‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד עוצב מקצוע הגננות והגן העברי בארץ ישראל?

תוכן עניינים

מבוא 

פרק 1 – חינוך; חזון ציוני והשפעה גרמנית  

פרק א' – החזון הציוני בחינוך   

ב' – השפעת ה"אימהות הרוחנית" בגרמניה על עיצוב הגן העברי ומקצוע הגננות       

פרק 2– תפיסות פמיניסטיות והקמת הגן העברי ומקצוע הגננות         

א' – מעמד הנשים בא"י בימי העלייה ה- וה- 

ב' – פמיניזם בא"י 

ג' – הקמת הגנים העבריים הראשונים 

פרק 3– התגבשות הגן העברי   

א' התפתחות הגן העברי (עד שנת – סיום העלייה ה-)        

ב' – מאבקים מקצועיים להכרה ושיפור במעמד הגננות     

סיכום

רשימה ביבליוגרפית            

עבודה זו דנה בשאלת המחקר כיצד עוצב מקצוע הגננות ולצדו הגן העברי מתקופת העלייה ה-1 ועד העלייה ה-4 (כולל סופה) ומה אפשר ללמוד מכך על מעמד הנשים ביישוב, במיוחד מבחינה מקצועית? מכאן, המבוא עסק בעיקר בהיסטוריה של החינוך היהודי, כאשר על פי הגמרא לגבר יש בלעדיות ואחריות בנוגע לחינוך הבנים. עם המשך העבודה ניכר כי הנשים "השתלטו" על מקצוע זה, עוד מימי העלייה הראשונה, כאשר ככל שהתקדמו השנים והעליות היהודיות לא"י, כך הלכה וגדלה מגמת העובדות בהוראה בכלל ובגננות בפרט. המבוא פתח באותו "חזון" של יהודה גור, הברון רוטשילד, אשר צבי גרינברג ואליעזר בן יהודה לפיו "הן תנחלנה את השפה", כלומר הנשים הן שיחנכו את הדור הצעיר וילמדו אותו עברית.

עוד צוין בעבודה כי שילובן של נשים בהוראה היווה גולת הכותרת של שילובן במפעל התחייה בשנות העלייה הראשונה, כאשר נשים שימשו כמורות, גננות ואף מנהלות. כפי שציינתי, בימינו אין זה מחזה נדיר לחזות במורה, גננת, מחנכת, מנהלת או מרצה באוניברסיטה - אך, מצב זה לא היה שריר וקיים לאורך כל ההיסטוריה של העם היהודי. זאת הודות, בין היתר, לעלייה ממדינות מזרח ומערב אירופה, שהגיעו ממדינות בהן למדו חינוך בשיטת פרבל תחת הכותרת "הילד המאושר". את "גיורה" של שיטת חינוך זו יזמו המורים שהיו לרוב בעלי השקפת עולם ליברלית. גישה זו שרטטה שביל בין תכונות שנחשבות "נשיות": אכפתיות, אימהות, רכות, סובלנות, הכלה, הבנה, כושר דיבור למקצוע ההוראה, זאת בנוסף לגל הפמיניסטי והרעיון לפיו השכלת נשים תביא לאי-תלותן הכלכלית בגבר. מה שאפשר את תנופת העובדות בהוראה הוא שינוי אידיאולוגי וחברתי לא רק במעמדו של הילד, אלא במעמדה של המשפחה כולה – ובעיקר במעמד האם והאיש במשפחה ובחברה כולה, במערב בכלל ובגרמניה בפרט, כאשר במדינות רבות באירופה ניתן היה לראות מעורבות נשית מוגברת בנושאי צדקה, דת, מוסר, פולטיקה ותרבות.

העבודה של נשים בחינוך וברפואה מהווה חלק התגברות המעורבות הנשית בפעילות ציבורית, תקופת "אביב העמים" (1848) בגרמניה, כאשר במאורעות אלה התרחבה פעילותן של ארגוני הנשים, וכן התעוררו בעיתונות דיונים פוליטיים על שוויון זכויות, חופש העיתונות, חופש האסיפה והנהגת בתי משפט בשיטת המושבעים, מה שהוביל לתפיסה מיוחדת, שאינה דומה לשאר התפיסות הפמיניסטיות, אשר מבוססת על הרעיון שערכיה של הגדרה עצמית לא נוגדים את ערכי טיפוח המשפחה, ואף משלימים אותם. האימהות הרוחנית בעצם אומרת שיש לפרוץ את הגבולות בין המרחב הביתי למרחב הציבורי, מכיוון שנקבעו בידי חברה גברית כחלק מדיכוי הנובע עקב יחסי הכוחות השוררים במשק הבית, שפועלים לרעת האישה.

(בעבודה האקדמית כ-30 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

ספר העובדות העולמי של הסי. אי.איי. CIA, 2018

בר-זוהר מ', קיצור תולדות ישראל, הוצאת ספרי חמד (2018)

ג' טאוב. הנאורות (עורך) (הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 2018)