‏270.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי הערות והארות בעקבות התיקון של סעיף6?

1. נושא רשימה זו קשור בפירושו של סעיף 6(א) לחוק לטיפול בחולי נפש, - , כפי שתוקן בחוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 4), -[1]. וכל רצוני איננו אלא להעיר מספר הערות בשולי אותו תיקון.

2. סעיף 6(א) (לפני התיקון) קובע, וזו לשונו:

"הועמד נאשם לדין פלילי, ובית המשפט סבור, אם על פי ראיות שהובאו לפניו מטעם אחד מבעלי הדין ואם עפ"י ראיות שהובאו לפניו ביזמתו שלו, כי הנאשם אינו מסוגל לעמוד בדין מחמת היותו חולה, רשאי בית המשפט לצוות שהנאשם יאושפז בבית חולים".

עד כאן לשון הסעיף לפני התיקון ואילו אחרי התיקון הוספו בסופה של פיסקה (א) הנ"ל הדברים הבאים:

"... אם סבר שמצבו מצריך אישפוז; החליט בית המשפט לברר אשמתו של נאשם לפי סעיף 152א לחוק סדר הדין הפלילי, - , יהיה צו האישפוז שניתן עליו בר-תוקף עד לתום הבירור, ומשתם או נפסק הבירור והנאשם לא זוכה - יחליט בית המשפט בשאלת האישפוז".

3. מכאן, כי בעוד שלפני התיקון לא היה צו האישפוז, שניתן מכוחו של סעיף 6(א) לחוק, מוגבל בזמן, הרי שאחרי התיקון ניתן להגביל את תקפו בזמן, אם החליט בית המשפט לברר את אשמתו של הנאשם, ובהתאם לתוצאות בירור זה לקבוע מה יעלה בגורלו של האישפוז: כפי שנראה להלן, מחובתו של בית המשפט לברר אשמתו של נאשם כזה, אם נתבקש לכך ע"י הסניגור.

4. באותו תיקון של חוק סדר הדין הפלילי [2] הוסף גם הסעיף 152א לחוק סדר הדין הפלילי, המוזכר בסעיף 6(א) הנ"ל, המתוקן, ואשר זהו לשונו:

"(א) קבע בית המשפט לפי סעיף 6(א) לחוק לטיפול בחולי נפש, - , שנאשם אינו מסוגל לעמוד לדין, יפסיק את ההליכים נגדו; אולי אם ביקש הסניגור לברר את אשמתו של הנאשם, יברר בית המשפט אח האשמה, ורשאי הוא לעשות כן אף מיזמתו מטעמים מיוחדים שירשמו.

(ב) מצא בית המשפט בתום בירור האשמה, כי לא הוכח שהנאשם ביצע את העבירה, או מצא שהנאשם אינו אשם - שלא מחמת היותו חולה נפש למשבר-עונשין - יזכה את הנאשם; לא מצא בית המשפט לזכות את הנאשם, יפסיק את ההליכים נגדו, ורשאי הוא להפסיקם גם לפני תום בירור האשמה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)