עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

סמינריון תרבות נוער פנאי, גלישה אינטרנט נוער רשתות חברתיות (עבודה אקדמית מס. 872)

‏390.00 ₪

36 עמ'

סמינריון תרבות נוער פנאי, גלישה אינטרנט נוער רשתות חברתיות

שאלת המחקר

כיצד צורכים מתבגרים את הפנאי שלהם בכל הנוגע לגלישה ברשתות החברתיות?

תוכן עניינים

מבוא. 3

שאלת המחקר. 4

סקירת ספרות. 5

הגדרה של  פנאי 5

מדיה ותרבות פנאי 6

תרבות נעורים. 8

תרבות הנעורים בישראל. 9

רשת האינטרנט ורשתות חברתיות. 10

עולם האינטרנט - אתגרים ומורכבויות. 12

רשת חברתית. 13

הצגת העצמי ברשת ובתקשורת המקוונת. 14

נוער ורשתות חברתיות. 16

מתודולוגיה. 19

גישות למחקר האיכותני 19

שיטה כלים ומחקר. 21

ממצאים. 22

שאלונים: 22

סיכום. 24

רשימה ביבליוגרפית. 26

ראיונות. 30

 

 באופן בלתי נמנע, גם האינטרנט כקודמיו, זוכה לקבלת הפנים המסורתית לה זוכים אמצעי תקשורת המאיימים לפרוץ לחיינו ונתפס בפחד, בזהירות ובסלידה. ביקורת רבה הוטחה לעברו וחלוקות הדעות בנוגע להשלכותיה של השליטה בניהול הזהות, המתאפשרת על ידי האינטרנט.

מחד, נטען כי הרשת רחוקה מלהיות השעון השוויצרי של התקשורת האנושית (Bargh, McKenna)

באור זה, מתוארת הרשת כמקום מסוכן המאכלס בתוכו שלל אפשרויות להתחזות, רמייה, הולכת שולל ופגיעה ממשית במשתמשים תמימים עקב היותה של התקשורת מבוססת טקסט. טורפים צמאי דם רבים אורבים בסבך דפי הרשת וניזונים מחולשה ומפגיעות אותן מנצלים למטרותיהם. (Uslaner)

עוד נטען כי הרשת מטפחת בדידות וניכור ופוגעות בהון החברתי בין היתר על ידי פגיעה במרכזיותה של הקהילה בחיי היומיום. (Bargh, McKenna) ההסבר שניתן לכך הוא שהזמן הרב המופנה אל עבר פעילויות הסובבות סביב המחשב נוגס בזמן אשר אמור להיות מופנה לשם צריכת תרבות, התנדבות בקהילה, זמן איכות עם המשפחה ועוד.

 

הגדרה של  פנאי

קיימים מחקרים רבים שמנסים להגדיר/להסביר מהו פנאי. מקובל הוא להגדיר פנאי כסוג של זמן. ישנן ארבע גישות מחקריות לפנאי :

גישה 1 Time-based approach -: בעבר היה מקובל להגדיר פנאי כזמן בו לא נעשית עבודה. תפיסה זו מבוססת על גישות שמקורן בתקופת המהפכה התעשייתית. מדובר בגישה מאוד שוביניסטית.

גישה 2Activity-based approach -: זמן בו מבוצעת פעילות שלא מתוך הכרח אלא מתוך ברירה ואינה קשורה למחויבויות מקצועיות, משפחתיות וחברתיות.

גישה 3- Quality-based approach: פנאי מוגדר על בסיס איכות הפעילות הנעשית (התועלת המופקת מהפעילות). בדרך-כלל גישה זו מקושרת לפעילויות.

גישה 4-:Attitude-based approach  התפיסה של הפרט היא בבסיס הגדרת הזמן.

לכן פנאי יכול להיחשב ככל מסגרת זמן ללא קשר לפעילות או למקום. מדובר בגישה מאוד דמוקרטית ופמיניסטית.

  ההגדרה המקובלת ביותר בספרות מגדירה פנאי כ"פרק הזמן העומד לרשות אדם שהוא פנוי מעבודה ומפעילויות אחרות הנדרשות לצורכי קיום ואילוצים חברתיים שונים" (ריסקין). הגדרת הפנאי מתייחסת ל: אנטי-תזה לעבודה/ בי"ס, תחושת חופש, שחרור ותחושות נעימות.

