‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי תפיסת האפליה והזדהות עם קבוצת הפנים ומרחק החברתי של מזרחים מאשכנזים?

תוכן עניינים

סקירה ספרותית

 הזדהות חברתית- זהות עם קבוצת הפנים

 תפיסת אפליה

 מרחק חברתי

 השערות מחקר

 פרק השיטה

 סטטיסטיקה תיאורית

 דיון

 ביבליוגרפיה

 נספחים

נספח

המחקר עוסק בתפיסת האפליה של היחיד, הזדהות עם קבוצת הפנים והמרחק החברתי של בני עדות המזרח לבני עדות מערב אירופה. מטרת המחקר הייתה להסביר האם המזרחים תופסים את עצמם מופלים וכיצד הדבר משפיעה על הזדהותם עם בני המוצא שלהם ועל הקרבה והקבלה שהם חשים כלפי האשכנזים. Court, 2018

המחקר כלל 80 נבדקים, מזרחים, דור שני בארץ אשר השיבו על שאלון דמוגרפי, שאלון מרחק חברתי (Bogardus), שאלון תפיסת אפליה (Branscombe at al), ושאלון הזדהות עם קבוצת פנים(Crocker & Luhtanen). נמצא קשר חיובי מובהק בין תפיסת אפליה לבין מרחק חברתי , כמו כן לא נמצא קשר בין תפיסת אפליה והזדהות עם קבוצת הפנים והשערה לא אוששה. ההשערה כי קיים קשר שלילי בין גיל לתפיסת האפליה לא הוכחה מתוך הנתונים עולה כי לא נמצא קשר מובהק בין גיל לתפיסת אפליה . בנוסף נמצא כי קיימים הבדלים בין המינים בתפיסת האפליה שלהם, כך שתפיסת האפליה בקרב גברים גבוה יותר לעומת נשים. המחקר הנוכחי מוכיח כי בקרב צעירי בני עדות המזרח ישנם תחושות של אפליה הגורמות למרחק חברתי בינם לבין בני עדות המזרח והזדהות גבוה יותר. כמו כן נמצאו הבדלים בין המינים במרחק החברתי, כך שבקרב הגברים תפיסת המרחק החברתי גדולה יותר מאשר נשים.

בדיון נדונו סיבות אפשריות לאי אישוש השערות ונתנו המלצות למחקרי המשך ויישום מסקנות בשטח.

מטרת המחקר הייתה לבדוק אם יש קשר בין תפיסת האפליה של המזרחים כלפיי האשכנזים למרחק החברתי וההזדהות עם קבוצת הפנים שלהם.

ההשערה הראשונה הייתה כי קיים קשר חיובי בין תפיסת האפליה למרחק חברתי בקרב המזרחים, השערה זו אוששה . נמצא קשר חיובי אך חלש ,הדבר עולה בקנה אחד במחקרו של שורצלוד ואמיר משנת 2001 אשר גילו כי המפגש על רקע תרבותי שונה, הבדלי השכלה ורמה מקצועית ניכרים יצרו חפיפה בין מוצא עדתי למעמד חברתי. בני קהילות המערב תפסו עמדות חברתיות מבוססות, ואילו רבים מבני קהילות המזרח אכלסו את תחתית סולם החברתי. הדבר יצר ניכור חברתי, דעות קדומות וריחוק חברתי שאפיין את יחסיהם בין קהילות המזרח למערב. לפי ממצאי החוקרים סטריאוטיפים ודעות קדומות מתפתחים על רקע של קונפליקטים בין הקבוצות וניתן להניח שהתפיסות הסטריאוטיפיות משפיעות על מידת המרחק החברתי בין קבוצות חברתיות שונות.

מחקר נוסף אשר תואם את השערת מחקרי הוא של החוקרים גרין וטונסד (Gurin & Townsend) מחקר שנערך בקרב 3071 בני נוער מקבוצות אתניות שונות, המחקר עסק בקשר בין תפיסת אפליה וזהות אתנית, ממצאי המחקר הראו כי תפיסת אפליה גבוה עלתה בקנה אחד עם עמדות שליליות כלפי קבוצת החוץ .

מחקרו של קוריגן (Corrigan) הדן בקשר בין דעות קדמות על מחלות נפש והתנהגויות מפלות כלפיי פגועי נפש ולמרחק חברתי עולה בקנה אחד עם השערת מחקרי ומצא השפעות הרסניות של סטיגמות על בריאות הנפש כלומר דעות שליליות על פגועי נפש הובילו להתנהגויות מפלות וליצירת למרחק חברתי של הבריאים כלפי החולים.

מצגת בנושא אפליה פריפריה, עיירות הפיתוח, השד העדתי, פערים מזרחיים אשכנזים, עולים מול ותיקים

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

בר-זוהר מ', קיצור תולדות ישראל, הוצאת ספרי חמד (2018)

ג' טאוב. הנאורות (עורך) (הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 2018)

אמנון רובינשטיין שבטי מדינת ישראל: ביחד ולחוד - ליברליזם ורב-תרבותיות בישראל, הוצאת דביר, (2017)