‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי חונכות של נוער בסיכון במסגרת חינוכית מסודרת?

תוכן 

מבוא: מסגרת לנוער בסיכון - הפנימייה. 

מסגרות נוער בסיכון הצלחה בעולם העבודה. 

חונכות: רכישת מיומנויות תעסוקתיות וחוויית עבודה מוצלחת. 

חינוך טיפל ושיקום במסגרת נוער בסיכון של כפר נוער.

אוכלוסיית הפונים לכפר הנוער. 

מבנה הפיזי של כפר הנוער. 

מבנה ארגוני של כפר הנוער. 

‏ תפקידי מנהל הפנימייה וסמכויותיו

הצוות הטיפולי בפנימייה

הגדרת תפקיד וסמכויות מחנך הקבוצה. 

המדריך החינוכי במציאות משתנה. 

חונכות: הפעילות החינוכית כמעצבת מתבגר מכישלון לכישרון 

בעיה והצעה לפתרון 

מהתנהגות חריגה ומסכנת להתנהגות נורמטיבית בכפר הנוער. 

מדוע מתרחשת התנהגות חריגה או מסכנת בכפר הנוער?‏. 

נוער בסיכון נשירה ממסגרות. 

נוער בסיכון 

נשירה גלויה וסמויה. 

הגורמים המשפיעים על הנשירה ממערכת החינוך. 

הקשר בין נוער בסיכון לבין נשירה סמויה וגלויה. 

אוכלוסייה בסיכון – הגדרות ומאפיינים.. 

חוק לימוד חובה 

פתרונות אפשריים לבעיית הנשירה. 

תוכניות התערבות בבית הספר. 

סיכום 

מסקנות והמלצות למחקרים עתידיים..

ביבליוגרפיה  

מקווה ישראל, בן שמן, כדורי, שפייה אלו הן רק דוגמאות למוסדות ‏פנימיתיים ששמם נישא בגאווה החל מאמצע המאה הקודמת, ומהם ‏צמחו בכירי האליטות והמשפיעים ביותר בחברה במגזרים השונים, ‏המפורסמים מבניהם יצחק רבין, יגאל אלון, יגאל מוסינזון...‏

‏ אז מה הוא בעצם אותו חינוך פנימייתי?‏

החינוך הפנימייתי הוא חלק מצורות החינוך הנהוגות בישראל.המונח ‏‏"פנימייה" מהווה שם מכליל לבתי ספר חקלאיים, למוסדות לילדים ‏ומתבגרים, לכפרי נוער ולהסדרים חוץ בייתים אחרים העוסקים בחינוך ‏או טיפול.המשותף למסגרות אלו היא פעילות סדירה של אנשי צוות רב ‏מקצועיים במטרה להכווין, להשפיע או לגרום לשינויי בחניכים או ‏החוסים.שיטת החינוך הפנימייתי נפוצה בישראל יותר מאשר בשאר ‏ארצות העולם ‏, יתרה מכך ישראל היא אחת המדינות, בהן אחוז ‏המתבגרים המתחנכים בפנימיות הוא הגבוה בעולם.בתחילת שנות ה-80, ‏‏"תקופת הזוהר" של החינוך הפנימייתי בישראל, כ-20% מכלל ‏התלמידים בחינוך העל יסודי התחנכו במסגרות פנימיתיות.לצד השינוי ‏הדמוגראפי והסטטיסטי לאורך השנים, ניכר כי אחוזים אלה נחשבים ‏לגבוהים ביחס למדינות אחרות, כך למשל בבריטניה, מדינה בעלת ‏מסורת ארוכת שנים בחינוך הפנימייתי אחוז המתבגרים הלומד במסגרת ‏פנימיות אינו מגיע ל ל-2%, הונגריה פחות מ-1%, ובפינלנד כחצי אחוז ‏בלבד2(נכון לשנות ה-90(.כיום נהוג למיין בין הפנימיות בישראל ‏ולשייכן לארבע קטגוריות מרכזיות: פנימיות חינוכיות, שיקומיות, ‏טיפוליות ופוסט-אישפוזיות. חלוקה זאת נעשתה במקור לצורך הגדרת ‏רמות תיקצוב על פי מאפייני אוכלוסיית החניכים שהפנימייה קולטת, ‏וכך למעשה הפנימיות החינוכיות הוגדרו כמפוקחות ושייכות למשרד ‏החינוך, בעוד שאר הפנימיות באחריות משרד הרווחה.הילדים ובני ‏הנוער המופנים או נרשמים למסגרת הפנימייה, מותאמים למסגרת ‏בהתאם לגיל ולצרכים השונים.אוכלוסיית הנרשמים למסגרת הפנימייה ‏כיום שייכת למגוון רחב של חתכי אוכלוסיה, ביניהם ילדים ובני נוער ‏בעלי רקע סוציואקונומי נמוך, נוער קצה עברייני, נעדרי יציבות נפשית ‏הזקוקים למסגרת סגורה ומוגנת, ולצידם בני נוער אשר רוצים(או ‏שהוריהם רוצים( לגדול ולהתפתח ב"סביבה מכוונת" ספציפית: חינוך ‏דתי, חינוך ימי, חינוך חקלאי, חינוך קדם צבאי וכדומה (בסיכום פרק ‏זה מצורפת טבלה המתארת את התפלגות הילדים ובני הנוער השוהים ‏בפנימיות לסוגיהם(.‏

החינוך הפנימייתי דורש תקציב גדול ומימון רב, אז מדוע המדינה ממשיכה בעצם לתחזק ולממן את המוסד הפנימייתי ‏לאורך השנים בהיקף כה נרחב? ‏

החינוך הפנימייתי בישראל לדורותיו עבר שינויים מבניים, ארגוניים ‏ומהפכניים בהתאם למטרות שהוצבו והשינויים החברתיים. ניכר כי ‏כיום, לאור סקירת הספרות והמחקרים השונים שנעשו בנושא ‏הפנימיות, ההשפעה העיקרית של הפנימייה על המתחנך באה לידי ביטוי‏:‏

ניתוק של החניך מהחברה והקהילה: הפנימייה החינוכית היא מקום ‏שבו מבלים המתבגרים את רוב זמנם במשך מספר שנים עד לבגרותם ‏וגיוסם לצה"ל, תוך ניתוק יחסי מהקהילה המקומית ומהסביבה ‏החברתית.השהות המתמשכת והרצופה במקום אחד והסגירות ‏היחסית מן הצד השני מפניי החברה, מביאה לחשיפה סלקטיבית, ‏לנורמות וערכים מסוימים, אותם מסוגלת ומעוניינת הפנימיה ‏להקנות למתבגרים בדרכים חינוכיות ‏. מאידך "הרחקתם" של אותם ‏מתבגרים מהקהילה המקומית מונעת מהם להידרדר בתוך חברתם, ‏להפוך אותם לנטל על החברה ובעיקר מונעת מהקהילה את הצורך ‏להתמודד עמם. גישה נוספת תטען שאי היכולת או חוסר הרצון של ‏הקהילה המקומית להתמודד עם הבעיות של אותם מתבגרים הביאה ‏את החברה "להרחיק" אותם ממנה למסגרת הפנימייה.

לינק למצגת אקדמית על נשירת תלמידים ב-99 שח

מצגת בנושא פנימיה, נוער בסיכון, מצוקה והצלחה, פנימיות, מסגרות חוץ ביתיות