‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי פירוק שיתוף במקרקעין בין בני זוג?

תוכן עניינים

מבוא 

 הסדר הפירוק על-פי חוק המקרקעין וזכויות בלתי רשומות 

 מידת שיקול-דעת בית-המשפט וסמכות בית-משפט-השלום

 סיכום

 ביבליוגרפיה 

חוק המקרקעין, הכיר בבעלות משותפת במקרקעין מסוג "Tenancy In Common" ולא מסוג "Joint Tenancy". היינו, לכל שותף בעלות נפרדת בחלקו במקרקעין, והלכת ההתרבות, איננה חלה בין השותפים (Survivorship)1. לאחר שבעבר נהג בין בעלים משותפים במקרקעין הכלל, לפיו לכל שותף זכות וטו בשאלת דרכי השימוש במקרקעין, והיה על השותפים, כאשר נוצר מצב ללא מוצא, לפנות לבית-המשפט, אשר היה מוסמך במקרים מסוימים לצוות על הדרך לחלוקת ההנאה בין השותפים2, זנח חוק המקרקעין את עיקרון זכות הוטו, וקיבל את עיקרון הרוב, לפיו מוסמכים בעלי רוב החלקים במקרקעין המשותפים, לקבוע כיצד ישתמשו וינצלו הרכוש המשותף3. יחד עם זאת, דאג חוק המקרקעין להגן על המיעוט בפני עושק הרוב, על-ידי שאיפשר פנייה לבית-המשפט, הרשאי להחליט במקרים כאלה לפי מה שנראה בעיניו "צודק ויעיל בנסיבות העניין"4, וכן נקבע חריג לפיו - "דבר החורג מניהול או משימוש רגיל טעון הסכמת כל השותפים"5.

כאשר שותפים במקרקעין שניים בלבד, לא יכול מטבע הדברים להתגבש רוב. במצב דברים כזה מתגלה ההסדר בחוק כבלתי מעשי ובלתי יעיל. החוק קובע אמנם כי כל שותף רשאי להשתמש שימוש סביר במקרקעין, ובלבד שלא ימנע שימוש כזה משותף אחר6, וכן מצויים בחוק הסדרים נוספים שמטרתם להציע פתרון למצבים שבהם נדרשת פעולה דחופה ובלתי צפויה מראש, או כאשר עלול להיגרם למקרקעין נזק7. אך במקרה בו אנו עוסקים, היינו, שני בני-זוג המתגוררים בדירת מגורים, אין בהסדרים שבחוק פתרון למציאות שבה שני בני-הזוג השותפים בדירה, מבקשים שניהם להשתמש בנכס שימוש סביר, אך הגיעו לידי משבר ביחסיהם האישיים, שאינו מאפשר עוד שימוש משותף בדירה.

כללית, הפתרון בחוק המקרקעין למצב שבו השותפים במקרקעין, או מי מהם, הגיעו למשבר ביחסיהם, או שאינם רוצים עוד בשיתוף במקרקעין, הינו - פירוק שיתוף במקרקעין8. אין ספק כי עצם השותפות במקרקעין, אינה זוכה לאהדה מרובה, לא בחוק המקרקעין ואף לא בשיטות משפט אחרות9. הבסיס לחוסר אהדה זה הינו, כי עצם השותפות במקרקעין טומנת בחובה ניצנים של ריב ומדון, ויכולתם של בתי-המשפט להבטיח שלום בין השותפים מוגבלת למדי.

אחת השאלות העיקריות שנעסוק בהן הינה, האם "מגיע" יחס כזה גם לשותפות במקרקעין שבין בני-זוג. לשון אחר - האם דינם של בני-זוג השותפים במקרקעין כדין שותפים רגילים, או שמא יש לראותם בהקשר כללי יותר של דיני המשפחה, אשר במסגרתם יש לשקול שיקולים נוספים ואחרים, כמו זכויות האשה למדור, טובת הילדים וכדומה10. ננסה לבדוק את הדין הקיים בנושא פירוק השיתוף בין בני-זוג, לבחון את מגבלותיו, ולהציע פתרונות למצבים שונים העשויים להיווצר בין בני-זוג המתגוררים יחדיו בדירת מגורים. עוד נעסוק בשאלת חלות הסדר הפירוק שבחוק המקרקעין על זכויות בלתי רשומות, כמו זכויות על-פי הילכת השיתוף, וכן בדינים הנוספים החלים על פירוק שיתוף במקרקעין בין בני-זוג, מידת חלותם ובאיזו מידה על בית-המשפט להתחשב בהם, אם בכללי11.

לאור כל זאת, ננסה לבחון את מידת הסמכות ושיקול-הדעת שיש בידי בית-המשפט, בבואו לדון בפירוק שיתוף במקרקעין בין בני-זוג12, היקפם, והאלמנטים שעל בית המשפט לקחת בחשבון בבואו להחליט על פירוק השיתוף בדירת בני-הזוג.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

ד"ר א' גולדנברג "חוק המקרקעין, הוראות המעבר ומורשת העבר"

פרופ' י' ויסמן "שיתוף בנכסים" קובץ הרצאות בימי עיון לשופטים

 ד"ר א' רייכמן "התוצאות הקנייניות של הלכת שיתוף נכסים בין בני-זוג לאחר תחילת חוק המקרקעין, עיוני משפט