‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד בא לידי ביטוי מנהיגותו של בשאר אל אסאד, כנשיא סוריה לאור צילו של אביו ולאור מלחמת האזרחים והמאבק בדאע"ש ובמורדים?

תוכן עניינים

ילדות ונעורים

שאלת המחקר

בשאר אל-אסד בצלו הגדול אביו המנוח, חאפז

מאבק הירושה

כהונתו של בשאר כנשיא 

מדיניות פנים

מאבקי כוח פנימיים

יחסי חוץ

יחסי עיראק עם סוריה מנקודת מבט של עיראק

מהפכת הארזים

יחסי ארה"ב עם סוריה מנקודת מבט של  ארה"ב

בנייתו של בשאר כמנהיג 

התחום הכלכלי

הגלובליזציה

פתיחות כביכול וקידום טכנולוגיות

בשאר שורד בניגוד לתחזיות וכובש את תדמור ב- 2016

האם בשאר עומד בציפיות ממנו כבנו של חאפז "האריה"?

סיכום

ביבליוגרפיה

נספח – תעודת זהות 

בסוף חודש מרץ 2016 חלפו חמש שנים מאז החלו ההפגנות האלימות נגד משטרו של אסד, הפגנות שהזמינו מלחמה מתמשכת ועקובה מדם עליה אף אחד מארגוני המודיעין לא חלם. במרכז העלילה ניצב עדיין נשיא סוריה בשאר אסד, שבכירי מערכת הביטחון בישראל נהנו בעבר להספידו והגדירו את זמנו בשלטון כ"מוגבל ביותר". ככל שחולף הזמן, נראה שהאריה מדמשק קורץ מחומר אחר מכפי שחשבו, ומוכיח יכולת הישרדות מרשימה לצד אכזריות העולה על זו של אביו.

כפי שפורסם כבר בעבר, פוטין הותיר על אדמת סוריה יותר ממחצית מהכוחות ובכיר ישראלי הגדיר אותו כ"אדם שפועל בצורה חכמה". החלטתו, שהפתיעה את כלל ארגוני הביון במערב, כולל את אגף המודיעין של צה"ל, הבהירה לאסד, חיזבאללה, איראן ובעיקר לארה"ב ואירופה, שרגליו אינן שקועות בבוץ הסורי וכי הוא מסוגל לעזוב מתי שירצה. במקביל, טוענים במערכת הביטחון בישראל כי פוטין מתכוון להרכיב חוקה חדשה בסוריה בתוך חצי שנה ולקדם בחירת פרלמנט ונשיא סורי בתוך שנה וחצי.

הנשיא בשאר אל-אסד ירש את השלטון בסוריה לאחר מותו של אביו, חאפט' (חאפז פירושו אריה) אל-אסד, בעשירי ביוני, 2000 (זיסר, 2005).[1] האב שלט בסוריה במשך 30 שנה, לאחר שתפס את השלטון באמצעות הפיכה בשנת 1970.

אחד המקורות העיקריים למידע המערב על חאפז הוא פטריק סיל, עיתונאי בריטי הנחשב למקורב לאסד. הוא הביוגרף הרשמי של חאפז והתבסס על ראיונות עם אסד ועם מקורביו[2]. לדעת סיל, כנשיא המדינה וכמנהיג מפלגת הבעת הסוציאליסטית חאפט' הוביל את המדינה מחוסר היציבות שאפיינה את הפוליטיקה הסורית למן קבלת העצמאות בשנת 1946 ומהתבוסה של שנת 1967 לשלושה עשורים של שלום וביטחון יחסיים (סימור, 2006).[3] סוריה הפכה במהלך שלטונו מישות חלשה ולא יעילה לכוח אזורי בעל חשיבות והשפעה (זיסר, 2005).[4]

אסד החזיק בשלטון בסוריה במשך קרוב לא 30 שנה. במדינה שידעה חילופי משטר תכופים זהו הישג שאין שני לו. הוא ניווט את המדינה הסורית דרך משברים והשליט עליה את המיעוט העלאווי אל מול התנגדות מבית ומחוץ. [5]

משטרו של אסד היה רקוב ומושחת המושתת על איום כלפי האזרח ושלילת זכויות יסוד. הכלכלה הסורית הינו כלכלה ריכוזית וחלק ניכר ממנה הושתת על רווחי סמים תחת פיקוחו של הצבא. סוריה של אסד הייתה תומכת טרור והרחיקה את עצמה ממשפחות העמים.

