‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי פעילות ועדת טרכטנברג והאם יושמו החלטותיה?

תוכן עניינים

מבוא. 3

חברי הוועדה והצוותים המקצועיים.. 3

פעילות הוועדה. 4

ביקורת. 7

המלצות הוועדה. 7

עלות ומקורות המימון 7

מסים.. 7

חינוך. 8

דיור. 8

תחבורה ציבורית. 8

ענף הרכב. 8

ענף הגז. 9

הקמת ועדות. 9

אימוץ ומימוש ההמלצות. 9

יישום מסקנות ועדת טרכטנברג: מסגרות לימודיות משלימות לשעות אחר-הצהריים באמצעות משרד החינוך. 11

המלצות הוועדה לשינוי כלכלי-חברתי (ועדת סרכסנברג) 17

החלטת הממשלה בנושא. 18

יישום החלטת הממשלה בנושא סבסוד מסגרות לימודיות בשעות אחר-הצהריים על-ידי משרד החינוך. 20

אופן יישום התוכנית ותכניה. 23

מנגנוני הפעלה. 24

העובדים המועסקים בתוכנית. 27

המשאבים המוקצים לתוכנית. 28

פיקוח. 29

דיון בסוגיות העולות ממכרז משרד החינוך. 30

ביבליוגרפיה. 35

הוועדה לשינוי חברתי כלכלי, שנודעה בשם ועדת טרכטנברג, על שמו של העומד בראשה, הייתה ועדה ציבורית שמינה ראש הממשלה בנימין נתניהו , בעקבות מחאת האוהלים בקיץ , במטרה לבחון ולהציע פתרונות למצוקת יוקר המחיה במדינת ישראל. בראש הוועדה עמד פרופ' מנואל טרכטנברג, יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה. הוועדה כללה 14 חברים, מהמגזר הציבורי, מהאקדמיה והמגזר הפרטי. שני שרים, מיכאל איתן ולימור לבנת, מונו כמשקיפים בוועדה.

הוועדה עסקה בחמישה תחומים: הצעות לשינוי סדרי עדיפויות במטרה להקל על הנטל של אזרחי ישראל, שינוי תמהיל תשלומי המסים, הנגשת השירותים החברתיים, הגברת התחרות במשק וצעדי יישום להורדת מחירי הדיור‏‏.

הוועדה הגישה את המלצותיה ואז אישרה הממשלה את דו"ח הוועדה ברוב גדול. אחר כך אישרה הכנסת את פרק המסים בדו"ח שכולל הקלות מסוימות בנטל המס, כגון תוספת של שתי נקודות זיכוי לאבות עובדים עם ילד עד גיל 3, והעלאת נטל המס על בעלי הכנסות גבוהות ועל רווחי הון.  

מסגרות לימודיות משלימות, המכונות על-פי רוב ״צהרונים״, פועלות בשעות שלאחר שעות הלימודים ובימים שבהם מערכת החינוך אינה פועלת, לעתים קרובות במבנה של המסגרת החינוכית הפועלת בשעות הבוקר. מסגרות אלה מסייעות להורים לגשר על הפער בין השעות והימים שבהם עליהם להימצא בעבודה לשעות שבהן מערכת החינוך עובדת, וכן הן עשויות לתת מענה על צרכים של ילדים בתחום החברתי, בתחום ההעשרה, בעניין התזונה בשעות הצהריים ועוד. הוועדה לשינוי כלכלי-חברתי (ועדת טרכטנברג) המליצה כי המדינה תספק לילדים הלומדים בגני-הילדים ובכיתות א׳-ג׳ מסגרות משלימות עד השעה 16:00. משרד החינוך פועל ליישום החלטה זו בהדרגה, משנת הלימודים תשע״ג , באמצעות התקשרות עם קבלן חיצוני שיפתח מסגרות לימודים תוספתיות במוסדות הלימודים שבהם תיושם ההחלטה.

חינוך

חוק חינוך חובה חינם לגילאי 3-4.

יום לימודים ארוך עד השעה 16:00 בהדרגה עד 2016.

המדינה תפקח על כל מעונות היום, פרטיים וציבוריים, כולל על שכר הלימוד.

הרחבת היצע מעונות היום במחיר מפוקח - תוספת 60 אלף מקומות לילדים במעונות.

הפחתת נטל תשלומי ההורים ברכישת ספרי לימוד לתלמידים בכיתות א'- י"ב באמצעות סבסוד. [1]

דיור

בניית 5,000 יחידות דיור להשכרה ו-5,000 לרכישה במחירים זולים יחסית למשפחות מהמעמד הבינוני שמשתכרות עד 15 אלף שקל בחודש.

