‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד עוצב מקצוע הגננות והגן העברי בארץ ישראל?

תוכן עניינים

מבוא 

פרק 1 – חינוך; חזון ציוני והשפעה גרמנית  

פרק א' – החזון הציוני בחינוך   

ב' – השפעת ה"אימהות הרוחנית" בגרמניה על עיצוב הגן העברי ומקצוע הגננות       

פרק 2– תפיסות פמיניסטיות והקמת הגן העברי ומקצוע הגננות         

א' – מעמד הנשים בא"י בימי העלייה ה- וה- 

ב' – פמיניזם בא"י 

ג' – הקמת הגנים העבריים הראשונים 

פרק 3– התגבשות הגן העברי   

א' התפתחות הגן העברי (עד שנת – סיום העלייה ה-)        

ב' – מאבקים מקצועיים להכרה ושיפור במעמד הגננות     

סיכום

רשימה ביבליוגרפית            

העבודה תעסוק בהיסטוריה של החינוך לגיל הרך: ראשית גני ילדים העבריים.

ראשיתם של גני ילדים עבריים בארץ ישראל קשורה קשר הדוק לתקופת העלייה הראשונה ולתחושת התחייה הלאומית.

בשנת 1898, הוקם גן הילדים העברי הראשון במושבה ראשון לציון. גן זה, שיזם אותו דוד יודילוביץ, נוהל על ידי אסתר שפירא, שהוכשרה להיות גננת בבית הספר על שם אוולינה דה רוטשילד בירושלים. [1]

הגן שימש כ"מכינה" לפני כניסת הילדים לבית הספר, והדגש היה על הנחלת השפה העברית ועל חינוך לערכים לאומיים. [2]

הקמת גן ילדים זה סימלה חידוש משמעותי בנוף החינוכי של אותה תקופה, שכן עד אז נהוג היה שילדים בגיל הרך ילמדו ב"חדרים" או טופלו על ידי אימותיהם[3].

בשנים שלאחר מכן, הוקמו גני ילדים עבריים נוספים ברחבי הארץ, ביניהם:

 גן ילדים ביפו (1901(

 גן ילדים בירושלים (1902(

 גן ילדים בצפת (1905([4]

הקמת גני ילדים אלו נעשתה בידי ארגוני צדקה ונדבנים, שראו בהם חשיבות רבה לחינוך הדור הצעיר.

התפתחות מערכת גני הילדים העבריים נתקלה בקשיים רבים, ביניהם מחסור במשאבים, היעדר הכשרה מקצועית לגננות והתנגדות מצד גורמים מסוימים שראו בגני ילדים מוסד "לא יהודי".

עם זאת, התמדה ונחישות מצד מייסדי גני הילדים ומחנכים רבים הובילו להתפתחותה ההדרגתית של מערכת חינוכית זו, שהפכה לחלק בלתי נפרד מהנוף החינוכי הישראלי. [5]

גורמים מרכזיים שהשפיעו על התפתחות גני הילדים העבריים:

 התנועה הציונית: ראתה בגני ילדים כלי חשוב לחינוך הדור הצעיר ברוח ערכים לאומיים ותרבות עברית.

 התנועה הפמיניסטית: פעלה לקידום מעמד האישה וחינוך ילדים, וראתה בגני ילדים אפשרות להקל על נשים עובדות.

 התפתחויות פדגוגיות: אימוץ גישות חינוכיות חדשות, כמו גישת מריה מונטסורי, תרמו להתפתחותם של גני ילדים כמסגרות חינוכיות מתקדמות יותר.

גני הילדים העבריים תרמו רבות לחיזוק הזהות הלאומית ולהנחלת השפה העברית בקרב הדורות הבאים. [6]

כיום, מערכת גני הילדים בישראל היא מערכת חינוכית מגוונת הכוללת גנים ציבוריים, גנים פרטיים וגנים המשתייכים לרשתות חינוך שונות. [7]

לסיכום, ראשיתם של גני ילדים עבריים בארץ ישראל היא סיפור מרתק של חזון, התמדה וחידוש. גני ילדים אלו תרמו רבות ל perkembangan החינוך לגיל הרך בישראל ולעיצוב דמותה של החברה הישראלית. [8]

(בעבודה האקדמית כ-30 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

אופלטקה, י'. יסודות מנהל החינוך (מהדורה רביעית). חיפה: פרדס הוצאה לאור. 

בוגלר ר', ברקוביץ י', רוזנקרנץ ע'. סוציולוגיה של החינוך. האוניברסיטה הפתוחה

חן מלול, כך הוקמו גני הילדים הראשונים בעברית,  הספרייה הלאומית

 Harper Collins. "Collins Dictionary". Harper Collins Publishers L.L.C (2025)