‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הזכאות לחינוך בשדה החינוך המיוחד?

תוכן העניינים

מבוא

סקירת ספרות. 

תיקון חוק החינוך המיוחד שנכנס לתוקף בשנת 2020. 

רקע. 

ועדת מרגלית.

עתירות לבג"ץ.

תיקון מספר 11 לחוק החינוך המיוחד שנכנס ב 2020.

חוק חינוך מיוחד (תיקון מס' 11)

חוזר מנכ"ל חדש - ועדות מתוקף חוק

הזכות לחינוך במשפט הישראלי

הזכות לשוויון

השוויון במדינת ישראל- ההיבט המשפטי

חוק החינוך המיוחד

חוק השילוב (תיקון מספר 7 לחוק החינוך המיוחד, המכונה "חוק השילוב")

הזכות לחינוך לבעלי צרכים מיוחדים לאור החוק מ-2020

מודל הזרם המרכזי של השילוב

מודל האינטגרציה

מודל ההכללה

השילוב - רקע היסטורי

מגמת השילוב בישראל

האם התחשבות בילדי החינוך המיוחד מהווה חלק בלתי נפרד מאותה זכות?

האם המצב המשפטי הקיים עומד בקריטריונים אלו?

משפט משווה

ארה"ב

המגמות העכשוויות במשפט הישראלי

סיכום ומסקנות

ביבליוגרפיה

הקורא אף בעיון את סעיפיו של חוק חינוך מיוחד,-3, יכול שלא להבחין באפליה בסיסית המסתתרת בין שורותיו. בהתאם לחוק, השמתו של ילד בעל צרכים מיוחדים יכולה להיעשות באחד משני סוגי מוסדות: מוסד לחינוך מיוחד או מוסד חינוכי רגיל. תכליתו הכללית של החוק היא להעניק חינוך מיוחד לכלל הילדים בעלי הצרכים המיוחדים. אולם, בעוד שהחוק קובע העדפה במישור החינוכי-מקצועי להשמה ושילוב של ילד בעל צרכים מיוחדים במוסד חינוכי רגיל (להלן: "ילד משולב")4, הוא מעניק יתרון לילדים שהושמו במוסד לחינוך מיוחד. יתרון זה נובע מהאמור בסעיף 3 לחוק המעניק חינוך מיוחד חינם כל עוד הילד שוהה במוסד לחינוך מיוחד5, כאשר היתרון אינו קיים עבור ילדים ששולבו במערכת החינוך הרגילה. בהתאם לסעיף 7(ג) לחוק, ילדים אלו אינם זכאים לחינוך מיוחד חינם, ותקצוב חינוכם המיוחד נתון לשיקול דעת ועדה מנהלית6.

המסגרת הנורמטיבית המתוארת מהווה את הרקע למציאות עגומה ומייאשת אשר הייתה ידועה לכל אותם הורים של ילדים "בעלי צרכים מיוחדים" השואפים לשלב את ילדיהם במסגרות חינוך רגילות : על אף שמשרד החינוך עודד את השילוב במוסדות חינוך רגילים, הוא סירב לממן באופן מלא את ההוצאות הכרוכות בשילוב, ונטל המימון נפל ברובו על כתפי ההורים. כתוצאה מכך נאלצו הורים, שלא היה ביכולתם לשאת בהוצאות אלו, להעביר למוסדות לחינוך מיוחד את ילדיהם (שנמצאו מתאימים לשילוב בחינוך הרגיל).

המגמה המעדיפה שילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים במסגרת חינוכית רגילה, נתמכת על ידי הגישות החינוכיות הרווחות כיום, והיא נכונה ביתר שאת בנוגע לילדים עם תסמונת דאון7. לכן, אך טבעי הדבר, כי מדיניות משרד החינוך שלא לממן את עלויות השילוב במערכת החינוך הרגילה היוותה בסיס לעתירה לבג"צ של הורים לילדים עם תסמונת דאון בעניין יתד8. בעתירה ביקשו העותרים מבית המשפט להורות למדינה לספק חינוך מיוחד חינם לילדים בעלי צרכים מיוחדים, שנמצאו מתאימים לשילוב במוסדות הרגילים. בית המשפט העליון, בקבלו את העתירה, קבע את זכאותם של ילדים בעלי צרכים מיוחדים לחינוך חינם, לא רק ביחס לילדים שהושמו במוסדות לחינוך מיוחד, אלא גם ביחס לילדים בעלי צרכים מיוחדים שהושמו ושולבו במערכת החינוך הרגילה9. ער למתן ההחלטה בעניין יתד, המימון שניתן על ידי משרד החינוך, לילדים בעלי צרכים מיוחדים שלומדים במסגרות החינוך הרגילות, היה חלקי. פירושה המעשי של ההחלטה בעניין יתד עבור ילד אשר אובחן כבעל צרכים מיוחדים וששולב במערכת החינוך הרגילה, הוא מתן תוספת של כ-10 עד 20 שעות שבועיות נוספות, אשר תממן את שכרם של המורים לחינוך מיוחד, הסיעות, היועצים החינוכיים ובעלי מקצועות נוספים אשר להם נזקק התלמיד בעל הצרכים המיוחדים, וזאת מעבר לשעות הלימוד הרגילות שבהן הוא לומד בכיתה הרגילה10.

מצגת בנושא הזכות לחינוך

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר לשנת 2022, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2022)

רימון־אור ע', תורתו של זיגמונד פרויד ויישומיה בחינוך, הוצ' פרדס (2020)

שחר ח' (2020). חינוך לחיים ערכיים, הוצ' פרדס

יהודית מילר זמיר, המפגש המופלא עם הקשת האוטיסטית, הוצ' פרדס (2020)

Brown v. Board of Education, 347 U.S. 483,493