מאגר עבודות אקדמיות 
עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
מוענק על כל האתר 7 אחוז הנחה בעת "חרבות ברזל". קוד קופון: "מלחמה"
ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח. סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
פרסמו את עבודותיכם הישנות אצלינו וקבלו הכנסה פסיבית נהדרת!
(לא דיינרס) 
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
עבודה על "לא זכיתי באור מן ההפקר", חיים נחמן ביאליק, ניתוח שירה ביאליק (עבודה אקדמית מס. 12529)
199.00 ₪
21 עמ'
שאלת המחקר
כיצד בא לידי ביטוי ניתוח השיר לא זכיתי באור מן ההפקר?
תוכן עניינים
על המשורר
הנושאים הבאים לידי ביטוי בשיר:
"לא זכיתי באור מן ההפקר" כשיר לאומי
"לא זכיתי באור מן ההפקר" הוא שיר מאת המשורר העברי חיים נחמן ביאליק. השיר נכתב בתקופת פעילותו המאוחרת של ביאליק ופורסם באוסף השירים "כלת-השחר" בשנת 1903.
השיר מתאר את הסבל והיגון העמוק של המשורר ואת התחושה של ניכור ובדידות המקיפים אותו. הוא מבטא את הקושי למצוא אור ותקווה בחיים, ואת התחושה של ניכור מהתוצאות האכזבה של מאמציו הפואטיים. השיר מעמיד למול הקורא את תחושות האיבדן והיסורים האישיים של המשורר[1].
"לא זכיתי באור מן ההפקר" הוא שיר מרתיע ומתקוה יחד, המשורר בו עוסק בשאלות התרבות, הפילוסופיה והאנושות. השיר משקף את חוויותיו ותהליכי התפתחותו הרוחנית של ביאליק ומאפשר לקורא לחשוב על עניינים עמוקים וקיומיים.
שירו של חיים נחמן ביאליק, מהמשוררים העבריים הבולטים של תחילת המאה ה-20. השיר פורסם לראשונה ב-1903 כחלק מאסופתו של ביאליק "מתי השממה", ומאז הוא הפך לאחת מיצירותיו המפורסמות והנחקרות ביותר. [1]
השיר הוא מדיטציה על אופי היצירתיות ועל מאבקו של האמן למצוא משמעות בעולם שלעיתים יכול להיראות אפל וכאוטי. כותרת השיר מתייחסת לסיפורו המקראי על הבן האובד, שמבזבז את מורשתו וחוזר לבית אביו בחיפוש אחר סליחה וגאולה. בשיר מהרהר ביאליק על תהליך היצירה שלו, ומציע שלמרות שלא מצא את האור שהוא מחפש, הוא ימשיך לחפש אותו באמצעות אמנותו.
השיר ידוע בדימויים העוצמתיים שלו, בשימוש בהתייחסויות מקראיות ומיתולוגיות ובחקירת נושאים כמו יצירתיות, אמונה וחיפוש משמעות. היא נלמדת לרוב בשיעורי ספרות עברית ונחשבת לאחת היצירות החשובות של השירה העברית המודרנית.
(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)
ביבליוגרפיה לדוגמא:
כהן נ'. משפטים ומילים, הוצאת משכל (2023)
עוזי רמון, 'סמל החרבה בשירת ביאליק', בתוך: עוז נפש נפלא, כתבים ורעיונות, עוזי רמון. הוצאה עצמית, ניסן תשפ"א, 2021.
זיוה שמיר, אבני ח"ן: מאוצרות לשונו של ביאליק, תל אביב: ספרא, 2020.
זיוה שמיר, שורות גנוזות משירו של ביאליק 'לא זכיתי באור מן ההפקר', על המשמר
תח