הכפלת ארנונה לדירות שאינן מאוכלסות.

קנסות על בעלי מגרשים ריקים שאושרו לבנייה.

דרישה לסיוע מוגבר בשכר דירה, לזכאי הדיור הציבורי, לקשישים ולמגזר הערבי.

תחבורה ציבורית

הפעלת רשת קווי תחבורה מהירים מהפריפריה למרכז.

יצירת כרטיסים משולבים עם הרכבת.

הרחבת ההנחות.

ריכוזיות

הגברת התחרות במשק באמצעים שאינם כרוכים בהוצאה תקציבית. צעדים להגברת התחרות:

הסרת מכסי יבוא בשתי פעימות.

הקמת ועדה למתן פתרון מהיר לביטול הריכוזיות בבנקים.

הקמת מתקן ייצור מלט שישבור את המונופול של חברת נשר.

חקיקה שתחייב רגולטורים להכניס שיקולי תחרות בהחלטותיהם.

שדרוג מערך הרגולטורים הממשלתי.

ענף הרכב

הקטנת חלקן של חברות הליסינג בענף הרכב הישראלי.

הגברת התחרותיות בשוק חלקי החילוף ויצירת "שוק רכב סיטונאי", שבו היבואן הוא רק המפיץ הראשוני ואילו המכוניות מועברות לרשת סוכנים עצמאיים.

הקמת ועדה בין משרדית שתורכב מנציגים ממשרד התחבורה וממשרד האוצר לצורך הסדרת ענף הרכב.

ענף הגז

החזרת הפיקוח ממשלתי את מחיר גז הבישול הקמעוני והסיטונאי כדי להביא להפחתת מחירו, ולחסוך תשלום יתר של כ-150 מיליון שקל מדי שנה לספקיות הגז.

בחינת יישום רפורמה נוספת בשוק הגז הביתי.

ביצוע שינויים בשוק הגז הביתי. כגון: לאפשר החלפת ספק גז בבתים משותפים גם בהסכמת שליש בלבד מן הדיירים, וכן להתיר אספקת גז בבניינים חדשים רק לאחר קבלת אישור מוועד בית נבחר, כדי לנתק את הזיקה שבין הקבלן הבונה לביו ספקית הגז.

הקמת ועדות

ועדה להעמקת הגבייה ולטיפול בהון השחור, בראשות יו"ר רשות המסים, יהודה נסרדישי, ובהשתתפות נציגים של רשות המסים, משרד המשפטים ורשות ניירות ערך.

ועדה למלחמה במקלטי המס שהקימו אנשים בעשירון העליון כדי להימנע מתשלום המסים הישירים הגבוהים. [2]

הצוות לבחינת הגברת התחרותיות בענף הבנקאות בראשות המפקח על הבנקים דודו זקן.

אימוץ ומימוש ההמלצות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ב-9 באוקטובר 2011 אישרה הממשלה את המלצות הוועדה ברוב גדול‏. בהמשך לאישור גורף זה, אושרו באופן פרטני גם אחדים מפרקי הדו"ח: פרק המיסוי‏, פרק התחרותיות ויוקר המחיה‏, פרק החינוך ‏ופרק הדיור‏.[3]

לפי בדיקה שערך בנק ישראל, נכון ליוני 2012 אימצה הממשלה 68% מההמלצות, אם כי עדיין לא יישמה את כולן בפועל. עם ההמלצות שאומצו נמנים גם שני הפרקים הנחשבים לחשובים ביותר בדו"ח - הענקת חינוך חינם מגיל 3, והפסקת מתווה הפחתת המסים שבה החלה הממשלה. בתחום המיסוי אומצו מרבית ההמלצות, למעט שתים: הטלת מס לעשירים (מס יסף) והעלאת הפרשות המעסיקים לדמי ביטוח לאומי‏. פרקי הדו"ח שעסקו בחרדים, עובדים זרים, סיעוד, ובריאות, לא עלו לדיון בממשלה‏.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

עמית בן-צור, אמנון פורטוגלי, דוח מעקב אחר יישום המלצות ועדת טרכטנברג: שלוש שנים למחאה החברתית, האם חל שינוי במדיניות הכלכלית-חברתית של ממשלת ישראל?, המרכז לצדק חברתי ודמוקרטיה ע"ש יעקב חזן במכון ון ליר בירושלים, 2014.

שאול אמסטרדמסקי, "הממשלה פשוט מנסה להונות את הציבור בישראל"

‫מירב ארלוזורוב, בדיקה ראשונית: מרבית המלצות טרכטנברג אומצו על ידי הממשלה