‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הסתמכות על מייצג טענת הגנה דיני מיסים?

תוכן עניינים

מבוא.

שאלת המחקר.

הגנה פלילית: הסתמכות על מייצג שהוא רו"ח.

חוות דעת בדיני מיסים כהגנה מפלילים.

הגנת הטעות במצב משפטי פלילי בדיני מיסים.

ההגנה הפלילית שבסעיף  יט לחוק העונשין

העצות המשפטיות של המייצג בדיני מיסים עליהן מסתמכים.

ייעוץ משפטי בספרים או במאמרים..

ייעוץ משפטי טלפוני

ייעוץ משפטי במהלך שיחת חולין

יעוץ משפטי בארגונים התנדבותיים..

יעוץ מרחוק - המדיה האלקטרונית והאינטרנט..

העצה המשפטית האינטרנטית..

השוואת העצה המשפטית האינטרנטית לעצה משפטית בסביבות אחרות..

ייעוץ בדיני מס בכלי התקשורת המסורתיים - הטלוויזיה, הרדיו והעיתונות.

פס"ד פרומדיקו

סיכום ביניים..

נקודות נוספות: טעות במצב משפטי וחוות דעת שגויה מעורך-דין

פרשות תנובה וטגר.

פרשת תנובה.

הכרעת בית-המשפט העליון

פרשת טגר.

השוני העולה מפסקי-הדין בנוגע לשאלה המשפטית..

רציונאל להכרה בהסתמכות על חוות דעת מעורך-דין לעניין הגנת הטעות במצב משפטי

יחסי עו"ד - צד ג': היבטים פליליים של דיני המס.

עורכי דין וחובות כלפי הלקוח – ייצוג מקצועי ע"י עורך דין

אחריות מקצועית ניהול סיכונים וביטוח אחריות מקצועית.

חבות חוזית של עורך דין

משפט משווה.

משפט משווה אנגלי

משפט משווה אמריקאי

התשובה לשאלת המחקר: כיצד באים לידי ביטוי היבטים פלילים בדיני המס בהקשר של טענת ההגנה של הסתמכות לקוח על מייצג בדיני המס, היא תשובה מורכבת.

דיעה אישית והצעה לדין רצוי

ביבליוגרפיה.

עבודה זו עוסקת בהיבטים פלילים בדיני המס ובאופן ספיציפי יותר, בטענת הגנה של הסתמכות לקוח על מייצג.

האם טעות בחוק הפלילי עקב הסתמכות בתום לב על עצה מוטעית של מייצג בדיני מיסים (רו"ח/עו"ד/יועץ מס) היא בגדר טעות בלתי נמנעת באורח סביר, המעניקה פטור מאחריות פלילית מכוח סעיף 34יט לחוק העונשין?

כלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) קובע כי "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט". בדומה לכך, לפי סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין : "במילוי תפקידו יפעל עורך הדין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, ויעזור לבית-המשפט לעשות משפט". הפרה של חובות אלה עלולה לגרור סנקציה משמעתית במישור המקצועי, אך היא יכולה להוות גם בסיס לתביעה אזרחית בגין הפרת ההסכם שבין עורך-הדין ללקוח. תנאים אלה קבועים בחוק והינם קוגנטיים: לא ניתן להתנות עליהם בחוזה ההעסקה, ועל-כן הם יחייבו את עורך-הדין גם במקרים שבהם ינסה לפטור עצמו מהם באמצעות הקצאת סיכונים חוזית מוקדמת. גישתו של המחוקק היא כי ברוב המקרים, הלקוח נמצא בעמדה טובה פחות משל עורך-הדין כדי להתגונן מפני הסיכונים הכרוכים בחוזה זה, ועל-כן הוא נחלץ לעזרתו באמצעות ניסוח כללים שלא ניתן לשנותם. תנאים אלה אינם חלים רק ברמה העקרונית אלא גם ברמה הקונקרטית. כך, לדוגמה, הכללים קובעים כי לעורך-הדין אסור לייצג לקוח במקרים שקיים בהם חשש לניגוד אינטרסים, אסור לו להקליט את לקוחו, הוא חייב להמציא לו פירוט בדבר מצב חשבונו לפי דרישה, ועוד כהנה וכהנה תנאים המחזקים את מעמד הלקוח. תנאים אלה נקראים כולם אל חוזה ההעסקה, ועל-כן הפרתם עלולה לעלות לכדי הפרת החוזה ולזכות את הלקוח בסעד משפטי. המאפיין את העילה החוזית הוא שכעניין שבשגרה, היא שמורה אך ורק ללקוחות, ואילו צדדים שלישיים שאינם קשורים עם עורך-הדין בקשר חוזי לא יוכלו ליהנות ממנה. אחד היתרונות המרכזיים בתביעה החוזית הוא שהאינטרסים שניתן לתבוע בגינם רחבים יותר בדרך-כלל. כך, למשל, תביעה חוזית תוגש במקרים רבים בגין פגיעה באינטרס הציפייה, בעוד שתביעה נזיקית תוגבל בדרך-כלל לאינטרס ההסתמכות. מעבר לעילה החוזית ולצידה, הלקוח, וכן צדדים אחרים, יכולים להגיש נגד עורך הדין תביעות אזרחיות נוספות, שהבסיס להן הוא דיני הנזיקין. העילה הראשונה שניתן לעשות בה שימוש היא הפרת חובה חקוקה, העוולה קבועה בסעיף 63 לפקודת הנזיקין נוסח חדש, תשכ"ח-1968מפתיע לגלות שבתי-המשפט, ואף התובעים, ממעטים להשתמש בעוולה זו בתביעות בגין אחריות מקצועית. למעשה, ברוב המקרים עוולה זו אינה מאוזכרת כלל בפסק-הדין, ואם היא מאוזכרת, שמור לה תפקיד שולי בהחלטה, המסתמכת כמעט תמיד על הפן החוזי ועל הפן הנזיקי-הרשלני בלבד. כך, למשל, בעניין שרמן, העוולה של הפרת חובה חקוקה מופיעה רק באזכור תוך הפניה לפסק-דין של בית-המשפט המחוזי. יתר על-כן, גם באזכור גופו אין הכרעה בשאלה אם יש להסתמך על עוולה זו. העילה הנזיקית העיקרית היא עוולת הרשלנות. עוולה זו משתרעת הן על מעשיו של עורך-הדין והן על דבריו. בעניין שרמן קבע השופט דב לוין, בהסתמכו על פסק-דין קודם ועל סעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין, כי רשלנות מקצועית תתקיים בהינתן היסודות הבאים: (1) קיום חובה כלפי התובע להשתמש בכושר סביר; (2) הפרת חובה זו; ו- (3) נזק לתובע כתוצאה מהפרת החובה. עוולת הרשלנות, הגם שהיא עשויה לאפשר עילת-תביעה ללקוח, כמו גם לזה שאינו לקוח, תתפרש באופן שונה ביחס לשניהם. בעוד שלגבי זה שאינו לקוח יש לחפש אחר קיומה של חובה שהופרה, לגבי הלקוח הדברים פשוטים הרבה יותר. קיומה של החובה עולה ישירות מהחוזה שבין הצדדים, כמו גם מהחוק ומכללי הלשכה בדבר התנהגות עורכי-הדין, הקובעים מערכת חיובים רחבה יותר לטובת הלקוח בהשוואה לצד ג. על-כן, הבעיה העיקרית לגבי צד ג תהיה להגדיר את תוכנה של החובה, לאחר-מכן ניתן לגזור מהגדרה זו את התשובה לשאלה אם החובה הופרה במקרה כזה או אחר. בעניין שרמן אימץ בית-המשפט העליון את הגישה שלפיה, לעניין סטנדרט המיומנות הנדרשת מעורך-דין ביחס ללקוחו, אין הבדל מעשי בין מערכת היחסים החוזית והנזיקית, בשתיהן יחולו על עורך-הדין אותם סטנדרטים. בית-המשפט תופס את עורך-הדין כמי שמציג לפני הלקוח מצג מכללא שלפיו הוא בעל הכישורים, הידע וההבנה המתאימים והדרושים לטיפול בבעיה שלפניו, וכי ביכולתו לנהל את התיק במידת האחריות שבה היה עורך-דין סביר נוהג בנסיבות העניין. הפרת המצג תאפשר הגשת תביעה נזיקית, בקובעו מהו סטנדרט המיומנות והזהירות הנדרש מעורך-דין, נזקק בית-המשפט לשני מקורות עיקריים : הדין הכללי שהתגבש בהלכה הפסוקה ביחס לאנשי-מקצוע והדין הספציפי הקובע את נורמות ההתנהגות הראויות לעורך-דין בין שזה קבוע בחוק, בכלליה של לשכת עורכי-הדין או בתקנות. בית-המשפט נוטה לעמדה שניתן להשתמש בכללי הלשכה כבשיקול מנחה, ולעיתים אף מכריע, בקביעת רשלנותו של עורך-דין. לגישתו, בהתווייתם של כללי הלשכה, שהינם בעלי גוון עונשי-משמעתי, נוהגים זהירות רבה, ואם כבר נקבע תקן מסוים לצורך הטלת אחריות משמעתית,"כמעט ניתן לומר שקל וחומר שאותו סטנדרט כשר להוות בסיס לאחריות בנזיקין". עד עתה הצגנו את הסוגיה של אחריות עורך-הדין מנקודת-ראותו של התובע-בכוח (הלקוח ה"מעין לקוח" או צד ג) ועילות-התביעה העומדות לרשותו, עתה נציע בחינת אחריות זו באמצעות הבחנה בין שני סוגים של פעילויות במסגרת מקצוע זה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

אריק גרובר, אחריות המייצג בדיני מסים, הוצ' אוצר המשפט (2016)

רפעאת עזאם "פרשנות דיני המסים: מס-אמת וזכויות האדם בפסיקת בית-המשפט העליון" משפט ועסקים כרך יח'