‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי זיכוי ו"תפירת תיקים" של אנשי ציבור?

תוכן עניינים

מבוא

זיכוי ו"תפירת תיקים"

עניינו של השר אביגדור קהלני

עניינו של רובי ריבלין

עניינו של שר המשפטים יעקב נאמן

עניינו של רפאל איתן

פסק הדין בעניינו של שמחה דיניץ

הכרעת בית המשפט המחוזי

קבלת דבר במרמה ומרמה והפרת אמונים

הכרעת בית המשפט העליון- פסק דין דיניץ

פרשת דיניץ כמשל

היסוד הנפשי החמקמק של אנשי ציבור

השוואה לפרשת הזיכוי הראשון של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט

סטנדרט ההתנהגות המצופה מאנשי ציבור

סיכום ביניים

סיכום

ביבליוגרפיה

עבודה אקדמית זו תעסוק בנושא מרתק: זיכוי אנשי ציבור תוך התמקדות בפרשות של רפול, קהלני, נאמן, ריבלין, שמחה דיניץ.

הביקורת המרכזית של עבודה זו היא כי בתי המשפט מסרבים להרשיע בכירים בעבירות הקשורות לשירות הציבורי תוך שימוש בטכניקות שונות של הנמקה. הבסיס לרבים מן הזיכויים מצוי בהנחות היסוד המקילות השגויות, שמניחים בתי המשפט ביחס להתנהגותם של בכירים. בה בעת יוצר בית המשפט רף ציפיות גבוה מן המצוי (ולעיתים בלתי מציאותי) מן הכפופים ביחסיהם עם הממונים עליהם. [1]

בתקופה האחרונה גורמים שונים במערכת הפוליטית ומחוצה לה טוענים שקיימת "פרקליטות בתוך פרקליטות" אשר תופרת תיקים לנבחרי ציבור ממניעים פוליטיים. ההתקפות האלה התעצמו במיוחד מאז שהוגש כתב אישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, אשר בעצמו תקף את ראשי התביעה בטענה שכתב האישום נגדו "נתפר" ממניעים פוליטיים.

 זיכוי רובי ריבלין

מקרה שונה, שמאוזכר משום מה כמקרה דומה ל"זיכויים המהדהדים" הוא עניינו של רובי ריבלין. הוא נחשד בעבירות שחיתות שונות, שעלו בעיקר מהאזנות סתר שבוצעו לשיחות של איש העסקים דודי אפל (שהורשע לבסוף בעבירות שוחד בפרשות אחרות). ריבלין אכן היה מועמד למשרת שר המשפטים, ומועמדות זו נדחתה בשל החקירה נגדו. שר המשפטים יעקב נאמן

זיכוי של נאמן נזכר בכל רשימת "תפירת תיקים" המכבדת את עצמה. יש לזכור שתחילתו של התיק בעתירה שהגיש העיתונאי יואב יצחק כנגד מינוי של נאמן לשר משפטים בשל טענה על מעורבותו ב"פרשת דרעי". בתגובה לעתירה חתם נאמן על תצהיר ובו נטענו עובדות שונות, המכחישות את הנטען בעתירה. היועמ"ש בן יאיר הודיע כי אין מנוס אלא לפתוח בחקירה לבדיקת הדברים. לבסוף הוגש כתב אישום על תצהיר כוזב בשל טענת שקר שנטענה בתצהיר, וכן על מסירת עדות שקר בעניין דרעי. יש לציין שעובדות שהופיעו בתצהיר אכן היו בלתי נכונות. הגשת האישום כמעט התבקשה נוכח העובדה שעל פני הדברים קשה להניח שאיש ציבור כשר משפטים יחתום על תצהיר לבג"ץ מבלי שבדק כדבעי את נכונות האמור בו. 

רפאל איתן

בעניינו של איתן הוגש כתב אישום על עבירה של פגיעה בפרטיות. אדם שהיה בעל גישה למאגר מידע צבאי הוציא בניגוד לחוק פלט אודות אדם שהציע עצמו להיות מנכ"ל במפלגתו של איתן (צומת), והעביר אותו לאדם אחר שהעביר אותו לאיתן. בעקבות השימוש במידע, נדחתה מועמדותו של אותו אדם. לאחר ניתוח משפטי ארוך ומדוקדק של המקרה שהיה תקדימי, הגיע בית המשפט למסקנה שמי שאינו מנהל המאגר לא יכול להיות אחראי בפלילים. בית המשפט קיבל גם טענות הגנה שונות של הנאשם, לרבות טענת תום הלב.

השר אביגדור קהלני

דומה כי החקירה והאישום בעניינו של אביגדור קהלני נזכרים בתור אחד הזיכויים ה"המהדהדים" ביותר מבין שורת הזיכויים המפורסמים המשמשים להוכחת הטענה כי הפרקליטות "תופרת" תיקים. התיק נזכר לעתים ככזה שהזיכוי בו היה כה מהדהד ולפיו קהלני לא היה צריך אפילו להשיב לאשמה וגם ערעור המדינה בעניין זה נדחה. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

קוגלר י'. תאוריה ומעשה בדיני עונשין: מבוא והיסוד העובדתי (מכון סאקר. הוצאה אקדמית נבו, 2020)

ליכט א'. ניהול ההליך הפלילי - דין ומהות. אוצר המשפט (2019)

בג"ץ פנחסי נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נ(4) 364.