‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי ביקורת שיפוטית על חוקים בצרפת?

הגישה הצרפתית המסורתית בסוגיה דנן וההשלכות הנובעות מהחלטת ה- Conseil

constitutionnel . מאז חלו התפתחויות מרחיקות לכת, אשר מצריכות עדכון הדברים.

החולשה היסודית של שיטת הביקורת על חוקיותם של חוקים, שהונהגה בצרפת על-ידי החוקה מ1958-, היתה נעוצה בראש ובראשונה בעובדה, שהפניה ל- constitutionnel Conseil, בטענה של אי-התאמת חוק מסויים לחוקה, היתה מוגבלת לארבעה אישים בלבד: נשיא הרפובליקה, ראש הממשלה, יושב-ראש האסיפה הלאומית ויושב-ראש הסינט2.

במשטר תקין, האסיפה הלאומית נשלטת על-ידי רוב, אשר בוחר ביושב-ראש האסיפה ואשר תומך בראש הממשלה ; ומאחר והנשיא משתייך בדרך כלל גם הוא לאותו מחנה ספק אם אחד מהם יפנה אל ה- constitutionnel Conseil בטענת אי-התאמה כאמור. הגורם היחידי ממנו צפוייה היתה פנייה מעין זו היה יושב-ראש הסינט. ואמנם3, כך היה מאז . שתי סיבות לדבר : א) מאז היה תמיד יושב-ראש הסינט באופוזיציה למחנה הרוב (הגוליסטי)4. ב) החוקה מאפשרת במקרים מסויימים, קבלתו של חוק חרף התנגדותו של הסינט, אך לא ההיפך, כמובן5.

במלים אחרות: הביקורת של ה- constitutionnel Conseil לא היתה אפקטיבית, הואיל וברוב המקרים אלה אשר על-פי החוקה רשאים ליזום אותה הם גם אשר יזמו את החוק.

במסגרת הנסיון להביא "ליברליזציה" במשטר הנוקשה של החוק, הבטיח הנשיא ג'יסקר דיסטינג, אשר נבחר בחודש מאי , ליזום תיקון לחוקה בענין זה על מנת לאפשר לאופוזיציה גישה לאותו מכשיר6. רפורמה זאת הוגשה לפרלמנט ובוצעה לאחר מספר חודשים7. יתרה מזאת, תוך שבועות מספר לאחר כניסתו של החוק לתוקפו היו כבר פניות ל- constitutionnel Conseil וחלק מהן נסתיים בהצלחה.

1) הפרוצדורה החדשה 8

השינוי, אשר הושג באוקטובר אינו תואם לא את רצונו של הנשיא ולא את רצונה של האופוזיציה.

512471575

הנשיא רצה להעניק ל- .const Conseil את הזכות של ה- saisisne Auto, כלומר הזכות לבדוק חוקתיות חוק בלי צורך בעתירה ; באופן כזה יכול היה ה- .const Conseil, מיזמתו הוא להעביר כל חוק תחת שבט ביקורתו9. הצעה זו נכשלה בעיקר עקב הביקורת על הקשיים הצפויים מפרוצדורה מוזרה כזאת.

האופוזיציה ניצלה את ההזדמנות על מנת לפתוח מחדש את הוויכוח בנוגע להרכב ה-. const Conseil10. בנקודה עדינה זו לא חלה שום "ליברליזציה" מצד הנשיא.

הפרוצדורה, שנתקבלה בסופו של דבר, מעניקה את זכות הפניה ל- Conseil

.const ל-60 חברי האסיפה הלאומית או ל-60 חברי הסינט11. 60 החתימות הדרושות יכולות להינתן בנפרד (במכתבים אינדיבידואליים) או בפניה קולקטיבית12. אך כל 60 הפניות צריכות לנבוע ממקור אחד : מן האסיפה או מן הסינט 13

רפורמה זאת הינה בעלת משמעות פוליטית מובהקת ומאז קבלתה היו כבר מספר פניות ל- .Const Conseil הנוגעות לסוגיות בעלות חשיבות קונסטיטוציונית מיוחדת. נציג אותן ונדגיש את משמעותן.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)