‏390.00 ₪

שאלת המחקר

האם שביעות רצון ומוטיבציה של מורים מתחילים מושפעת יותר מגורמים פנימיים מאשר מגורמים חיצוניים ?

תוכן עניינים

פתח דבר

מבוא

מורים מתחילים

היעדר ידע פרקטי ומיומנויות ניהול כיתה למורה מתחיל

חוסר היכרות עם המערכת

היעדר סיוע למורים מתחילים ממוסד בעת הקליטה

שיבוץ מורים מתחילים בכיתות קשות

תהליכי הליווי והקליטה של מורים חדשים המצויים והרצויים בישראל

המורה המתחיל : דמותו ותפקידיו

נדרש תפקיד חדש בבית הספר: אחראי לקליטה ולליווי של מורים חדשים

משך שלב הקליטה ומעורבות המוסד המכשיר

הצעות מן הספרות הבינלאומית – לקראת שיפור התוכנית הישראלית

מוטיבציה של מורים בכלל ומורים מתחילים בפרט

מטרת הפרויקט :

תרומת הפרויקט

שאלת המחקר

חשיבות הסוגיה ותרומתה לשדה המחקר

סקירת ספרות

עקרונות ההתנהגות הארגונית

גישות תיאורטיות

שביעות רצון בתוך ארגון (כגון מוסד חינוכי)

מודלים

השפעת פרופיל ומצב פסיכולוגי על שביעות רצון ממקום העבודה

הקשר בין שחיקה בעבודה ושביעות רצון

מנהיגות

תגמולים של ההנהלה כפקטור לשביעות רצון

התניות למנהיגות

התיאורטיקן פידלר

Leadership style וקבלת הכפיפים את המנהיגות ובגרותם

יעילות המנהיגות

מוטיבציה של מורים מתחילים

דו"ח "ועדת המשנה לעידוד מצוינות אקדמית במחקר ובהוראה"

סיכום סקירת הספרות לגבי מורים מתחילים

שיטת מחקר - מתודולוגיה

שיטה וממצאים

מודל המחקר

השיטה

כלי המחקר

טבלה 1 – התפלגות ושכיחויות לקבוצת הגיל והוותק במקום העבודה במדגם

כלי הניתוח

תוצאות

השערת מחקר ראשונה

השערת מחקר שנייה

סיכום

ביבליוגרפיה

מקורות נוספים לפי נושאים

שאלון מוטיבציה

תיאור הקשיים עמם נאלץ להתמודד המורה החדש, בעת הגעתו לבית-הספר ובמהלך השנה הראשונה, משובץ במטאפורות ועולם דימויים עשיר, הן במסגרת קולות מהשטח והן במסגרת הספרות התיאורטית העשירה הדנה במורה המתחיל.

שיבוצו של המורה החדש נעשה, באופן המזכיר "שוק עבדים". הם מגיעים לבתי-הספר כ"פרחים", אבל נהרסים. לא רק שלא "נפרש בפניו שטיח" אלא שהמורה החדש, באופן מטאפורי, נזרק למי הבריכה העמוקים. "המורים המתחילים קופצים למים ושוחים - או טובעים". ואז המורה "צריך לצוף עם מה שנתנו לו בהכשרה הראשונית". מטאפורה נוספת למצבם של המורים החדשים: "לעיתים, המורים הוותיקים בבית-הספר יוצרים אצלם תחושה שבית-הספר הוא 'שדה קרב'".(ברנד, 2019)

בספרות מתואר מצבם הנפשי של מורים מתחילים, כתוצאה מהתמודדות עם הקשיים, כ"טראומה", "הלם", או אף "שחיקה" (Shimoni, Gonen & Yaakobi). עולמו של המורה המתחיל מתואר כעולם של מאבק להישרדות והתמודדות עם הלם המציאות (נאסר, רייכנברג ופרסקו). המתחים והשחיקה הנובעים מקשיים ומאתגרים אלה מובילים לנשירה מרובה של מורים, המתבטאת בעשרות אחוזים, בשנים הראשונות לעבודתם, בעיקר במהלך השנתיים הראשונות (מחקרים שסוכמו אצל כפיר, אבדור וריינגולד).

 ייתכן כי ההלם והטראומה נובעים דווקא מכך, כפי שציין אחד המנהלים שראיינו במהלך המחקר, שעם כניסתו לעולם הבית-ספרי, המורה החדש "איננו יודע כמה שאיננו יודע, ולכן יש לו בפועל ביטחון עצמי". כיוון שבפועל "למורה המתחיל אין נחיתה רכה" ו"אין ימי חסד", המשבר כה גדול.