בעשרים ושביעי במאי, נבחר בשאר אל-אסד לכהונה שנייה בת שבע שנים כנשיאה של סוריה במשאל-עם. על-פי תוצאות משאל העם זכה הנשיא לתמיכה של 97.62 אחוזים מכלל הבוחרים, שיפור קל מתוצאות משאל העם של, השנה בה עלה בשאר אל-אסד לשלטון, אז זכה הנשיא הצעיר לתמיכתם של 97.24 אחוזים מכלל הבוחרים. למרות שמשאלי העם נשלטים על-ידי הממשלה הסורית ולתוצאותיהם אין כל משמעות, מהווה משאל העם האחרון תזכורת לכך שבשאר שרד שבע שנים בשלטון (זיסר).

ילדות ונעורים : בשאר נולד בדמשק לחאפז אל-אסד ואשתו אניסה לבית מח'לוף, שניהם מן העדה העלאווית בסוריה. בילדותו של בשאר מונה אביו לנשיא סוריה, אך בשאר גדל הרחק מאור הזרקורים. לזוג חאפז ואניסה אל-אסד חמישה ילדים: בושרה הבכורה, באסל, בשאר, מאהר ומג'ד. הבן הבכור באסל הוא שטופח לקידום עתידי למשרת נשיא סוריה.

אסד למד בבית הספר הצרפתי-ערבי אל-חורייאת והוא דובר צרפתית ואנגלית באופן שוטף. למד בפקולטה לרפואה באוניברסיטת דמשק, התמחה ברפואת עיניים בבית החולים Western Eye  בלונדון...  

הנשיא בשאר אל-אסד ירש את השלטון בסוריה לאחר מותו של אביו, חאפט' האב שלט בסוריה במשך 30 שנה, לאחר שתפס את השלטון באמצעות הפיכה בשנת 1970.

בעבודה זו ניסיתי לתאר כיצד נבנתה מנהיגותו של בשאר אל-אסד, נשיא סוריה דהיום.

השאלה שהצבתי לעצמי בראשית המחקר הצנוע שלי היא: האם בשאר אסאד, שנבנה כיורש לאחר מנהיג כריזמטי כאביו, עמד בציפיות ממנו?

התשובה על כך מורכבת מאוד אך לא אחטא לאמת אם אשיב על השאלה כך: באופן כללי בשאר איכזב הציפיות ממנו, אך הצליח לייצר משטר הממשיך את הקו של אביו עד למהומות של האביב הערבי הסורי. אז ביד רמה ואכזרית טבח בבני עמו והצליח בעור שיניו להציל שלטונו במחיר מרחץ דמים ועריקות רבות של אנשי שלטונו.

בשאר אל-אסד עומד בצלו הגדול אביו המנוח, חאפז. מדובר ב"נעליים גדולות" מאוד אליהן צעד ברגל לא בטוחה.

נוטה אני לאמץ את דעתו של פרופ' אייל זיסר כי : הציפייה מבשאר הייתה כי הוא יבצע רפורמות פנימיות במדינה וישפר את יחסיה הבין לאומיים של סוריה עם העולם. בשתי הגזרות הללו נכשל בשאר: בגזרה הפנימית נסב כישלונו סביב חולשתו האישית כמנהיג אולם כישלון זה הושפע גם מהזירה הבין לאומית איתה היה צריך להתמודד

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

1. Eyal Zisser, "Where is Bashar al-Assad Heading?" Middle East Quarterly 15, no. 1 : 35.
2. Richard Seymour, "The Assad Dynasty," The Middle East,  , .
3. Pamela Ann Smith, "Syria comes in from the Cold: New Reforms from Damascus point to Improved Hopes for a Brighter Economic Future for Syria," The Middle East, issue 400, .