‏90.00 ₪

מחאה: המונח "מחאה" מתאר מעשה אשר מבטא חוסר הסכמה וביקורת. מחאות בדרך כלל מופנות כלפי השלטון אך זהו איננו הכרח. ישנן צורות רבות למחאה, כאשר הן יכולות להיות חוקיות או בלתי חוקיות. הצורות הבולטות והמוכרות ביותר כחוקיות במדינות המערב הינן חלוקת פלאיירים, הפגנות, תהלוכות, שביתות, פרסום מחאות כתובות על ידי התקשורת, ניהול וויכוחים ציבוריים, עצומות ועוד. כמו כן, ישנן מחאות אשר אינן חוקיות, כגון החרמת מושא המחאה, אשר באה לידי ביטוי בסירוב לקבל ממנו שירותים, סירוב לשרת בצבא או לשלם מיסים, וכן סירוב להופיע לדין בבתי המשפט. כמו גם, ישנן פעולות כגון חסימה של כבישים ראשיים, או פעולות אלימות כגון הבערת צמיגים והשחתת רכבים או בניינים ציבוריים. מחאת הדיור במדינת ישראל החלה ביולי 2011, וילידי שנות ה-50 וה-60 כבר אינם מזלזלים בדור הצעיר האדיש. נהפוך הוא: הם מתרגשים ממחאתם החברתית ואף מצטרפים להפגנותיהם ברחבי המדינה. נדמה שכיום בלתי אפשרי לארגן מחאה או הפגנה ללא שימוש ברשת החברתית "פייסבוק". כשהעולם הופך להיות כפר גלובלי קטן בזכות האינטרנט והלוויין, המחאה בישראל אורגנה באמצעות אתר זה: אלפי ה"לייקים" הפכו למחאה מעשית ואמיתית בשטח. (ד' יקיר). את המחאה, כמו בכל המדינות, הובילו צעירים. לרוב מדובר בסטודנטים או צעירים שהחליטו שנמאס להם. הם לא מובלים על ידי מנהיגים פוליטיים, הם יודעים בדיוק מה הם רוצים והם מלאים באנרגיות ובזעם על הממשלה. הצעירים הצליחו לגייס אליהם את תמיכתה של רוב האוכלוסייה: זקנים, צעירים, דתיים, חילוניים, ימניים ושמאלניים. אין מנהיג מובהק למחאה זו, אלא קבוצה של צעירים לא מוכרים שמנהלים דיאלוג עם המשטר בשם המפגינים.

המחאה בישראל פרצה על רקע חברתי-כלכלי, בעיקר על היעדר יכולת של מעמד הביניים "לסגור את החודש". הסיסמה "העם רוצה צדק חברתי", למעשה הועתקה מן הסיסמה המוכרת ממחאות מדינות ערב (כאשר האחרונה היא ההפיכה במצרים), "העם רוצה להפיל את השלטון". למחאות הללו ישנם קווי דמיון רבים, כאשר אחת הדעות היא כי מחאת הדיור במדינה נובעת מהמחאה במצרים אשר הביאה לנפילתו של מובארק. המחאה החברתית במדינת ישראל : המחאה החברתית, אשר מכונה גם כמחאת האוהלים, מחאת הדיור ועוד שלל כינויים שונים, הינה סדרת פעולות מחאה והפגנות אשר התקיימו ברחבי מדינת ישראל . מחאת הדיור החלה עם דרישות לא רבות, כאשר הדגש היה על מחירי הדירות הן לרכישה והן להשכרה, אך עם הזמן אפוא נוספו לה נושאים אחרים כגון מערכת החינוך, מערכת הבריאות, ושלל נושאים אחרים אשר נוגעים לסדר היום הכלכלי והחברתי במדינת ישראל. המחאה, כאמור, התגבשה תחילה כקבוצה באתר ה-"פייסבוק", והובילה להקמת המאהל הראשון במסגרתה, על שדרות רוטשילד בתל-אביב. לאחר מכן, החלו לקום מאהלים בשלל יישובים אחרים כגון ירושלים, אשדוד, חולון, חיפה ובאר שבע. (ד' יקיר). עקב הקמתם של מאהלים אלו נוצר שיח ציבורי נרחב בנוגע לנושאים אשר עוררו את המחאה מלכתחילה, כלומר, יוקר המחייה והדיור, כמו גם הצדק החברתי במדינת ישראל. (רון תקוה)

במסגרתה של מחאת הדיור, התקיימו מספר רב של הפגנות, בהן השתתפו מאות אלפי בני-אדם. בתגובה למתרחש, הממשלה הודיעה על שורת צעדים אשר יינקטו למען פתרון מצוקת הדיור. בנוסף למספר פתרונות אשר הממשלה גיבשה אשר חלקם בתהליכים לביצועם, הקים ראש הממשלה, בנימין נתניהו, את ועדת טרכטנברג, כאשר בראשה עומד פרופסור מנואל טרכטנברג. מטרתה של ועדה זו היא לבחון וכן להציע פתרונות לשלל הדרישות הכלכליות והחברתיות של המפגינים כאשר הדגש הוא על מחירי הדיור ומחייה. הרקע למחאה החברתית: מחאת הדיור במדינת ישאל התרחשה לראשונה בתחילת המאה ה-21, במסגרת הפגנות כיכר הלחם. לאחר המיתון חלה עלייה הדרגתית במחירי הדירות הן ברכישה והן בהשכרה. עלייה זו בלטה במיוחד באזור גוש דן, הידוע כמבוקש למגורים. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מחירי שכירות הדירה עלו ב-34 אחוזים בממוצע, כאשר בגוש דן המחירים עלו ב-49 אחוזים. (ד' יקיר). ועדת הכלכלה של הכנסת עסקה במצוקת הדיור. במסמך של הכנסת אשר הוגש לוועדה, הודגש כי הממשלה איננה מעריכה כראוי את כל אשר נוגע למדיניות הבינוי והשיכון לטווח הארוך. קביעה זו מבוססת על כך כי החלטותיה של הממשלה וכן הצעדים שהיא נוקטת, אינם תואמים את מטרותיה המוצהרות, ותוצאות בפועל הינן הפוכות מהרצוי. דבר זה מביא להתמרמרות חברתית וכן תורם להתרחבות הפער החברתי במדינה.

 ממשלת ישראל, אשר הייתה מודעת למצוקה זו, הציגה תכנית להקמתן של וועדות לדיור לאומי, שמטרתן היא להקים במהירות דירות מגורים, כך שהמחירים יצנחו. (רון תקוה)

משרד הבינוי והשיכון פרסם סקירה אשר מראה כי  נדרשו כ-130 משכורות ממוצעות חודשיות על מנת לרכוש דירה. בהשוואה לעולם המערבי, מספר זה גבוה במיוחד.

השימוש ברשתות חברתיות כגון "פייסבוק" למטרת מחאה ציבורית , בסדרה של הפגנות רבות במדינות ערב, אשר הביאו לפריצת הפגנות התרמו לזירוז חילופי השלטון. ישנם קווי דמיון רבים בין המחאות הללו לבין המחאות אשר החלו במדינת ישראל. הקו הראשון הינו השימוש ברשת חברתית ("פייסבוק") לצורך ארגון המחאה, כאשר הקו השני הינו העובדה כי שני גלי המחאה צמחו על בסיס עליית המחירים הנוגעים לדיור ומחייה. כמו כן, שתי המחאות אורגנו על ידי צעירים עובדים, כאשר הדרישות כללו הורדת יוקר המחייה וכן שינויים במערכת השלטון. (רון תקוה)

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ15 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 ‏א' יוגב, "גישות לחינוך ערכי בחברה פלורליסטית", בתוך י' עירם, ש' שקולניקוב, י' כהן וא' שכטר (עורכים), צומת: ערכים וחינוך בחברה הישראלית (ישראל: משרד החינוך), עמ' 355-379‏

ד' יקיר "מאבק הדיור: חשש שהרשויות מנסות לרסק את המחאה"רבעון  "האגודה לזכויות האזרח", ת"א,

דורון, א'. עיצוב מדיניות הרווחה בישראל. בתוך: א' אבירם, ג' גל, ג' וי' קטן (עורכים), עיצוב מדיניות חברתית בישראל – מגמות וסוגיות (עמ' 57-33). ירושלים: מרכז טאוב.

שנהב יהודה, אקטיביזם ניהולי, אוניברסיטת תל אביב

רון תקוה, ‏מצוקת הדיור בישראל, במרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת