‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי עמידה בהבטחות כלכליות של הממשלה?

תוכן עניינים

מבוא

רקע ספרותי (סקירת ספרות)

צמיחה כלכלית בישראל

כיצד מתכוון שלטון להתמודד עם בעיות הנ"ל: מבט על מצע הליכוד

מדיניות ציבורית: תפקיד מערכת המס ומתשלומי ההעברה במניעת פערים כלכליים

מערכת המס ותשלומי העברה בישראל במבט השוואתי

מסים עקיפים לעומת מסים ישירים

סיכום

ביבליוגרפיה

עבודה זו בוחנת את השאלה האם מפלגות ופוליטיקאים נוטים לקיים את מה שהם מבטיחים בתחום הכלכלי? מקרה המבחן שלנו הוא ההשוואה בין המצע הכלכלי של הליכוד – המפלגה שנמצאה בשלטון מאז 2001, אמנם עם הפסקה בין השנים 2009-2006, לבין מדיניותו בפועל. השוואה זו, וההתמקדות באירועי התקופה, נראות לנו כמעניינות במיוחד לאור התפתחותה המהירה של הכלכלה הישראלית בתקופה זו וגם לאור העניין הציבורי הגובר באותם שנים בסוגיות כלכליות-חברתיות, לעומת סוגיות בטחון. (מוקיר, עופר, 2018)

 מאז ימי המחאה החברתית של קיץ 2011 עלו לדיון שני נושאים מרכזיים אשר לוחצים את האוכלוסייה העובדת בישראל: התרחבות פערי ההכנסות ושיעורי המס הגבוהים, לכאורה, בקני מידה של מדינות מפותחות אחרות. לאורך שנים היה השכר בישראל נמוך בהשוואה בינלאומית, אך מדיניות ממשלתית של סובסידיות שמרה את יוקר המחייה ברמה סבירה ביחס לשכר ואפשרה קיום בכבוד. אך מדיניות ממשלתית של נסיגה מסובסידיות, ביחד עם התגברות של הריכוזיות המשקית ועליית מחירי הדיור, הביאו את יוקר המחייה לרמה גבוהה בהרבה מבעבר. בצד ההכנסות, למרות שישראל ביצעה קפיצת מדרגה מבחינת התוצר לנפש בעשורים האחרון השכר נשאר קפוא ועודנו נמוך בהשוואה בינלאומית. (שפירא, 2019)

נשאלת גם השאלה, מה היא המדיניות הרצויה והאפקטיבית? הדעת נותנת שכמו במקרים רבים אחרים בכלכלה, התשובה איננה חד-משמעית. אם שוויוניות היא המטרה שאליה יש לחתור אזי הטלת המיסים על בעלי שכר גבוה יכולה להוביל דווקא לתוצאה הפוכה בטווח ארוך. בהנחה שבעלי שכר גבוה (לפחות בחלקם) הם גם בעלי השכלה, העלאת המיסים עלולה להוביל להקטנת התמריצים להשקיע ברכישת ההשכלה, לצמצם את היצע העובדים המיומנים, וכך אף להגביר את פערי השכר. צמצום מספר העובדים המיומנים ישפיע לרעה גם על יכולתו של המשק לקלוט ו/או לפתח טכנולוגיות חדשות ובכך להאט את קצב הצמיחה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)