגשי לחוויות העבר משקל רב בשחזור הדפוסים הפוגעניים, ולחשיפה
למסגרת טיפולית השפעה רבה במניעתם. ציורי המשפחה וההתבוננות בהם סיפקו אפשרות
לשקיעה רגשית בחוויות המשפחתיות על רצף הזמן, הזדמנות לתמלל אותן, ומרחב של עיבוד
ותובנה. ראוי להמשיך בחקר משמעות השימוש בצבעים, ויחסי הגודל והמרחק בין הדמויות, כמו
גם לבחון את סדר החשיפה לכלים אומנותיים במערכי מחקר המשלבים בין חקר מילולי ואומנות.
1
2. סקירת ספרות
2.2 . התעללות והעברה בין- דורית של התעללות; הגדרות ושכיחות התופעה
חשיפה להתעללות בילדות היא תופעה שנחקרה רבות בשני העשורים האחרונים. התעללות
מוגדרת במחקרים רבים כגרימה או איום לפגיעה בבריאותו, רווחתו או התפתחותו של הילד,
הכוללת הפעלה ממושכת של התנהגויות אלימות, מאיימות ומשפילות ) Cook & Bessant, 1997 (. במחקרו של Ball ( 2008 (, נמצא כי ממדי הכוונה ) intentionality ( של ההורה לפגוע בילדו,
וכן, חומרת ההתעללות, הם המשמעותיים ביותר להגדרת המושג.
התעללות כלפי ילדים כוללת מספר סוגים: מינית, פיזית, רגשית והזנחה ) Falshaw, 2005 .)
התעללות פיזית מוגדרת כענישה גופנית המכוונת לגרימת סבל לא הכרחי לילד, ומייצרת פגיעה
בגופו, כגון חבורה, שבר או פצע ) Ball, 2008; Widom, 1989 (. התעללות מינית מוגדרת כאקט
מיני המתרחש בין ילד למבוגר, לצורכי סיפוקו המיני של המבוגר ) Amir & Lev-Wiesel, 2007 .)
התעללות רגשית הינה התייחסות פוגענית מילולית או מעשית, הגורמת לילד לחוש סבל נפשי
ומסכנת את רווחתו הרגשית, והיא לרוב נלווית להתעללות פיזית ומינית ) Trickett, Mennen, Kim & Sang, 2009 (. הזנחה משמעה היעדר התייחסות לצרכיו הרגשיים והפיזיים של הילד
והותרתו לספקם בכוחות עצמו, גם אם אינו מסוגל לכך ברמת הגיל או היכולת הפיזית ) Messina, Grella, Burdon & Prendergast, 2007 .)
בספרות מתועדים היטב נזקי החשיפה להתעללות בילדות, עיקרם בעיות בריאותיות, הפרעות
אכילה ושינה, דיכאון, קושי בויסות רגשי, שימוש בחומרים ממכרים, וסימפטומים פוסט-
טראומטיים ) Berenson & Andersen, 2006; Collishaw, Dunn, Golding & O’Connor, 2007; Dixon, Browne & Hamilton- Giachritsis, 2005; Messina & Grella, 2006; van der Kolk & Fisler, 1995 (. נמצא כי ללא טיפול, אוכלוסיה זו מצויה בסיכון להתערות
בפעילויות לא חוקיות ) Runyon, Deblinger, Ryan & Thakkar- Kolar, 2004 (, ולהתעללות
בבני זוג ובילדים ) Berenson & Anderson, 2006 .)
84% ממקרי ההתעללות וההזנחה של ילדים אשר דווחו בקרב 50 מדינות בוצעו , בשנת 2,000
על ידי הוריהם ) Runyon et al., 2004 (. להיפגעות על ידי הורה, אשר אמור להוות דמות מטפלת
בטוחה, ישנן השלכות הרסניות וארוכות טווח על הילד, כגון תחושות של נבגדות, בלבול וכאוס,
וחוויה של טשטוש גבולות העצמי ואובדן הזהות ) Cook & Bessant, 1997 (. למרות חוויה רווית
סבל זו, נמצא כי רבים מהאנשים שחוו התעללות בילדותם משחזרים את התנהגות הוריהם
בבגרות, ומתעללים בילדיהם.
תופעת ההעברה הבין- דורית של התעללות מתייחסת להעברת החוויה של ההתעללות מדור
אחד לבא אחריו ) Ball, 2008 (, כך שאנשים שנחשפו להתעללות בילדותם מצויים בסיכון להיות
הורים מתעללים בעצמם ) Dixon et al., 2005 (. חשיפה לסוגים רבים של התעללות מגדילה עוד
יותר את הסיכון להתרחשותה של העברה בין- דורית ) DiLillo & Damashek, 2003 .) Widom
( 1989 ( חקרה הורים המתעללים בילדיהם, ומצאה כי 70% מהם נפגעו על ידי הוריהם בילדותם.
כתמיכה לכך, Pears and

