עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח.  סרטון על מאגר העבודות האקדמיות

اللغة العربية Русский

français              አማርኛ

לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!

פרסמו את עבודותיכם הישנות אצלינו וקבלו הכנסה פסיבית נהדרת!

חוות דעת על מרצים

הוצאת ויזה לדובאי תשלום מאובטח בעברית

אמריקן אקספרס – ויקיפדיה    (לא דיינרס)    

תוצאת תמונה עבור פייבוקס פייבוקס  Ã—ª×•×¦××ª תמונה עבור פפר

bit ביט on the App Store        

תשלום בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7העברה בנקאית

 

סמינריון פייסבוק חברי כנסת רשתות חברתיות הכנסת ופרלמנטים בעולם (עבודה אקדמית מס. 7299)

‏290.00 ₪

42 עמ'

סמינריון פייסבוק חברי כנסת רשתות חברתיות הכנסת ופרלמנטים בעולם

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי פייסבוק חברי כנסת?

תוכן עניינים 


מבוא. 5

סקירת ספרות. 6

פרק 1: שימוש באינטרנט. 6

מראשית האינטרנט ועד סוף שנות התשעים.. 6

אינטרנט מסוף שנות התשעים ועד היום.. 7

שימוש באינטרנט בישראל. 7

פרק 2: גישת השימושים והסיפוקים.. 8

תקשורת בינאישית מקוונת באמצעות האינטרנט - יחסים וקשרים חברתיים.. 9

פרק 3: פייסבוק ורשתות חברתיות. 10

רשתות חברתיות מסורתיות. 10

מטרות השימוש ברשתות החברתיות. 11

הרשתות החברתיות כממלאות צרכים חברתיים ופסיכולוגיים.. 13

מאפייני המשתמשים.. 14

פרק 4: מאפיינים.. 17

מאפייני המשתמשים.. 18

שאלת המחקר:. 20

אילו צרכים ממלאת הרשת החברתית "פייסבוק", בקרב סטודנטים בעידן של היום?. 20

השערת המחקר. 20

מתודולוגיה. 20

משתתפים.. 20

מערך המחקר. 20

כלי המחקר. 21

אוכלוסיית המחקר. 21

שיטת הדגימה. 21

שיקולים בשיטת בחירת הדגימה. 21

סקרים דומים של חוקרים.. 23

ממצאים כמותניים.. 24

דיון ןמסקנות. 27

ניתוח כמותני 27

שאלת המחקר: אילו צרכים ממלאת הרשת החברתית "פייסבוק", בקרב סטודנטים בעידן של היום?. 28

השערת המחקר:. 28

ממצאים איכותניים.. 30

סיכום.. 32

ביבליוגרפיה. 34

נספחים.. 38

שאלון 38

נספח 2: תמלילי ראיונות. 42


החוקרות בויד ואליסון מגדירות רשתות חברתיות כך: ״שירותים מבוססי רשת המאפשרים לפרטים ליצור פרופיל פומבי או פומבי למחצה במערכת מסוימת; להגדיר רשימה של משתמשים נוספים שאתם יש להם קשר; ולראות את רשימת הקשרים שלהם ושל אחרים במערכת. טבעם של הקשרים והאופן שבו הם מכונים עשויים להשתנות מאתר לאתר״.[1]

רשתות חברתיות מאפשרות לגולשים ליצור פרופיל על-פי מאפיינים אישיים (דוגמת גיל, מקום, תחומי עניין ומידע אישי נוסף) וכן להעלות תמונות ולהשתמש בשלל אפליקציות, המפותחות תדיר. נוסף על כך, על-פי רוב הרשתות מאפשרות למשתמשים שונים לתקשר ביניהם ואף להגיב לתכנים של משתמשים אחרים.

יש מספר רב מאוד של רשתות חברתיות, והן מאפשרות יישומים שונים במקצת אלו מאלו, שנוצרו או יועדו לקבוצות מסוימות. חלקן הוקמו עבור קבוצה אתנית, דתית, מגדרית או פוליטית וחלקן הפכו לרשתות המשמשות קבוצות שלהן מאפיינים סוציו-אקונומיים דומים אף שלא זו היתה כוונת מקימי הרשת. רשתות חברתיות מוקמות בעילות שונות: תחומי עניין משותפים, קידום קשרים מקצועיים, קשר של משתתפים מרקע דומה ועוד.

