‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הגלובליזציה של מערכת הבריאות?

תוכן עניינים

מבוא

מערכת הבריאות בישראל לעומת מדינות העולם

מערכת הרפואה בקהילה

מרפאות קופת חולים

מכונים ומרפאות מקצועיות

הפרטה וגלובליזציה בהקשר למערכות בריאות

מהי גלובליזציה

הסיבות לגלובליזציה

חוק ביטוח בריאות ממלכתי: הליבה

בעיות ביישום החוק ובהמשך הרפורמה

מקומם של בתי החולים ותפקיד משרד הבריאות

ביטוחים משלימים (שב"ן), שירותים פרטיים (שר"פ) והתמהיל הציבורי-הפרטי

סיכום

מקורות

מערכת הבריאות בישראל מורכבת ממספר קטן יחסית של ארגונים גדולים המפעילים שירותי בריאות, והיא, בעיקרה, מערכת בריאות ציבורית, המבוססת על כספי מסים ותקצוב ממשלתי. לכל אזרח ישראלי מוענקת הזכות מלידה להצטרף לאחת מארבע קופות החולים הרשמיות ובכך ליהנות מכיסוי רפואי בסיסי, אולם ניתן להרחיב את הכיסוי על ידי רכישת ביטוח בריאות פרטי.

מערכת הבריאות בישראל דורגה במקום 4 מתוך ארבעים ושמונה מדינות בעולם, מבחינת יעילות, ודורגה במקום 7 מתוך חמישים ואחת מדינות.[ ישראל דורגה כמדינה השישית הבריאה בעולם על ידי מדד בלומברג. [1]

בעיות רבות נוספות הבולטות במערכת הבריאות בישראל לא נידונו כאן, כגון אלה הכרוכות במעמד הרופא ובשכר הרופאים (בין השאר לנוכח המספר הרב של רופאים בישראל, ראו תרשימים 22, 23, עמ' 35—36), במבנה הרפואה הראשונית ורפואת המומחים (שנידונו בהרחבה ב'כנס ים המלח'), במעמד הרפואה המונעת לסוגיה ועוד. יש להדגיש את הצורך בבחינה מעמיקה של ההשלכות של חוק ביטוח בריאות ממלכתי[2] על התנהגות הצרכנים ועל השמירה על זכויותיהם. חופש המעבר בין הקופות מעניק לצרכני הבריאות כוח ניכר, שלקופות קשה להסתגל אליו; עם זאת, הגדלת החשיבות של השיקול הכלכלי בתפקוד הקופות ובתי-החולים מחייבת להגן על הצרכן בפני ניסיונות לפגוע באיכות השירותים, ולשם כך נחקק לאחרונה חוק זכויות החולה. עד שהמערכת תגיע לאיזון נאות בתחומים האלה יחלוף זמן-מה, ובינתיים המחקר לסוגיו מודד את השינויים בשביעות הרצון של האוכלוסייה משירותי הבריאות. תרשים 24, עמ' 36, מראה, כי רמת שביעות הרצון גבוהה (בניגוד אולי למשתמע במרבית כלי התקשורת); הרמה עלתה בשנים הראשונות להפעלת החוק אך נסוגה אחר כך. הנסיגה משקפת ככל הנראה את צמצום חופש הבחירה, ההגבלה על שירותים וההשתתפות העצמית, שהנהיגו כל קופות-החולים על-מנת לעמוד במגבלת התקציב. נציין שכמה מחקרים (למשל, עמיר שמואלי) מלמדים על שביעות רצון פחותה. לנוכח ריבוי הסקרים מסוג זה, ראוי להדגיש כי שביעות רצון הציבור מן המערכת, עם כל חשיבותה, היא רק ממד אחד בהערכת איכותה של המערכת — לטוב ולרע.

פרופ' ויקטור פוקס מאוניבסיטת סטנפורד, מן האבות המייסדים של כלכלת הבריאות, הציג לפני שנים אחדות בפני האגודה האמריקנית לכלכלה את האוטופיה שלו למערכת בריאות מיטבית. הוא קרא לה 'אוטופית' מכיוון שהיא כה שונה מן המערכת האמריקנית, המעוותת בעיניו מבחינות רבות (ובעיני רבים), ומכיוון שלא ראה סיכוי כלשהו להגשמתה בארצות הברית בעתיד הנראה לעין. ואלה רכיביה העיקריים:
• מס על בסיס רחב המיועד לשירותי הבריאות, שיעניק לכל אמריקני 'שובר' השתתפות בתכנית בריאות בסיסית.
• אספקת השירות תיעשה באמצעות מערכות משולבות, שיספקו את כל השירותים (שירותי מרפאה, בתי-חולים וכולי), בארגון אחד.
• המערכות האלה תנוהלנה בידי רופאים.
• התגמול לספקי שירותי הבריאות יהיה באמצעות תשלום קפיטציה ובהשתתפות עצמית צנועה.
• המערכות תחויבנה להציע, נוסף על שירותי הסל, מגוון רחב של שירותים משלימים, שהחולים ישלמו בעבורם מכיסם.
• יוקם מוסד מרכזי להערכת טכנולוגיות, תרופות וטיפולים, שייתן גושפנקה מקצועית (לא מחייבת אבל בעלת משקל רב). 

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

איל נ', המרד נגד הגלובליזציה, משכל- הוצאת ספרי חמד (מאי 2018)

ג' טאוב. הנאורות (עורך) (הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 2018)

ניסים כהן , "רגולציה במערכת הבריאות: השליטה על פעילותן של קופות החולים". פרויקט הרגולציה של מכון ון ליר