שאלת מחקר

כיצד באים לידי ביטוי קידוחי גז ונפט בים ורגולציה סביבתית?

תוכן עניינים

מבוא:  5

שאלת מחקר. 5

סקירת ספרות. 6

איכות הסביבה וסיכון לים עקב קידוח ימי לגז ונפט.. 6

השלכות חברתיות כלכליות לקידוחים.. 6

תאונות וזיהומי ים.. 8

קידוחי ים בישראל. 9

רגולציה של קידוחי ים בישראל. 10

קידוחים בשטח הטריטוריאלי הימי של ישראל. 10

מניעת וטיפול באסון סביבתי בישראל. 10

דוח ועדת צמח. 11

דוח ועדת ששינסקי 12

מהי רגולציה?. 12

ענף הגז הטבעי המונופוליסטי 16

רגולציה של משק הגז הטבעי 17

היתרונות הכלכליים של הגז 17

ייצור חשמל. 17

חימום. 18

תדלוק מכוניות. 18

דישון 18

תעופה. 18

מימן 18

התפתחות היסטורית בענף הגז הטבעי בישראל משמעויות כלכליות ואסטרטגיות. 21

מעורבות הציבור למשק הגז "מחאת הגז". 22

הדיון הציבורי בנושא הגז 23

החלטת הממשלה מס' 442 מיום 23.6.2013 שעניינה הסדרת נושא ייצוא הגז לשלושים השנים הבאות. 26

עתודות הגז - השפעות חברתיות וכלל-משקיות. 29

אמצעים וגורמים ארוכי טווח. 36

חסכון כתוצאה מההתקדמות הטכנולוגית. 37

המעגל הרגלוטורי, מונופול הגז הטבעי(לשלושת הרגולטורים) 37

התפתחויות 2014- 2015. 37

ועדת ששינסקי חוק הנפט.. 37

פעולת הוועדה. 38

מאבק ציבורי במהלך עבודת הוועדה. 38

טיוטת מסקנות הוועדה. 39

תגובות לטיוטת מסקנות הוועדה. 41

המלצות סופיות של הוועדה. 41

מימוש המלצות הוועדה. 42

אמנת רומא. 43

הבדלים תפיסתיים בין אירופה לארה"ב. 44

גז לייצוא או לתושבי ישראל?. 44

סיכום   47

ביבליוגרפיה. 48

עבודה אקדמית זו תעסוק בנושא מרתק:  קידוחי גז ונפט בים ורגולציה סביבתית. תידון מניעת סכנות סביבתיות ואמצעי הפיקוח של הרשויות.

קידוח ימי הוא תהליך מכני של יצירת חלל עמוק בשכבות תת-הקרקע של הים. לרוב מתבצעים הקידוחים על מנת לאתר מרבצי גז טבעי ונפט פוסילי (מאובן) בעומק תת-הקרקע, ומיועדים להפקת אנרגיה. המרבצים נוצרים כתוצאה מצמחים ובעלי חיים שנרקבו בשכבות תת-הקרקע במשך עשרות ומאות מיליוני שנים. החומר האורגני נצבר תוך שהוא מכוסה בשכבות. תהליכי חום ולחץ לאורך מילוני השנים הופכים את מצבור החומר האורגני לחומר דלק נוזלי (נפט), גז (גז טבעי) ומוצק (פצלי שמן)[1].

הקידוח בשטח הים מתבצע באמצעות אסדת קידוח ייעודית. מרבצי הנפט והגז מאותרים באמצעות ציוד מיוחד שמצוי באסדות. הקידוחים עשויים להגיע לעומק של מספר קילומטרים ובזוויות שונות על מנת לקבל גישה פיזית אל מרבצי הגז או הנפט ולהשמישם כבאר פרודוקטיבית. עם מציאת באר נפט רווחית מותקנת אסדת קידוח עמידה תוך בניית יסודות פלדה ובטון או באמצעות כבלי מתכת. תפוקת השימוש בבאר נפט ממוצעת תלויה באיכות ובכמות החומר האורגני. אורך חיי באר נמשך כ-10–20 שנים בממוצע (עד להתרוקנותה).

תעשיית חיפוש והפקה של גז מחצבים ונפט במים הטריטוריאליים והכלכליים בישראל חייבת לעמוד בדרישות ואסדרה להגנת הסביבה, כדי לצמצם ואף למנוע ככול הניתן את ההשפעות הסביבתיות של הפעילות על הסביבה בכלל ועל הסביבה הימית בפרט.[2]

 לקידוחי נפט וגז בים היבטים רבים, השזורים זה בזה, משפיעים האחד על האחר ואף מושפעים זה מזה. כך, ההיבט הסביבתי של סוגיה זו משפיע על נושאי בריאות הציבור, על נושאים כלכליים ואף על ענייני ביטחון לאומי, ואילו הפן הבטיחותי של הקידוחים משפיע באופן ישיר על הנושא הסביבתי. למרות הקשר ההדוק בין כל התחומים הללו חיבור זה יתמקד בתחום הסביבתי בלבד ובאמצעי הפיקוח של הרשויות לעניין זה.

בין נפט לגז - וגם בין הפעולות הננקטות להפקת כל אחד מהם - דמיון רב אך גם הבדל ניכר. בעוד ההשלכות של פעולות הקידוח והתקנת התשתיות של נפט וגז דומות, תוצאותיהן של דליפות הדלקים הללו אל הים עלולות להיות שונות בתכלית. פליטת נפט לים עלולה לגרום לזיהום נרחב ואילו לדליפת גז לים אין השפעה ניכרת, על-פי רוב, בעיקר משום שהגז מתנדף באוויר. לפיכך, בבחינת ההיבטים הסביבתיים בחיבור זה נעסוק בעיקר בפעולות למניעת דליפות נפט לים.

בקידוחים האחרונים מול חופי ישראל התגלה בעיקר גז, ובמקרים מסוימים אף גז נקי. עם זאת, קיומו של נפט בחלק מהמקרים והכוונה להמשיך ולקדוח במטרה למצוא נפט בשכבות עמוקות יותר, מדגישים את החשיבות שבבחינת אמצעי הפיקוח של המדינה על קידוחים אלו.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

[1] ספר העובדות העולמי של הסי. אי.איי. CIA  (2023)

[2] בקר נ', פרידמן ח', היבטים כלכליים של איכות סביבה, הוצ' פרדס 

Laws, Edward A. Aquatic Pollution (4th ed.). Hoboken, NJ: John Wiley & Sons