‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי היחס של האיחוד האירופי אל האביב הערבי ‏?

תוכן עניינים

מבוא.. 2

רקע היסטורי. 5

תחומי הפעולה והגדרת האיחוד. 7

עקרונות.. 8

מוסדות ממשל ומשפט עיקריים:. 9

האיחוד האירופי והמזה"ת. 12

שפות.. 12

האיחוד האירופי וישראל. 13

האביב הערבי והאיחוד האירופי. 19

האיחוד ופלשתין. 29

ביבליוגרפיה.33

 האירועים ההיסטוריים הפוקדים את המזרח התיכון תפסו גם את חברות האיחוד האירופי בהפתעה ובמבוכה. איזור זה נתפס על ידי השכנות האירופאיות כאזור יציב לכאורה. לכך, דאגו השליטים הערביים שסייעו למדינות האיחוד לממש את האינטרסים שלהם, שהסתכמו בזרימה סדירה של נפט וגז, בלימת התפשטות האסלאם הרדיקלי ומניעתה של הגירה לא חוקית. 
    גם אם מוקדם להעריך כיצד תסתיים תקופת המעבר שהחלה, ניתן לקבוע, כי עידן היציבות המדומה הגיע לסיומו. מעבר לקביעה הזאת, נשאלות כמה שאלות באשר לתרומתו של האיחוד למשבר והאפשרות למנעו, באשר למסקנות הכלל מערכתיות שיוסקו בתגובה לאתגר הטרנספורמציה בפניו ניצב האזור, והשלכות השינויים על יחסי ישראל עם האיחוד. 
    עמדת המוצא המנחה את האיחוד ביחסיו עם האזור הדרומי של הים בתיכון והמזרח התיכון מניחה קיום קשרי גומלין בין ביטחון ויציבות אירופה למציאות השוררת באזור. מכאן, שייצוב ביטחוני, פוליטי, כלכלי וחברתי של אזור זה חיוני לצורך שמירה על יציבות וביטחון אירופה. הכרה זו היא שעמדה ביסוד ההסכמים הבילטרליים שנחתמו ברבות השנים בין האיחוד למדינות האזור ויזמת החברות הים תיכוניות של האיחוד (ספרד, צרפת ואיטליה) להקים את המסגרת שזכתה לשם 'תהליך ברצלונה', בה משתתפות כל חברות האיחוד והמדינות הים תיכונית שאינן חברות.

ההצהרה של ראשי המדינות החברות באחוד האירופי  על התהליך המדיני במזרח התיכון אינה סיבה לחרדה אך גם לא לתגובות מזלזלות ורצוי לבחון את המשמעות ארוכת הטווח. 
    במהלך הנשיאות התורנית של האחוד האירופאי, ניסתה שבדיה להביא לשנוי גורף במדיניות האחוד כלפי הסכסוך הישראלי- ערבי. השנוי המרכזי שאליו חתרו השבדים היה הכרה של האחוד האירופי במדינה פלסטינית תוך התייחסות לקווי 67 כגבולותיה ולירושלים המזרחית כבירתה. הנוסחה הסופית שאותה אמצו ראשי המדינות החברות, רחוקה מהטיוטה השבדית הראשונית. יש בהשוואה בין שני הטכסטים כדי ללמד הן על הלכי רוח מסוימים באחוד האירופי, הן על המגבלות של מדינות מסוימות חברות האחוד האירופי לגבש מדיניות על פי תפיסתן הן, אך נוסח ההחלטה הסופית מלמד גם על סחף בעמדות מדינות רבות ביחס לישראל. מן הראוי שממשלת ישראל לא תתעלם מסחף זה וסיבותיו. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 שרביט, בתוך: ב. נויברגר וא. גרוניק (עורכים), מדיניות חוץ בין עימות להסדרים ישראל  מקראה חלק ב' (1051-1026), רעננה: האוניברסיטה הפתוחה

Barnard, Catherine. The Substantive Law of the EU: The four freedoms (2

ed.). Oxford University Press. p. 4