עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית יהודי רוסיה חסידות רוז'ין, היחס לארץ-ישראל, ניהול חצר חסידית, יהדות רוסית, רוסים יהודים (עבודה אקדמית מס. 1564)

‏290.00 ₪

30 עמודים.

עבודה אקדמית מספר 1564

עבודה אקדמית יהודי רוסיה חסידות רוז

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי המחשבה המדינית והיחס לארץ-ישראל ‏של חסידות רוז'ין ‏ברוסיה?

תוכן עניינים

מבוא.

הרבי מרוז'ין והקשר לארץ ישראל. 

שאלת המחקר

חסידות רוז'ין – רקע. 

ההתדרדרות של לימוד התורה ותלמידי-חכמים.

הבעש"ט והמגיד.

התנהלות חצר הרבי 

חצרו של רבי ישראל מרוז'ין ודרך המלכות..

מוטיב זיכוך החומר בהתנהלות החסידית..

הטפה לאהבת ישראל.

השאיפה לגאולה. 

ההשתתפות המדינית בעשייה הציונית..

דרכי התנהלות והיחס לציבור החילוני 

חסידות רוז'ין והמפעל הציוני 

מנהיג החצר: רבי מיוחס, רבי עשיר. 

רבי ישראל ב"ר שלום שכנא.

מה היה סוד קסמו של רבי ישראל. 

רעיון הגאולה העצמית.. 

הרבי מרוז'ין והקשר לארץ ישראל. 

פתיחות.. 

סיכום.. 

ביבליוגרפיה. 

ביהדות רוסיה התבלטה הקהילה של חסידות רוז'ין. הקהילה פעלה בשני מישורים: בחצר הרבי ישב מנהיג התנועה ומספר חסידים נבחרים. בחצר נערכו אירועים דתיים וחברתיים גדולים. תדירות ביקור החסידים בחצר נקבעה בעבר בעיקר  על-פי מרחק מגורי החסיד מהחצר וכן יכולתו הכלכלית. בתוך החצר, בכדי להדגיש את קשרי החברות ביניהם, נהגו החסידים לפנות זה לזה בגוף ראשון וללא הקידומת "מר" כפי שהיה מקובל באותה העת בחברה[1].

קהילה מקומית – הקהילה נוצרה בידי חסידי אדמו"ר רוז'ין אשר הקימו מסגרת משלהם ביישוב מגוריהם, בכדי לקיים בהן פגישות. לשם הדבר שימש השטיבל ("בית קטן" באידיש) שהיה בית כנסת קטן בו נהגו החסידים לקיים סעודות משותפות, ללמוד תורה וכן להיפגש למטרות חברתיות. השטיבל, כשמו, שימש כביתם השני של החסידים והאברכים שישבו בו ולמדו תורה במהלך היום. בערבים הצטרפו אליהם בערבים לאחר סיום יום העבודה[2].

כיום מתנהלת חסידות רוז'ין כגוף כלכלי ריכוזי. אמנם לא מאוגדים כחברה בע"מ או כעמותות בדגם של חב"ד אך ראש החסידות מרכז כספי תרומות וכספים ייחודיים מהמדינה. כספים אלו מחולקים לפי מפתח של מספר ילדים וותק בחסידות. אברך צעיר עם שני ילדים מקבל כ-3200 ₪ לחודש למחייתו ופעמים רבות האישה מביתה משלימה הכנסה.

רבי ישראל מרוז'ין היה נינו של המגיד ממזריץ'. הוא החל בהנהגה יוצאת דופן מבחינת פאר חיצוני של לבושו, מגוריו, וכל חצר החסידית כולה. ניתן לומר אף כי הוא התנהג במלכותיות ממש. אלא שמעבר להנהגה המלכותית החיצונית, המשמעות העיקרית של המלכותיות הייתה אורח חיים שמונהג לפי ספירת (מידת) המלכות, הספירה העשירית בעשר הספירות, שלפי חכמת הקבלה מהוות את המבנה הרוחני של ההוויה. אנסה להבהיר מעט את העניין: ספירת המלכות היא הספירה התחתונה מבין כל הספירות והיא זו שמתבטלת לנגד הספירות שמעליה ומעבירה את השפע הרוחני שהיא מקבלת מהן להוויה שמתחתיה. כלומר המלכות נותנת את מה שיש לה לעולם המעשה שבו אנו חיים, היא זו שמשפיעה על השפע הרוחני שמקורו בעולם הספירות. להתנהג לפי מידת המלכות היינו להתבטל לפני התפקיד שיש לך, להשפיע ולתת לכולם, כלומר לקחת אחריות על מי שקשור אליך ולהשפיע עליו. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 רפפורט-אלברט, עדה  'על הנשים בחסידות : ש"א הורודצקי ומסורת הבתולה מלודמירבי, בתוך דוד אסף (עורך):‫ "צדיק ועדה; היבטים היסטוריים וחברתיים בחקר החסידות", ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, עמ' 496-527

שטמפפר, שאול . "השפעת החסידות על המשפחה היהודית במזרח אירופה : הערכה מחדש", בתוך: שי עמנואל אטקס. "ישן מפני חדש", כרך א', מרכז זלמן שזר, עמ' 184-165

Brayer, Rabbi Menachem . "The House of Rizhin: Chassidus and the Rizhiner Dynasty", Mesorah Publications

 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת