‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי אלימות נגד נשים בישראל במגזר הערבי, היהודי והדרוזי לאור מאפיינים תרבותיים דתיים ומגזריים?

תוכן עניינים

מבוא. 4

שאלת המחקר. 5

סקירת ספרות. 6

אלימות במשפחה. 6

אלימות בכלל. 6

תופעת האלימות במשפחה. 6

אחוזים של אלמ"ב ורצח בחברה הערבית לעומת חברה לא ערבית. 12

ממוצע גילאים בחברה הערבית לעומת חברה לא ערבית. 12

החברה הערבית- משפחה ערבית , מעמד האישה. 12

שונות תרבותית. 12

מגמות השינוי במאפייני המשפחה הערבית המסורתית. 14

המשפחה. 16

הצדקת האלימות או שלילתה. 20

סיכום ביניים.. 22

אלימות כלפי נשים במגזר הערבי 23

מעמדן של אירגוני הנשים בחברה הערבית והישראלית. 25

אופן הטיפול בשטח. 28

דעת הקהל הערבית בנושא הזה. 30

הטיפול בתקשורת הערבית. 31

אלימות כלפי נשים במגזר היהודי 35

נתונים סטטיסטיים השוואתיים:. 35

יחס נתוני אלימות ורצח נשים כלפי יהודיות לעומת ערביות. 37

יחס המשטרה אל אלמ"ב. 38

יחס בתי הדין הרבניים.. 39

אלימות כלפי נשים במגזר הדרוזי 40

דיון וסיכום.. 41

ביבליוגרפיה. 44

לפי הסטטיסטיקה נשים ערביות מאוימות יותר ביחס לגודל שלהן באוכלוסיה מכל אוכלוסיית נשים אחרת בישראל. 91 רציחות בעשור כמעט כל שנה נרצחות 10 נשים ערביות בגלל שהן אישה. המגזר בידואי המצב חמור יותר ונשים חוות אלימות באופן יום יומי – אלימות פיזית ומינית קשה וגם כלכלית. אך הנשים בידואיות לא מדווחות כמעט ולכן הכי קשה לעזור להן כי הן חיות בחברה סגורה מאוד. מאחורי הסטטיסטיקה יש הרבה אנשים שמנסים להביא שינוי. (לפ"מ, 2024)

מקרי הרצח בחברה הערבית: ישנה עלייה במקרי הרצח בחברה הערבית. יש לבדוק אותה במשך עשרות שנים אחורה. ולהשוות למספרי מקרי הרצח בחברה הלא-ערבית. אם אפשר, כדאי לבדוק את הגיל הממוצע של החברות השונות. (מרקוס, 2020)

עבודה זו תתמקד בתנועת המחאה של ארגוני הנשים מהמגזר הערבי המקדמות את המאבק במיגור האלימות כלפי נשים במגזר הערבי. נשים במגזר הערבי סובלות לאורך שנים ממעמד מופחת ומאלימות על רקע מגדרי. בלוד-רמלה לבדה נרצחו 15 נשים מאז 2010. התנועות החברתיות של אירגוני הנשים מחפשות מקום בדיון הציבורי הישראלי כפתח לשינוי בתוך החברה הערבית. מתוך המחקר התקשורתי ידוע כי תנועות מחאה זקוקות לסיקור תקשורתי על מנת לעלות את הסיכוי לקדם את מטרות המחאה. על כן אני בודקת את יחסי התקשורת כלפי מחאת הנשים הערביות הנוגעות באופן ישיר בחיי אדם.

בישראל היחס התקשורתי כלפי מצוקות המגזר הערבי הוא נושא מורכב אך בנוגע למחאה הנוגעת לחיי אדם ציפיתי לראות התייחסות חיובית ויותר בכלי התקשורת החדשותיים. לצורך כך ערכתי את המחקר הבא. המחקר סוקר תחילה את מרכיבי הסוגיה ונוגעת באופן בו תקשורת מסקרת מחאות ועל היחסים הסימביוזים בין תקשורת לתנועות מחאה. התמקדתי בתיאורית המסגור כתיאוריה אשר תסביר את יחסי התקשורת ותנועת המחאה. בנוסף ערכתי סקירה הנוגעת לתנועות מחאה באופן כללי ומאפייניו הייחודיים של תנועות המחאה של הנשים במגזר הערבי. על מנת להרחיב את ההבנה ואת הידע על הצלחת אירגוני הנשים לעלות לסדר היום הציבורי את רצח הנשים במגזר הערבי התמקדתי בדיון שנעשה בוועדת הכנסת לקידום מעמד האישה ושיוויון בין המינים בראשות חברת הכנסת עאידה תומא סולימאן אשר נגע בנושא זה. את המחקר ערכתי במתודולוגיה איכותנית של ניתוח תוכן וכלל 4 ראיונות אשר 2 מהן עם ערביות ישראליות ו-2 עם יהודים ישראלים. בנוסף ערכתי ניתוח תוכן לתוצרים תקשורתיים סביב הדיון בכנסת שנערך באוקטובר השנה ועוד תוצרים תקשורתיים מהשנתיים האחרונים. לסיום ערכתי דיון המסכם את הממצאים ומכיל בנוסף רפלקציה אישית שלי על הנושא. (סבטלובה 2020)

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2024)

צרור ר' (2021). שם משפחה. 'אסיה' הוצאה לאור

מרקוס א'. כשרות משפטית ואפוטרופסות - דין ומהות. אוצר המשפט