מן הספרות העיונית, מצטיירת דמותו של המורה החדש כאדם הטובע במציאות אכזרית, אשר נאלץ להתמודד עם ארבעה קשיים עיקריים, שיפורטו להלן:

לגבי הידע המצוי אצל המורים המתחילים, בוגרי ההכשרה הראשונית, "יש שיודעים יותר ויש שיודעים פחות. אני מניח שהוא יודע את הבסיס הדיסציפלינארי של המקצוע אותו הוא מלמד", "קצת דידקטיקה, קצת עבודת צוות". אך כיוון שסוגי ידע ומיומנויות אלה "לא נבנו תוך חוויה והתנסות ממשית", מורה מתחיל "עדיין לא מסוגל לראות את כל ילדי הכיתה, שכל אחד בא מעולם אחר ולתת לכל אחד מה שהוא צריך. אין לו את יכולת המיזוג בין מה שספג בלימודים לבין התרגול המעשי יום-יום בכיתה". כלומר, "מורה מתחיל יודע הרבה תיאוריה והרבה סיסמאות. הוא יודע הרבה 'מכבסת מילים'" אך אינו מצויד דיו בטכניקות ובידע בתחומים רבים הנדרשים ממנו כמורה מתחיל עם קבלת הכיתה לאחריותו. (ברנד, 2019)

גם הספרות המחקרית שדנה בבעיות של מורים מתחילים, מציינת קשיים, אתגרים והתמודדויות דומים עמם נתקלים המורים המתחילים עם כניסתם לשדה הבית-ספרי: בעיות הקשורות לניהול כיתה, ובעיות פדגוגיות (Shimoni, Gonen & Yaakobi). פירוט הקשיים בתחומים שצוינו לעיל מלמד כי המורה המתחיל צריך להתמודד עם בעיות המשמעת בכיתה ולדעת לנהל אותה, הוא סובל מהיעדר ידע ומיומנויות מספיקים כדי לעורר מוטיבציה לימודית בקרב התלמידים, וגם מהיעדר ידע דיסציפלינארי מספק כדי לעצב את חומרי הלמידה. עליו להתמודד עם הבדלים אינדיבידואליים בין תלמידים, להעריך תלמידים, להתמודד עם בעיות אישיות של תלמידים ועם בעיות הנוגעות לקשר עם הורים, כל זאת ללא ידע וניסיון מספקים (נאסר, רייכנברג ופרסקו).

המחקרים החשובים בישראל לגבי תוכניות הליווי והקליטה בשלב הכניסה (נאסר, רייכנברג ופרסקו;Shimoni, Gonen & Yaakobi), מעידים על שביעות רצון של המתמחים ועל כך שסדנאות הסטאז' והפעילויות של המורים החונכים מספקים סיוע משמעותי למורים המתחילים בשנת ההוראה הראשונה שלהם: תהליכי הקליטה והליווי, בארץ ובעולם, השתפרו במידה ניכרת.

עם זאת, עולה מהמחקרים הללו, כמו מן המחקר שלנו, כי עוד ארוכה הדרך שיש לעבור כדי לסייע למורה המתחיל להתמודד עם הקשיים הרבים שבהם הוא נתקל עם כניסתו לעבודה בהוראה. הבולטים בקשיים אלה הם: רבים מן המורים החדשים מתקשים למצוא עבודה (מקום התמחות) בהיקף של שליש משרה; מעורבות לא מספקת של חלק מבעלי התפקידים בבתי הספר (לדוגמה, המנהלים) בתוכניות ההכשרה; הדילמה הניצבת בפני המורים החונכים, הנובעת מתפקידם הכפול כמסייעים למורים המתחילים וכמעריכים של תפקודם במסגרת תהליכי הרישוי. (דרור, 2019)

ללא שיפור תהליכי הקליטה והליווי יוסיפו בוגרי ההכשרה הראשונית להיות אומללים ורבים מהם ייפלטו במהירות מן המערכת. לעומת זאת, עזרה של הגורמים הקולטים, לפי הקווים העולים מן האמור לעיל, תסייע לאלה מן המורים המתחילים, בעלי מוטיבציה וכושר הישרדות, להיחלץ מן המצוקה ולהיטיב את הוראתם.

ברור כי יש להוסיף ולמסד את תוכניות הליווי והתמיכה בשלב הכניסה בישראל ולשפר את יישומן, תוך שימת דגש על היותן חלק מפיתוח מקצועי מתמשך של המורים לאורך כל חייהם המקצועיים.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר לשנת 2020, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2020)

א' תומר. ‏"יצירתיות בחלל חינוכי", השילוח, גיליון 14, אפריל 2019

ברנד ג', יהרהרו רבים ותרבה הדעת, הגיע זמן חינוך, מרץ 2019

הרץ, ג'. (2018). חינוך־טיפול בקידום נוער: תפיסה, הלכה ומעשה. הוצאת משרד החינוך.

Mommsen, Peter (Winter 2019). "The Community of Education". Plough Quarterly