לפי בויד ואליסון, ראשיתן של הרשתות החברתיות בהקמת האתר SixDegrees.com, שנסגר. לטענתן, ואילך הפכו הרשתות החברתיות לתופעה שכיחה, והביאו לכך שגם אתרים של תוכן גולשים ומדיה חברתית, דוגמת פליקר (Flicker); יוטיוב (YouTube) ואתרי האזנה למוזיקה אימצו מאפיינים של רשתות חברתיות - למשל הגדרתם של חברים או מנויים, עיצוב עמוד אישי, שיתוף מידע, תגובה על מידע ועוד.

פייסבוק היא כיום הרשת החברתית הגדולה ביותר באינטרנט. על-פי מידע המתפרסם באתר פייסבוק, לרשת זו, שהוקמה, יותר מ-500 מיליון משתמשים פעילים. מחצית מן המשתמשים הפעילים נכנסים לפייסבוק מדי יום ביומו. כ-70% ממשתמשי פייסבוק פועלים ממדינות שאינן ארצות-הברית, והאתר מתורגם ליותר מ-70 שפות. למשתמש ממוצע יש כ-130 חברים. כ-200 מיליון מהמשתמשים גולשים בפייסבוק באמצעות מכשיר נייד (סלולרי).

על-פי אומדני גוגל (Google), מספר ״המבקרים הייחודיים״ unique visitors בפייסבוק ביום עומד על יותר מ-300 מיליון גולשים, ומספר המבקרים הייחודיים בחודש עומד על כ-590 מיליון גולשים.

על-פי מחקר שפורסם לאחרונה, 57% מהגולשים באינטרנט בארצות-הברית, שהם יותר מ-42% מכלל אוכלוסיית ארצות-הברית, השתמשו בפייסבוק. כ-90% מאזרחי ארצות-הברית העושים

שימוש ברשתות חברתיות משתמשים (גם) בפייסבוק. צפוי שהגידול במספר המשתמשים בפייסבוק בארצות-הברית יעמוד על כ-13.4%. נרשם גידול של כ-90% בשיעור המשתמשים בפייסבוק בארצות-הברית.

בשירות המיקרו-בלוגינג טוויטר (Twitter) מספר המשתמשים הבוגרים (בני 18 ומעלה) בארצות-הברית בסוף  היה כ-16.4 מיליון, שהם כ-7% מכלל האוכלוסייה, כ-9% ממשתמשי האינטרנט וכ-14% ממשתמשי הרשתות החברתיות.

אשר לרשתות חברתיות בישראל, יש לציין כי אין מקור מדידה אחיד, אמין ומקובל לבחינת שיעור השימוש בהן. להלן יוצגו נתוני סקר TIM ונתוני גוגל. יש בנתונים אלה אינדיקציה לכך שלא זו בלבד שהגלישה באינטרנט נפוצה מאוד והפכה לחלק משגרת היומיום בישראל, אלא שהשימוש ברשתות חברתיות נפוץ מאוד, ונראה כי זו אינה מגמה בת-חלוף.

לשימוש של פרלמנטים ברשתות חברתיות ובמדיה חברתית יש יתרונות וחסרונות . כיוון שהיקף הניסיון בנושא כיום מוגבל לא ניתן אלא לשער מהן ההשלכות האפשריות של השימושים בכלים שבמוקד עניינו של חיבור זה. להלן יוצגו יתרונות וחסרונות אפשריים של השימוש של הפרלמנט וועדותיו בכלים אלה.

יתרונות אפשריים

■ חשיפה ונראות לציבור גדול

לאור מספרם הרב של המשתמשים ברשתות החברתיות ובחלק מכלי המדיה החברתית, יש בשימוש בכלים אלה פוטנציאל להגדיל את החשיפה לעשייה הפרלמנטרית הרחבה של כל גופי הפרלמנט ולשפר את היכרותו של הציבור עם שלוחיו. מקובל להניח כי גם אוכלוסיות שאינן חשופות לאתר הפרלמנט, למשל צעירים, עשויות להיחשף לפעילות באמצעות רשתות חברתיות ומדיה חברתית. הגדלת החשיפה לעשייה יבולה להוביל לשיפור הדימוי של הפרלמנט בזירת עיצוב מדיניות מרבזית ולקדם את התפיסה של הפרלמנט במקום נגיש לציבור, המקדם ערבים של פתיחות, שקיפות ודיווח לציבור.

