‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי מעמד הפליטים והזרים בישראל?

תוכן עניינים

מבוא    

מהגרי עבודה בישראל    

המצב בישראל   

מספרם ומקומות מגורים

מעמד המהגרים

מדיניות והחלטות ממשלת ישראל : היחס בישראל למהגרים           

החלטות שר הפנים לשעבר אלי ישי         

מתקן חולות      

ההתנגדות לשהיית המהגרים בישראל     

זכויות מהגרי העבודה בישראל בכלל ובתחום הבריאות בפרט        

הקשר בין הפרטת זכויותיהם הסוציאליות של מהגרי העבודה לבין בריאותם

משפט משווה    

גרמניה 

ספרד   

הצעה לשינוי : עידוד עזיבת מהגרים בהסכמה      

סיכום ודיון        

ביבליוגרפיה     

מדינת ישראל ראתה בעובדים הזרים תופעה חולפת, כוח אדם זול, זמין וזמני. אך כמו באירופה, רבים מן העובדים נשארו כאן, הביאו את משפחותיהם או הקימו כאן משפחה, והפכו את שהותם הזמנית להשתקעות קבע. ישראל היא מדינת מהגרים של העם היהודי ונועדה למענו. מהסיבה הזאת והיות שהעובדים הזרים אינם יהודים, אין הם יכולים להפוך לאזרחי המדינה או לתושבים חוקיים, נוסיף לכך את מצבה הביטחוני הייחודי של ישראל, העושה אותה שונה גם ממדינות אירופה וגם מחברות מהגרים אחרות. 

השיטה של הבאת מהגרי העבודה לארץ הייתה ייחודית לישראל. הבאתם לארץ נעשתה בדרך של מתן היתרים למעסיקים על פי מכסות קבועות, וכבילתם של העובדים למעסיק בדרך של הטבעה בדרכונו של העובד את שם המעסיק, תוך קביעה כי נאסר עליו לעבוד אצל מעסיק אחר. הממשלה העניקה היתרים בהתאם לבקשות מעסיקים בעבור כל משימה בנפרד, בלא שנקבעה מדיניות המחייבת העסקת עובדים שכבר נכנסו לישראל או הוצאת עובדים שנסתיימה העסקתם. קבעה הממשלה במדיניותה, כי יש לצמצם את מספרם של מהגרי העבודה, ובשנים 1997 ו 1998- אכן פחת מספר ההיתרים. מאז עלה בהדרגה שיעור המועסקים ללא היתר.

ישראל הפכה יעד להגירה ממדינות אפריקה. הגירה זו התחילה מתוך שיקולים כלכליים ולחצים

של גורמים אינטרסנטיים בענפי הבנייה והחקלאות להשגת כוח אדם זול שיחליף את הפועלים הפלסטינים, אשר כניסתם לארץ נאסרה מטעמי ביטחון. אימוץ הגישה הכלכלית הליברלית הגלובלית על ידי המדינה בשנת 1997 הביא לפתיחת הגבולות למעבר הון, סחורות ועובדים. אישורי העסקת עובדים זרים ניתנו על ידי הממשלה בלא שגובשה תוכנית מסודרת, הבוחנת את ההשלכות לטווח הארוך. 

מהגרי העבודה, במסגרת זכויות האדם זכאים להינות משלל זכויות אדם בסיסיות ובייחוד זכויות הנוגעות לחופש התנועה, לרווחה סוציאלית ולבריאות. כמו כן, זכאים מהגרי עבודה במסגרת זכויות העובדים, לכל הזכויות המגיעות לעובדים תושבי המדינה, ובהן תנאי שכר, חופשות, הגבלת יום ושבוע העבודה, וחופש התאגדות. כמהגרים, נתקלים מהגרי העבודה בקשיים יחודיים, והארגונים השונים נתנו עליהם את הדעת. שני

התחומים העיקריים היחודיים לעובדים אלו הם תחום מעמדם החוקי והשלכותיו ותחום איחוד המשפחה. לשני תחומים אלו נתונה תשומת לב רבה יותר בשנים האחרונות, והחלטות שונות מנסות להבטיח שזכויות יסוד שונות של המהגר (כמו קבלת שכרו) לא תיפגענה גם במקרה שמעמדו החוקי במדינה אינו מוסדר, וכן את הסדרת התנאים כך שיאפשרו את שלמות משפחתו של המהגר[4].

לסיכום ניתן לומר כי קיימים ליקויים בחקיקה הקיימת, ישנם מצבים שעובדים זרים נותרים ללא ביטוח רפואי. יש להקפיד ולעקוב כדי למנוע מקרים שבהם עובדים אינם מבוטחים בביטוח בריאות. יש מקום לשקול להחמיר את הענישה על מעביד שאינו מבטח את עובדיו או מפסיק את תשלומי הביטוח. 

 ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

באין רצון חופשי הליך החזרה ״מרצון״ של מבקשי מקלט בישראל, דו"ח המוקד לפליטים ומהגרים, א.ס.ף, 2015

שלומית יניסקי-רביד "חופש העיסוק, עבר הווה עתיד " משאבי אנוש: ירחון 242 12