תקציר

2. סקירת ספרות

2.2 . התעללות והעברה בין- דורית של התעללות: הגדרות ושכיחות התופעה

2.3 . מגדר: תפיסה חברתית של נשים ואימהות מתעללות

2.4 . גישות תיאורטיות להסברת העברה בין- דורית של התעללות

2.5 . חוויית ההורות של אימהות מתעללות

2.6 . שימוש בציורים להערכת התעללות: תוקף וקורבן

2.7 . המחקר הנוכחי

3. שיטה

3.2 . שאלת המחקר וסוג המחקר

3.3 . אוכלוסיית המחקר והליך הדגימה

3.4 . כלי המחקר ואיסוף הנתונים

3.5 . ניתוח הנתונים

4. ממצאים

4.2 . תמות מראיונות סיפורי החיים

4.2.2 . פעם הייתי סינדרלה

4.2.3 . לי זה קרה ויכול לקרות שוב

4.2.4 . האמא הפנימית

4.2.5 . הילד הזה הוא אני

4.2.6 . שיקום התפקוד ההורי

4.3 . תמות מהנרטיבים שנלוו לציורים

4.3.2 . תמות שעלו מניתוח התוכן

4.3.3 . ניתוח רוחב של זוגות הראיונות

4.3.4 . תרומת ההתבוננות בציורי המשפחה לתכני הנרטיב

4.4 . ניתוח ציורי RKFD ו- KFD 30

5. דיון

ביבליוגרפיה

נספחים

 

גוף המחקר בנושא חשיפה להזנחה ולהתעללות פיזית, מינית ורגשית בילדות הוא נרחב ביותר.

מרבית המחקרים מדגימים כי להתעללות בילדות על ידי ההורה ישנה השפעה ארוכת טווח,

הנוטה לפגוע בתפקוד הרגשי בבגרות, ובחלק מהמקרים, גם בתפקוד ההורי של שורדי ההתעללות.

סקירת הספרות מתמקדת בתופעת ההעברה הבין- דורית של התעללות בקרב נשים, תוך

התייחסות למשתני החשיפה להתעללות בילדותן ולסטריאוטיפים מגדריים כמבחינים אותן

מגברים בהתמודדות עם ההתעללות. בהמשך מפורטות התיאוריות המרכזיות הקיימות היום

להסברת התופעה, כגון תיאורית הלמידה החברתית ורה- טראומטיזציה.

למרבה הצער, קיים מיעוט של מחקרים המתייחסים לחווייתן של אימהות פוגעניות שסבלו

מהתעללות בילדותן מנקודת מבטן, אלא שניתן ללמוד עליה בעקיפין, למשל, מעדויות של ילדיהן

או מתגובותיהן לחשיפה של ההתעללות. סביר כי הקושי לדלות מידע בנושא נובע בין היתר

מרגישותו. תחום התרפיה באמצעות אומנות עונה על צורך זה, מכיוון שהוא מספק הרחקה יחסית

מהתוכן הכאוב, וכן, ידע על תופעות שונות בהתבסס על אינדיקטורים ספציפיים. בעקבות זאת,

במחקרים המשלבים בין תחום התרפיה באמצעות אומנות לבין תחום ההתעללות במשפחה, ישנה

נטייה להשתמש במבחנים השלכתיים, וכך גם במחקר הנוכחי.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את חווייתן של אימהות מתעללות שעברו התעללות

בילדותן, הן באמצעים ורבליים והן באמצעים אומנותיים. אופי המחקר הינו איכותני- נרטיבי, ובו

השתתפו 10 נשים העונות על קריטריוני האוכלוסייה המתוארת. לכל אם ניתנה ההזדמנות לספר

על חוויית ההתעללות, התוקפת והקורבנית, באמצעות שני כלים: האחד, ראיון סיפור חיים

הממוקד בחוויה המשפחתית בתקופות הילדות והאמהות. השני, מבחן השלכתי RKFD

( Regressed-Kinetic-Family-Drawing ( לצורך הערכת החוויה המשפחתית בילדות, ומבחן נוסף

KFD ( Kinetic-Family-Drawing ( לבחינת חוויית האמהות במשפחה בהווה.

ממצאי המחקר חשפו דינמיקות נפשיות והתנהגותיות מורכבות בהתנהלותן המשפחתית של

הנשים במעבר מילדות קורבנות לאימהות פוגעניות. חוויות הילדות הקשות חקקו בנשים חרדה

פוסט- טראומטית, אשר בבגרותן נלווית לתפקוד ההורי שלהן. לחרדה נלווים אספקטים מיטיבים

מועטים בעקבות היעדר הפנמה של דמות אימהית מיטיבה, ואת מקומה תופסים חסכים וצרכים

לא ממומשים, אליהם מופנה קשב הילדים, לכדי שחזור חוסר הקשב ההורי שחוו האימהות

בילדותן. למידת החיבור הרגשי לחוויות העבר משקל רב בשחזור הדפוסים הפוגעניים, ולחשיפה

למסגרת טיפולית השפעה רבה במניעתם. ציורי המשפחה וההתבוננות בהם סיפקו אפשרות

לשקיעה רגשית בחוויות המשפחתיות על רצף הזמן, הזדמנות לתמלל אותן, ומרחב של עיבוד

ותובנה. ראוי להמשיך בחקר משמעות השימוש בצבעים, ויחסי הגודל והמרחק בין הדמויות, כמו

גם לבחון את סדר החשיפה לכלים אומנותיים במערכי מחקר המשלבים בין חקר מילולי ואומנות.