■ דיאלוג ישיר עם הציבור

בניגוד לכלי התקשורת המסורתיים ולאתרי אינטרנט מוסדיים רגילים, השימוש ברשתות חברתיות ובמדיה חברתית מאפשר דיאלוג דו-סטרי, בזמן אמת, בין הציבור לבין הפרלמנט ונציגיו. הבנסת וועדותיה יבולות לא רק ליידע את הציבור במתרחש בהן ובסוגיות שעל סדר-היום, אלא גם לקבל מן הציבור מידע ולשמוע את עמדותיו בנושאים שונים, גם בנוגע להצעות חוק. ברשתות החברתיות ובמדיה החברתית יש שלל כלים לקיום רב-שיח - ציטים, סרטוני וידיאו, טוקבקים ועוד - בעלות קטנה יחסית ובכלים פשוטים ונגישים, שחלק ניכר מן הציבור מכיר אותם, יכול להשתמש בהם ואף עושה בהם שימוש בתחומים אחרים. חיזוק הדיאלוג עם הציבור או עם בעלי עניין בתחומים ספציפיים עשוי לשפר את עבודת הכנסת וועדותיה.

■ הרחבת ההשפעה של הציבור בסוגיות שעל סדר-היום

הכלים המקוונים של הרשתות החברתיות והמדיה החברתית מאפשרים לבעלי עניין שונים, גם מי שאין להם הון פוליטי גדול או קשר עם לוביסטים, לנסות ולהשפיע על סדר-היום, ובכך, נטען, לשפר את הדמוקרטיות של ההליך הפרלמנטרי. ועדיין, יש הטוענים כי יכולת השימוש בכלים אלה איננה שווה בכל מגזרי האוכלוסייה, ועל-פי רוב היא קשורה למשתנים סוציו-אקונומיים כמו השכלה ומעמד כלכלי; מכאן שהציפייה מכלים אלה להגדיל את השוויון היא ציפייה נאיבית.

■ היבולת למדוד חשיפה לפעילות

בניגוד לקמפיינים בתקשורת המסורתית, שלא קל לאמוד את מידת החשיפה שלהם, את החשיפה לקמפיינים ברשתות ובמדיה חברתית אפשר למדוד בזמן אמת: מספר משתמשים, מספר אינטראקציות וכדומה. עם זאת, יש לציין כי חשיפה איננה מבטיחה שהעברת המסר הרצוי היתה יעילה, ולחשיפה גדולה עלולים להיות מאפיינים שליליים.

■ יצירת תובן נגיש והובלת גולשים לאתר הבנסת

בניגוד לתוכן הביורוקרטי והמורכב המצוי באתר הכנסת, אפשר ליצור תובן פשוט ונגיש יותר לציבור, להפיצו ברשתות חברתיות ובאתרי מדיה חברתית, וכך להגדיל את החשיפה של קהלים שונים לפעילות הפרלמנט. נוסף על כך, יצירת קישורים בין התוכן המופיע בקיצור ברשתות עצמן לבין תוכן באתר הכנסת ייתכן שתגדיל את שיעור השימוש באתר הפרלמנט.

■ עוינות וחוסר ענייניות

תקשורת דו-סטרית בין הפרלמנט ובין הציבור או קיומו של מעין רב-שיח על גבי הפלטפורמות של הרשתות החברתיות והמדיה החברתית עלולים לגרור תגובות עוינות (מישראל ומחוצה לה) והתייחסות שאיננה עניינית לסוגיות שאנשי הפרלמנט מעוניינים להביא לידיעת הציבור או לדון בהן. חשוב לזכור כי בעוד כוונות הפרלמנט הן לקדם העיסוק המקצועי בנושאים שבתחומו, בעיני חלק ניכר מן הציבור הרשתות הן אמצעי בידורי ולאו דווקא פלטפורמה לעיסוק בצרכים ״רציניים״. לנוכח תופעות של התלהמות ושיח בוטה בכלים מקוונים אחרים, דוגמת הטוקבקים - בישראל בפרט - יש מקום להניח כי תידרש מידה לא מבוטלת של ״ניהול״ וסינון של התבנים. אומנם אפשר להשתמש בכלי מדיה חברתית תוך צמצום או נטרול של יכולת התגובה של הגולשים, אך פעולות כאלה מנטרלות גם חלק מן היתרונות של כלים אלה.

