‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי שפיטות בענייני חוץ ובטחון?

תוכן עניינים

מבוא

סמכויות ממשלה יוצאת

סבירות ו דוקטרינת אי השפיטות :

משפט משווה

ארה"ב

דין אנגלי

סיכום

ביבליוגרפיה

סמינריון זה עוסק בשפיטות בענייני חוץ ובטחון, אי שפיטות דיון בבית משפט בענינים מדיניים. "לא הכל שפיט".

דוקטרינת אי השפיטות סווגה על-ידי השופט ברק כאחת מן היצירות השיפוטיות ה"מווסתות", המהוות מכשירים משפטיים שבאמצעותם יוכל בית המשפט לנעול את שעריו במקום שהוא סבור כי אין זה ראוי לדון בעניין. דוקטרינת אי השפיטות אינה חד-משמעית. מבחינה לשונית ניתן לומר, כי "בלתי-שפיט" הוא עניין אשר בית-המשפט אינו מוסמך לדון בו או שאין אפשרות לקיים בו דיון והכרעה שיפוטיים. אולם בפועל נהוג להבחין בין שאלת הסמכות לבין שאלת השפיטות³, הכוללת לא רק את שאלת האפשרות האובייקטיבית לדיון ולהכרעה שיפוטיים אלא גם, ובעיקר, את שאלת רציותה של הכרעה כזאת. לשאלות השפיטות שני היבטים אפשריים: האחד - האם ניתן והאם ראוי לקיים דיון והכרעה שיפוטיים במאטריה שבה העתירה עוסקת (להלן: שפיטות מאטריאלית): והאחר - האם ראוי כי הרשות השופטת תפעיל סמכותה כלפי הרשות אשר כנגדה הוגשה העתירה (להלן: שפיטות אורגנית). הן השפיטות המאטריאלית והן השפיטות האורגנית ניתנות לעיגון בסעיף 15(ג) לחוק יסוד: השפיטה: בג"צ בוחן, האם מן הצדק לדון ולהכריע הכרעה שיפוטית במאטריה שבה העתירה עוסקת והאם מן הצדק להפעיל את כוחו כלפי הרשות המשיבה. במשמעותן הטהורה אין הן מתייחסות למידת ביסוסה של העתירה לפי הדין המהותי, אלא להשפעת ההיזקקות לעתירה על יחסי-הגומלין שבין הרשויות³. אולם לעתים מקובל לכנות "בלתי-שפיטה".

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

יצחק זמיר "הביקורת השיפוטית על החלטות מינהליות: הצורך ברפורמה" ספר יעקב טירקל – פרקי הגות, עיון ומשפט (עורכים: אהרן ברק, קארין כרמית יפת, אליקים רובינשטיין) (הוצאה אקדמית נבו, ירושלים) (2020) ע' 349

דשא ו' מערכת המשפט בישראל, (הוצאה אקדמית נבו, ירושלים) (2019)

Eyal, Hedva, Limor Samimian-Darash, and Nadav Davidovitch. (2020). “Humanitarian Aid, Security and Ethics: The Rise of a New Humanitarian Governance at Home.” Journal of Extreme Anthropology 4 (1): 135-156