‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי דיני חוזים?

במסגרת עשיית עסקים בארץ, יש אשר מוזכרים מידי פעם, במהלכו של משא ומתן או בגופו של חוזה, מונחים השאולים מהמשפט הקונטיננטלי או האנגלו-אמריקאי. לא תמיד הצדדים מודעים להיקף המשמעויות וההתחייבויות הנלוות למושג. בעוד שמושג האופציה, הגם שאינו מוזכר בחוק, הנו מוכר יחסית בפסיקה1, הרי שמושג "זכות הסירוב הראשונה" הנו נדיר יותר בארץ, בניגוד לארצות-הברית למשל, שם השימוש בו כבר השתרש. על כן, במקרים שצדדים בוחרים להשתמש בו, נוצר לעתים מצב של אי-הבנה, שיכולה להגיע עד כדי טעות חד-צדדית או הדדית, כפי שיתואר להלן.

זכות הסירוב הראשונה מוגדרת כ"זכות לבחור לרכוש נכס מסוים, לפי אותו מחיר ואותם תנאים הכלולים בהצעה בתום לב של גוף שלישי, וזאת אם בעל הנכס מגלה רצון לקבל את ההצעה"2. בהרבה מקרים, יקבל בעל הזכות את זכות הסירוב הראשונה לאחר שכבר התקשר עם אותו גורם בחוזה זיכיון או שכירות, אך האחרון טרם גמר בדעתו אם ברצונו לחדש את ההסכם. כדי לא לאבד את הקליינט שלו, יבטיח לו מעניק הזכות שלא יחדש את ההסכם עם אחר בטרם תינתן לבעל הזכות האפשרות להשוות את תנאי הצעתו עם תנאי הצעת האחר. במבט ראשון, קיים דמיון רב בין זכות הסירוב הראשונה לבין האופציה, אך יש להבדיל באופן בסיסי ביניהן :

אופציה הנה התחייבות אכיפה, המגבילה את זכות מעניק האופציה לבטלה, ומופעלת כאשר בעל האופציה מסכים לקבלה בהתאם לתנאיה. האופציה מהווה חוזה3, המכונה לעתים "חוזה אופציה", שהוא משני להסכם העיקרי בין הצדדים.

במשפט המקובל - האופציה מותנית בתמורה. במקרים מסוימים, כאשר אין תמורה (ובמשפט הישראלי - כאשר אין גמירות דעת של המקבל), לא נכרת חוזה אופציה, וההצעה נעשית לבלתי חוזרת [בתרגום מילולי - "הצעה איתנה" (firm offer)]. במקרה הרגיל, הכללים החלים על הצעות חוזיות בכלל - חלים גם על הצעת האופציה, אך נוספים עליהם כללים נוספים, כגון : תוקף הפעלת האופציה או ביטולה.

במשפט האנגלו-אמריקאי, זכות הסירוב הראשונה, בדומה לאופציה, חייבת להיות נתמכת על ידי תמורה. בניגוד לאופציה, הזכות מותנית, ובעל הזכות אינו זכאי להפעילה אלא לאתר שמעניק הזכות החליט כי ההצעה שקיבל מגורם אחר מקובלת עליו4.

באנלוגיה למשפט הישראלי, ניתן להגדיר את זכות הסירוב הראשונה כחוזה אופציה עם תנאי מתלה כפול5 :

א. שמעניק הזכות יחליט להעביר זכות מזכויותיו בנכס/זיכיון.

ב. שבעל הזכות ישווה את תנאיו עם כל מציע אחר שיופיע.

בכל זאת, לא תמיד ברור אם מדובר בחוזה אופציה או בזכות סירוב ראשונה. זוהי לעתים שאלה של פרשנות שחלה גם על היקף הזכות עצמה6. בפסק הדין המנחה בארצות-הברית, פסק דין Smith7, זכות הסירוב הראשונה הותנתה בקבלת ההצעה המקובלת על מעניק הזכות וברצונו למכור את הנכס. בניגוד לאופציה, במצב כזה, הזכות לא מהווה הצעת מכר טרם התמלאו תנאים אלו. רק לאחר שמעניק הזכות מודיע לבעל הזכות על קיומה של הצעת צד ג' ועל החלטתו למכור, בשלה הזכות לאופציה, אשר היא זכות הניתנת לאכיפה כחוזה רגיל. עבודתו של המלומד Williston בדיני חוזים8 מגיעה לאותן אבחנות: 'למרות שאופציה וזכות סירוב ראשונה זוכות לשימוש מבולבל, יש הבדל ברור ביניהן. אופציה מחייבת ביצוע תוך פרק זמן מוגבל, ובהיעדרה של קביעת מועד פקיעת הזכות - תוך זמן סביר. לעומתה, זכות הסירוב הראשונה אינה תקפה כלל וכלל, אלא אם מעניק הזכות מחליט לממש את העסקה9.

ביבליוגרפיה לדוגמא

 H.C. Black Black's Law Dictionary.

 ס' דויטש "הצעה בלתי חוזרת ואופציה : האומנם סמנטיקה בלבד ?" עיוני משפט יב 

 Estate of Thonson v. Carr 706 S.W. 2nd 388 

 DiMaria v. Michaels 90 A.D. 2nd 676, 455 N.Y.S. 2nd 875 

 י' ויסמן "מקרקעין ומיטלטלין" משפטים יט  267.

 י' ויסמן דיני קנין - חלק כללי  85-80.

 Smith v. Hevero Realty Corp. 199 Conn. 330, 507 A. 2nd 980