■ חשש מרידוד השיח ומחשיפה מוגברת לקבוצות אינטרס

אופיין הבידורי למחצה של חלק מן הרשתות החברתיות והמדיה החברתית מעורר חשש מרידוד של השיח בנושאים מסובבים ומורבבים העומדים על סדר-היום לבדי אמירות פשטניות ופופוליסטיות. נראה שיש מתח מובנה בין מידת המקצועיות של התובן למידת הנגישות והחשיפה שצפוי שהוא יזבה להן בציבור.

חשש נוסף הוא מפני שימוש של קבוצות אינטרס שונות בבלים האמורים בדי להשפיע על הדיון הציבורי באופן שאיננו פרופורציונלי לייצוגן במציאות. אומנם יצירת שיח והשפעה בסוגיות שעל סדר-היום הן אחת מן העילות הבסיסיות לשימוש ברשתות חברתיות ובמדיה חברתית, אך קלות השימוש בכלים אלו והמיידיות והוויראליות שלהם עשויות להוביל להעצמתם של לחצים מצד קבוצות בעלי עניין. נוסף על כך, השקיפות של ההליך מחייבת התייחסות של המערכת אל תכנים של גורמים אלו ומקשה על התעלמות מהם גם אם מתברר שהם אינם.

■ ״בולם רואים״

לצד היתרון הגלום במדידה הקלה של החשיפה (כפי שהוצג לעיל), יש לזכור שהמדידה חשופה גם לציבור הגולשים. לדוגמה, אם לדף פייסבוק של הכנסת יהיו מעט מאוד לייקים, לא זו בלבד שיתברר שיעילותו של ערוץ זה קטנה אלא הדבר אף עשוי להשפיע לרעה על הדימוי של הפרלמנט כגורם עדכני ורלוונטי.

■ בפיפות לאתר חיצוני

השימוש ברשתות חברתיות ובמדיה חברתית הוא רובו ככולו באמצעות פלטפורמות מסחריות קיימות, כמו פייסבוק, טוויטר, יוטיוב ועוד. לצד היתרונות שבגישה לקהלים גדולים, השימוש באתרים אלה בפוף לבללי שימוש ולתנאים שאינם מצויים בשליטה מלאה של הפרלמנט. בין שמדובר בפרסומות באתר ובין שמדובר בשינויים תכופים בכלים שמציע האתר, היותו של הפרלמנט ״אורח״ בחצרם של אחרים מגביל את מידת השליטה שלו בהתנהלות השוטפת ובשימושים עתידיים בתוכן.

כמו כן, יש לציין שרוב הרשתות החברתיות דורשות הרשמה באמצעות ססמה ושם משתמש, ולכך יכולות להיות השלכות שונות: מחד גיסא, רק משתמשים רשומים יוכלו להשתמש בשירותים ובמידע; ומאידך גיסא, ייתכן שהצורך בהרשמה והעובדה שהזהות בפייסבוק היא פחות ופחות אנונימית, יועילו דווקא לשיח עם הציבור.


■ צורך בהשקעת משאבים

בניגוד לאתר אינטרנט רגיל, ברשתות החברתיות ובמדיה החברתית נדרש עדבון יומיומי. תוכן מיושן לא רק שאיננו אפקטיבי אלא נתפס באופן שלילי. נוסף על כך, כאמור לעיל, התוכן צריך להתאים לפלטפורמה שבה הוא מוצג. אין דין תוכן בפייסבוק כדין תוכן ביוטיוב או בטוויטר ובפרט אין מקום להציג תכנים דומים באתרים אלה ובאתר הרשמי של המוסד. לכן, מלבד הצורך בהשקעת משאבים


בהקמה, יש צורך בהשקעה שוטפת ובהעסקת עובדים בעלי ידע ויבולות הולמים לשם תחזוקה אפקטיבית של העמודים ברשתות החברתיות ויצירת קשר עם הציבור. דווקא אופיים האישי של אתרים אלה גורר ציפייה ליחס אישי ולמענה מיידי. הצורך בהשקעה איננו בהכרח חיסרון, אך ראוי לשים לב לסוגיה זו ולהביאה בחשבון בבחינת העלות-תועלת של השימוש ברשתות חברתיות ובמדיה חברתית.

