‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי דה-קולוניאליזם בריטי?

תוכן עניינים

מבוא. 

פרק א': סקירת מצב. 

א.1. הקולוניאליזם הבריטי מנקודת מבט כלכלית. 

א.2. המצב הכלכלי בבריטניה אחרי מלה"ע ה-II 

א.3. דה-קולוניאליזם בריטי 

פרק ב' דה-קולוניאליזם כמדיניות מוכוונת. 

פרק ג' דה-קולוניאליזם כמדיניות כפויה. 

סיכום. 

ביבליוגרפיה. 

סקירה גאו-פוליטית של מפת העולם במחצית השנייה של המאה ה-20 מלמדת על שינוי שלא ניתן להתעלם ממנו במפה העולמית: בעוד שהמאה ה-19 ראתה את צמיחתן וביסוסן של המעצמות האירופיות, המאה ה-20 הייתה זמנן של המדינות החדשות, האקס-קולוניות, להתהוות. עד שנת 1984 הסתיים התהליך שהחל עם תום מלחמת העולם השנייה ומרבית הקולוניות לשעבר של מדינות מערביות הפכו ליישויות מדיניות עצמאיות. אין עוררין על כך שהמפה העולמית הייתה משופעת בנוכחות דומיננטית של מדינה אחת במיוחד: בריטניה, או בריטניה הגדולה, כפי שכונתה עם סיפוח יותר ויותר טריטוריות. המאה ה-19 בריטניה חלשה על שטחים שהיוו רבע משטח העולם ולא בכדי הייתה המקום בו "השמש לעולם לא שקעה". מדינות החסות מכוח מנדט והקולוניות של בריטניה כללו שטחים באפריקה, המזרח הרחוק, המזרח התיכון ואסיה מינור.[1]

יש הטוענים ששתי מלחמות העולם, ובעיקר השנייה, לא רק גבו מבריטניה מאמץ כלכלי שהיה למעלה מיכולותיה, אלא גם הביאו להקטנה משמעותית בשטחה של האימפריה. חלק ממושבותיה נכבשו ומושבות אחרות, כמו הודו ודרום-אפריקה, פתחו בסדרה של אקטים שמטרתם הייתה להסיר מעליהן את עול הקולוניאליזם הבריטי ובמתכונת הכלכלית המוחלשת של אחרי המלחמה, לבריטניה לא היה הכוח להילחם במרידות החדשות. כך נוצר מצב שעל אף הניצחון במלחמה, האימפריה הבריטית עברה תהליך דה-קולוניזציה מואץ החל מ-1945, ועד תחילת שנות ה-60 כבר לא כללה את הודו, המזרח התיכון, ומרבית אפריקה.

לצד הטענה לחולשה כלכלית וראייה בעיקר ביקורתית על מצבה של האימפריה בתום המלחמה, קיים גם עניין היסטוריוני הולך וגובר בתפקיד ששיחק האינטרס העסקי בפירוק האימפריה הבריטית. ספרים, מאמרים ותזות בתחום התמקדו ביחסים בין הסקטור העסקי לבין זה השלטוני במהלך הפירוק, הדה-קולוניאליזם, תוך בחינת מהלכים יזמיים, חברות פרטיות, חברות ממשלתיות ואיגודים עסקיים שונים (white, 2000). מה שנובע מסינתזות מהסוג הזה זו התובנה שכמו לקולוניאליזם, גם לדה-קולוניאליזם יכול להיות מניע כלכלי. הועלו טענות, למשל, באשר לכך שתהליך פירוק האימפריה מחד וביסוס הנאו-קולוניאליזם מאידך הם רק המשך של אותו קו . בבסיסם של ניתוחים היסטוריים מהסוג הזה נמצאת הטענה, שהקולוניאליזם, כמו גם הדה-קולוניאליזם, היו תהליכים שהוכתבו על ידי ה"סיטי", המרכז העסקי של לונדון, ושהתהליכים הפוליטיים שהתרחשו בקולוניות, כמו עלייתם של כוכבים פוליטיים מקומיים בקולוניות עם השקפות עולם לאומניות היו תוצאה של תהליכים מוכתבים מראש בבריטניה.

בניגוד לקולוניאליזם או אימפריאליזם, התהליך ההפוך, הדה-קולוניאליזם, זוכה למעט ייצוג בספרות הבינלאומית. יכול להיות שההסבר לכך נעוץ בקשר הכלכלי שנהוג לעשות בין אימפריאליזם מערבי ודה-קולוניאליזם: בעוד שאימפריאליזם נתפס כצעד כלכלי בעיקרו, הדה-קולוניאליזם הוא מעבר מונע כלכלית, מניצול ישיר של ארץ אחרת לתלות במסווה. אבל האם מודלים כלכליים באמת יכולים להסביר דה-קולוניאליזם מבלי לפסוח על הפן הפוליטי של התהליך?

בעבודה זו תובא ראשית סקירה של המצב הכלכלי בבריטניה בין המאות ובמחצית הראשונה של המאה העשרים, ועד למלחמת העולם השנייה, יובאו דעות שונות מתוך בריטניה לגבי מצבה הכלכלי באותה תקופה. לאחר מכן תובא סקירת ספרות שמטרתה לנתח את אופיו הכלכלי של הקולוניאליזם הבריטי במאות ה-19 וה-20 ולאחריה השוואה בין דעות שונות במחקר, בנוגע לשאלה: האם הדה-קולוניאליזם הבריטי אכן היה תוצאה של ה"הידרדרות" הכלכלית של בריטניה אחרי המלחמה, או שמא דווקא תוצר של החלטה כלכלית מדויקת ושינוי כיוון המיקוד הבריטי, ממסחר מעבר לים אל הידוק קשרי המסחר עם היבשת האירופית ועם ארצות הברית?

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

בוריס ג'ונסון, אפקט צ'רצ'יל: סיפורו של המנהיג ששינה את העולם, תרגום: ימימה עברון, הוצאת סלע מאיר (2021)

ג' טאוב. הנאורות (עורך) (הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים)

Court, Deborah. Qualitative research and intercultural understanding : conducting qualitative research in multicultural settings. Abingdon, Oxon ; Routledge

חסינה