 

חשיפה להתעללות בילדות היא תופעה שנחקרה רבות בשני העשורים האחרונים. התעללות

מוגדרת במחקרים רבים כגרימה או איום לפגיעה בבריאותו, רווחתו או התפתחותו של הילד,

הכוללת הפעלה ממושכת של התנהגויות אלימות, מאיימות ומשפילות נמצא כי ממדי הכוונה ) intentionality ( של ההורה לפגוע בילדו,

וכן, חומרת ההתעללות, הם המשמעותיים ביותר להגדרת המושג.

התעללות כלפי ילדים כוללת מספר סוגים: מינית, פיזית, רגשית והזנחה.

התעללות פיזית מוגדרת כענישה גופנית המכוונת לגרימת סבל לא הכרחי לילד, ומייצרת פגיעה

בגופו, כגון חבורה, שבר או פצע . התעללות מינית מוגדרת כאקט

מיני המתרחש בין ילד למבוגר, לצורכי סיפוקו המיני של המבוגר ) Amir & Lev-Wiesel)

התעללות רגשית הינה התייחסות פוגענית מילולית או מעשית, הגורמת לילד לחוש סבל נפשי

ומסכנת את רווחתו הרגשית, והיא לרוב נלווית להתעללות פיזית ומינית ) Trickett, Mennen, Kim & Sang(. הזנחה משמעה היעדר התייחסות לצרכיו הרגשיים והפיזיים של הילד

והותרתו לספקם בכוחות עצמו, גם אם אינו מסוגל לכך ברמת הגיל או היכולת הפיזית ) Messina, Grella, Burdon & Prendergast .)

בספרות מתועדים היטב נזקי החשיפה להתעללות בילדות, עיקרם בעיות בריאותיות, הפרעות

אכילה ושינה, דיכאון, קושי בויסות רגשי, שימוש בחומרים ממכרים, וסימפטומים פוסט-

טראומטיים .

נמצא כי ללא טיפול, אוכלוסיה זו מצויה בסיכון להתערות

בפעילויות לא חוקיות ) Runyon, Deblinger, Ryan & Thakkar- Kolar (, ולהתעללות

בבני זוג ובילדים ) Berenson & Anderson .)

84% ממקרי ההתעללות וההזנחה של ילדים אשר דווחו בקרב 50 מדינות בוצעו , בשנת 2,000

על ידי הוריהם ) Runyon et al. (. להיפגעות על ידי הורה, אשר אמור להוות דמות מטפלת

בטוחה, ישנן השלכות הרסניות וארוכות טווח על הילד, כגון תחושות של נבגדות, בלבול וכאוס,

וחוויה של טשטוש גבולות העצמי ואובדן הזהות ) Cook & Bessant (. למרות חוויה רווית

סבל זו, נמצא כי רבים מהאנשים שחוו התעללות בילדותם משחזרים את התנהגות הוריהם

בבגרות, ומתעללים בילדיהם.

תופעת ההעברה הבין- דורית של התעללות מתייחסת להעברת החוויה של ההתעללות מדור

אחד לבא אחריו ) Ball (, כך שאנשים שנחשפו להתעללות בילדותם מצויים בסיכון להיות

הורים מתעללים בעצמם ) Dixon et al. (. חשיפה לסוגים רבים של התעללות מגדילה עוד

יותר את הסיכון להתרחשותה של העברה בין- דורית ) DiLillo & Damashek .) Widom

 חקרה הורים המתעללים בילדיהם, ומצאה כי 70% מהם נפגעו על ידי הוריהם בילדותם.

 

 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-40 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

פרוני, א. מבוא: אמהות ואמהיות. בתוך פרוני, א. אמהות: מבט

מהפסיכואנליזה וממקום אחר. מכון ון ליר בירושלים: הוצאת הקיבוץ המאוחד בע"מ.

רוכמן, נ. המראה השבורה: הורות וזיכרונות של הורים שילדיהם חוו התעללות. עבודת

גמר לתואר "מוסמך", בית הספר לעבודה סוציאלית, האוניברסיטה העברית.

שקדי, א. מילים המנסות לגעת: מחקר איכותני- תיאוריה ויישום. רמות: תל-אביב.

 

Ahrens, C. E., Cabral, G., and Abeling, S. Healing or hurtful: Sexual assault survivors' interpretations of social reactions from support providers. Psychology of Women Quarterly, 33, 81–94.



העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏390.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת