‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי זכויות משפחות חד הוריות המוצעות במערכת הביטחון הסוציאלי?

תוכן עניינים

מבוא. 

המחקר האקדמי בנושא. 

התמיכה וההכרה של החברה ועמידה עצמית. 

קיימת קורולוציה בין המצב הכלכלי של המשפחות לבין תחושת הרווחה

הדימוי העצמי

משפחות בהן נפטר אחד ההורים.

משפחות חד הוריות- הגדרת הדפוס המשפחתי

מערכת הביטחון הסוציאלי איך היא משפיעה על עידוד יציאה לעבודה למשפחות חד הוריות?.

מערכת הבטחון הסוציאלי וקבלת גמלאות מהמוסד לביטוח לאומי

זכויות משפחות חד הוריות המוצעות במערכת הביטחון הסוציאלי

מעמדן התעסוקתי של אמהות חד הוריות לאחר הרפורמה

סיכום מסקנות ודעה אישית

ביבליוגרפיה

עבודה זו תעסוק בנושא חשוב בשיח האקדמי, בעל אספקטים מעניינים. בעבודה זו אנסה להקיף את כל האספקטים של התופעה.

למוסד המשפחה אין הגדרה משפטית חוקית מלאה ומקיפה בישראל. בישראל בפרט ובכל בעולם המערבי בכלל המציאות החברתית המשתנה, ההגדרה המוסרית של המשפחה הולך ונשמט.
בישראל, משפחה נורמטיבית היא גבר ואישה, הנשואים זה לזה כדת משה וישראל - זוהי אינה הגדרה משפטית אלא רק הגדרה של נורמה, של קונצנזוס, כי גם התא המשפחתי הנורמטיבי הזה לא זכה להגדרה מסודרת בחוק. ...

הבעיה המרכזית היא, שההגדרה נורמטיבית זו אינה מתאימה לכ-42% מהמשפחות בישראל שנמצאות מחוץ לקונצנזוס. מדובר במשפחות חד הוריות, חד מיניות,זוגות מעורבים,זוגות בני דת שונה, משפחות עובדים זרים, ידועים וידועות בציבור ועוד מיני צירופים של בני זוג שלא יכולים או לא מעוניינים להינשא בטקס הדתי המקובל[1].

בהיעדר הגדרה משפטית הופכת המשפחה לחסרת הגנה וחסרת משמעות חברתית ו/או כלכלית, והיא איננה נהנית מזכויות חברתיות ו/או כלכליות שמן הראוי היה להעניק לה.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מגדירה את המושג "משפחה". לפי הגדרותיה המונח "משפחה" כולל שני אנשים או יותר, החולקים משק בית אחד וקשורים זה בזה, כבעל ואישה, או כזוג ללא נישואין או כהורה וילד[2].

משפחה חד-הורית הינה משפחה שבה הורה יחיד/ה מנהל/ת משק בית נפרד, לעצמו/ה וילדיו/ה (עד גיל 17), בלא שישתייך אליו/ה באופן קבוע בן/ת זוג.

עם הדפוס המשפחתי הזה נמנות משפחות של אלמן/ה עם ילדים, גרוש/ה עם ילדים, רווקה שהחליטה ללדת ולגדל ילדיה בכוחות עצמה ומשפחות של הורים פרודים, שילדיהם חיים עם אחד ההורים.
המשפחה החד-הורית היא דפוס שהפך שכיח בדורות האחרונים. השכיחות משקפת מצד אחד שינויים במעמדן של נשים בשוק העבודה, ומצד שני שינויים בדפוסי ההתחברות הבין-זוגית.
תהליך התרחבות התופעה של משפחות חדי הוריות ומצבן הכלכלי הבעייתי הביאו להעלאת נושא הטיפול החברתי בהן לסדר היום הציבורי בעשורים האחרונים במדינות רבות וגם בישראל.

מעבר לכך, העומס המוטל על המפרנס/ת היחידים מביא להצרת אפשרויות התעסוקה ולהתמודדות גוברת עם מטלות הבית, הטיפול בילדים ו הסביבה החברית שלעיתים מגלה יחס עוין כלפי המשפחה החד-הורית. רמת השכר של המפרנסות החד-הוריות נמוכה מאוד בהשוואה לזו של הגברים ובמקרים רבים היא אינה מאפשרת קיום עצמאי. מעבר לעבודה בשכר מחוץ לבית, האם נושאת גם בנטל עבודות הבית כך שמספר השעות שהיא יכולה להקצות לעבודה מחוץ לבית הוא מוגבל וכתוצאה מכך מוגבלות גם ההזדמנויות הכלכליות שלה בשוק העבודה. משום כך, בערך מחצית מכלל המשפחות החד-הוריות נזקקו להבטחת הכנסה, והקיצוץ שנערך בתוכניות אלה הקשה עליהן עוד יותר את ההתמודדות בשוק התעסוקה המוגבל ובקיום השוטף[3].

מצגת חד הוריות, בטחון סוציאלי

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)