‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד באות לידי ביטוי זכויות בני זוג חד מיניים?

תוכן עניינים

מבוא.

הזכויות המנויות.

הזכות לכבוד.

הזכות לפרטיות.

הזכויות הבלתי-מנויות.

הזכות לשוויון 

מרכזיותה של הזכות לשוויון בקידום מעמדם של זוגות חד-מיניים כידועים בציבור.

ההכרה בקיומו של מוסד הידועים בציבור, המיוחד לזוגות שאינם נשואים

מוסד הידועים בציבור כקורא תגר על מוסד הנישואין 

עיגוניה האפשריים של הזכות לשוויון בחוק-היסוד. 

השוויון והזכויות המנויות

פרשת דנילוביץ. 

הביטויים "בן-זוג" ו"ידוע בציבור" המעוגנים בהסדר הקיבוצי כחלים גם על זוגות חד-מיניים..

השימוש בעקרון השוויון בארצות-הברית.. 

פסקת ההגבלה - סוגיית מדינה יהודית ודמוקרטית

מאבקו של אדיר שטיינר

החלטת ועדת הערעורים לענין חוק התגמולים.

החלטת ועדת הערעורים בענין הגימלאות

הפרטיות מול השוויון 

סיכום.

ביבליוגרפיה.

הזכות לכבוד עוגנה מפורשות בחוק-היסוד כזכות מוגנת אשר פגיעה בה מותרת אך בתנאי החוק והיא אף מהווה חלק משמו. כבוד האדם מובא בעוד הקשרים בחוק, כפי שנראה, אולם ההקשר בו נדון להלן הוא זה במסגרתו משמש כבוד האדם כזכות מעוגנת, לאור מיקומו בסעיף 2 לחוק, הקובע : "אין פוגעים בחייו, בגופו, או בכבודו של אדם באשר הוא אדם". הזכות לכבוד נתפרשה על-ידי בית-המשפט כבעלת שלושה מובנים: מובן רחב, מובן צר ומובן ביניים. במובנה הרחב, זכות זו נתפסת כ"אגד" זכויותיו הבסיסיות של הפרט ולכן, הינה אחד המקורות הפוריים ביותר לרשימת הזכויות הבלתי-מנויות[1], אותן אבחן בנפרד. במובן הביניים נחשבת הזכות לכבוד ככוללת גם את זכותו של האדם "לגבש את אישיותו באופן חפשי, כרצונו, לבטא את שאיפותיו ולבחור בדרכים להגשמתן, לבחור בחירותיו הרצוניות, לא להיות משועבד לכפייה שרירותית, לזכות ליחס הוגן מצד כל רשות ומצד כל פרט אחר..."[2]. במסגרת דברים אלה ניתן בהחלט לומר כי על המדינה לכבד את החלטותיו של הפרט ההומוסקסואל בדבר הדרך בה בחר לחיות את חייו המיניים והזוגיים באופן חופשי ואוטונומי וברמה העקרונית יותר, הדרך בה בחר לגבש את זהותו[3]לאחרונה, נקט בית-המשפט במסגרת מובן זה בעמדה פרשנית באשר לזכות לכבוד בהקשר "משפחתי" מובהק, שם אמר עליה : "במיוחד נכון הדבר כשמדובר בשאיפתו של אדם להגשים את אישיותו, ולתת ביטוי לרצונותיו בכל הנוגע למוצאו, למשפחתו, לרגשותיו כלפי אלה ולמבוקשו לתת להם ביטוי גלוי. בעידן בו 'כבוד האדם' הינו זכות יסוד חוקתית מוגנת יש ליתן תוקף לשאיפתו של אדם להגשים את הווייתו האישית, ומטעם זה יש לכבד את רצונו להשתייך לתא המשפחתי שהוא רואה עצמו חלק ממנו"[4]דברים אלה, אף שנאמרו בנוגע לבקשת אימוץ, רלבנטיים לשאלת מעמדם של זוגות חד-מיניים וניתן להסיק מהם כי אדם זכאי מכוח הזכות לכבוד לבדה, להגשים את הווייתו האישית ויש לכבד את רצונו להשתייך לתא המשפחתי בו הוא מהווה חלק מזוג הומוסקסואלי ולא הטרוסקסואלי. במובנה הצר ניתנה לזכות זו פרשנות על-ידי בית-המשפט במספר מצומצם של מקרים[5], מסקירתם ניתן לגבש "גרעין קשה" של דברים אשר פגיעה בהם תיחשב לפגיעה בכבוד האדם. גרעין זה מכיל כל מעשה אשר יש בו משום ביזויו של האדם ושל צלם האנוש שבו. ההישענות על שני המובנים דלעיל מעוררת בעייתיות: מובן הביניים אינו ברור דיו ונראה כי הדברים שנאמרו במסגרתו תלויים בהקשר הספציפי ובנסיבות בהן נדונו, ונסיון ליישמם על זוגות חד-מיניים עלול להיתקל בקשיי פרשנות. באשר למובן הצר, אשר אין מחלוקת אודות פרשנותו הבסיסית את הזכות לכבוד בחוק-היסוד, הרי שבהקנייתו לזוגות חד-מיניים זכות לכיבודם ככאלה ואיסור להשפילם בגינה, אין רבותא של ממש. חשיבותה של הזכות לכבוד מצויה באבחון משמעותו של אותו כיבוד על-ידי המשפט : האם משמעות הדברים היא כי עליו להעניק להם זכויות שוות לאחרים, כלומרלתפקד כזכות "חיובית", או שמא רק אמור הוא שלא לאסור עליהם לחיות חייהם לפי בחירתם. כלומר, לתפקד כזכות "שלילית" ?[6] שאלות אלו הינן קריטיות לדיון בעניננו, שכן זכות שאין בצידה חיוב אופרטיבי משמעותי וסעד למצבי פגיעה בה, אינה זכות של ממש מבחינת אלה הנזקקים לה ונראה כי הפרשנות המקובלת על בית-המשפט העליון לזכויות המנויות בחוקי-היסוד, היא כי מדובר בזכויות בעלות משמעות "חיובית"[7]. נשוב לרגע אל סקירתנו את המצב המשפטי בנוגע לזוגות חד-מיניים כיום : האם בביטול האיסור הפלילי על צורת חייהם המינית וקביעת הוראה מפורשת בדבר איסור הפלייתם בעבודה, איסור הטרדתם מינית ואיסור הוצאת דיבתם רעה ט די כדי לקבוע כי "מכבד" הוא את החלטתם של הזוגות החד- מיניים לחיות חייהם כרצונם כמצווה בחוק-היסוד ? אם נניח כי ענינה של הזכות לכבוד בהכרה "שלילית" בלבד מעין זו, הרי שהתשובה לשאלה זו תהא חיובית. אולם, אם תתקבל ההנחה כי רק הכרה שוות ערך בזוגות חד-מיניים כבזוגות אחרים נחשבת לכיבוד זכותם להחליט על חייהם כרצונם וכי על המשפט ללכת צעד נוסף לקראת זוגות אלה במובן של הענקת זכויות "חיוביות" להם, לפחות כשל עמיתיהם ההטרוסקסואלים, ולא רק איסור על פגיעה בהם, הרי שאז נאלץ להשיב על שאלה זו בשלילה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

ד"ר דריה מעוז, פרופ' עמירם רביב, פרופ' עמי שקד אמנות הזוגיות, זב"מ (2019)

א' מרקוס מומחים לדיני משפחה, הוצאת אוצר המשפט, 2017

רבקה לוביץ מסע הייסורים של נשים בבית הדין הרבני, הוצאת משכל, 2017

א' הראל, "עלייתה ונפילתה של המהפכה המשפטית ההומוסקסואלית", המשפט ז' 195 

תח- בסס שפט