■ הכנסת כמוסד

יש כמה שאלות עקרוניות שנראה כי יש לבחון לגבי השתתפות הכנסת באתרים אלו: מהי בדיוק ״הישות של הכנסת״? האם אפשר להבחין בין הכנסת וועדותיה לנושאי המשרות הפוליטיות בה, וכיצד יש לעשות כן? ובמלים אחרות, יש להבדיל בין ״הפרלמנט״ ל״חברי הפרלמנט״.

נראה כי לשימורו ולחיזוקו של מעמד הכנסת נדרשת היכולת לשמר את ההבחנה בין ההיבט הפוליטי שבעשייה הפרלמנטרית לבין ההיבט המקצועי שבמלאכה. עד כמה אפשר להבחין בין טיב ההליך וניהולו לבין התוכן, אשר לעתים קרובות הוא פוליטי? שאלה זו ושאלות דומות מועצמות עם השימוש באינטרנט בכלל וברשתות חברתיות בפרט, בשל אופיין האישי. מחד גיסא, אנשים מעוניינים לתקשר עם אנשים ולא עם מוסדות ביורוקרטיים נטולי פנים או חסרי היבט אישי. מאידך גיסא, סדר-היום של הפוליטיקאי כרוך לעתים קרובות בקידום האינטרס הפוליטי שלו עצמו ולאו דווקא של הכנסת כגוף, ולא זו מטרתה של פעילות הכנסת ברשתות החברתיות.


ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 


רועי גולדשמידט ״תוכן גולשים ואחריות מנהלי אתרי אינטרנט״,  מרכז המחקר המידע של הכנסת, ירושלים

בר צורי, רוני , הגולשים באינטרנט דיוקן, דפוסי שימוש, קניה והגנת הצרכן. סקירה, פרסומי התמ"ת ירושלים.

דרור יובל, סער גרשון "ישראלים בעידן הדיגיטלי", כתב העת ביה"ס לתקשורת המכללה למנהל,

כ"ץ, א.; האז ה.; גורביץ' מ.; ויץ ש.; אדוני, ח.; שיף, מ. וגולדברג ד. "תרבות הפנאי בישראל: תמורות בדפוסי הפעילות התרבותית ", חלק 5, תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 312 – 339



Barker, V.  "Older Adolescents' Motivations for Social Network Site Use: The Influence of Gender, Group Identity, and Collective Self-Esteem", Cyberpsychology & Behavior



 Waltzing Matilda,'Experiment. Take risk. Fail. Try again'. European Parliament on Social Media, July 20, , Retrieved: March 23, .

 United Nations and Inter-Parliamentary Union, World e-Parliament Report , p. 

 Parliamentary Information and Research Service, Canada, Social Media: Parliamentary Use in the United Kingdom, Havi Echenberg

 House of Lords, Information Committee, Are the Lords listening? Creating Connections between People and Parliament, July 15, , Retreived: 


תשלום: פאי פאל/מזומן בדואר/אשראי באתר המאובטח/אשראי בטלפון/העברה בנקאית

39 ש"ח-הקפאת עבודה ל-חודש- הגנה מרכישה אחריך

99 ש"ח-הקפאת עבודה ל-חודשים- הגנה מרכישה

300 שח-הקפאת עבודה ל-צמיתות-בלעדיות לנצח

מצגת פאוורפוינט מקצועית לרפרט כ-20 שקפים- 99 ש"ח

קיצור מספר העמודים בעבודה האקדמית שרכשת ועריכה צורנית (שוליים, פונט וכו') לפי צרכיך (שלח לנו מייל אחרי הרכישה עם הדרישות) -בחינם

שיכתוב כל תוכן העבודה  האקדמית  מחדש - 400 ש"ח

עבודה אקדמית מקורית לפי הזמנה בתפירה אישית - כ-60 ש"ח לעמוד


לפורום גולשים על עבודות אקדמיות וסמינריונים והמלצה על כותבי עבודות סמינריון ומאגרי עבודות אקדמיות :

קישור לפורום לימודים - המלצות על כותבי עבודות אקדמיות, עבודות גמר של גולשים

לינק: שאלות נפוצות ותשובות בנושא מאגר העבודות האקדמיות

לינק : סרטון על אופן רכישה של עבודה אקדמית


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת


שדה אימייל הינו חובה