  ריסקין מונה שתי דרכים בהן תורם הפנאי לבריאות הנפש: פעילות פנאי עשויה להשכיח את דאגותיו ובעיותיו של האדם, ובנוסף עשויה למנוע החרפת בעיות נפשיות הנובעות ממאמץ יתר וממתח בחיי היומיום.  נמצא ששני הגורמים העיקריים המשפיעים על הגדלת שעות הפנאי, ובנוסף על איכות הפנאי ועל דפוסי ההתנהגות שבו, הם התפתחות המדע והטכנולוגיה וההתפתחות הכלכלית של האוכלוסייה.

  המחקר (ריסקין) מוסיף שהחברה הישראלית הולכת ונעשית יותר ויותר לחברה חסרת פעילות גופנית ופעילות יצירתית, דבר שמוביל לצריכת תרבות פנאי בהיקף שעות מוגבר.

  עלייה ברמת המתירנות והפלורליזם ניכרת גם בעיסוקי הפנאי, לכן עם השנים עלה ממוצע שעות הפנאי (כץ). העלייה בשעות הפנאי קשורה קשר ישיר לחופשות ארוכות יותר שניתנות לבני הנוער במסגרת בית הספר ולחופשות סוף שבוע ארוך שמקובלות יותר (מעבר לחמישה ימי לימודים בלבד).

דוגמא מהשאלון

1. ציין/י את גילך

2. מין

3. כמה זמן אתה כבר גולש באינטרנט?

4. כמה זמן גלישה אתה מעריך שאתה משקיע בממוצע ביום?

5. מהו חתך האתרים שבהם אתה גולש? _________________________

6. האם יש לך חשבון ברשת חברתית?

7. כמה זמן אתה מבלה בגלישה ברשתות חברתיות (טוויטר, פייסבוק, לינקדן, דה מרקר)?

8. האם יש לך חברים בפייסבוק שלא הכרת במציאות או שאתה מכיר מהיכרות באינטרנט? אם כן כמה?

9. האם סוג החברות משתנה כיום לנוכח הפייסבוק?

10. ש:האם את מסכימה עם ההנחה שמדובר שבמשהו מסוכן שקורה מבחינת החברות, אך מוקדם מכדי להבין עד כמה?


ראיונות

בחלק זה היה לי חשוב לבדוק מעבר לשאלונים שבהם דליתי פרטים כלליים על אופי הגלישה ואחוזי המאמינים כי יש השתנות מסוימת של מושג החברות, גם לבדוק מהחינת אמונות, דעות ועמדות ולעומק כיצד משתנה מושג החברות.

להלן תמלולי הראיונות (ערכתי שינויים קטנים בשפה ובהתנסחות על מנת שהראיונות יהיו ברורים):

הראיון הראשון נערך עם מהנדס מחשבים, אב לנערה מתבגרת בת 15 מהרצליה

ש: מהן הסכנות הטמונות בגלישה באינטרנט בכלל?

ת: הסכנות הן בעצם החסרונות שיכולים לההיפך לסוג של סכנה. מבחינת החסרונות, השעות שמבלה כיום בן נוער ממוצע מול המחשב אמורה להטריד אותנו כהורים. האינטרנט והפייסבוק מאפשרים למתבגרים להיות בקשרים חברתיים הדוקים עם יותר אנשים, אבל להישאר רואים ואינם נראים. באופן כזה ילד יכול להיכנס לפנטזיה שהוא ילד אחר. המחשב וגם המדיות האחרות כמו הטלוויזיה מונעים מהמתבגר את הצורך הזה לשאול שאלות ששואלים מתבגרים: מי אני? האם אוהבים אותי או לא אוהבים אותי? האינטרנט והמחשב הם כמו תרופה או סם לכל דבר. אתה לא נכנס לשום קונפליקט, ותוך כדי צפייה או גלישה גם אפשר לשמוע מוזיקה, "לאכול", ללמוד וכו'. כמו כן, חיסרון ברור הוא שאין להורים שליטה על הגלישה ותכניה. הילד כאילו מוגן בגלל שהוא בבית.

ש: האם דפוסי התקשרות החדשים ברשת בכלל ובפייסבוק בפרט הם בעייתיים?

ת: בזה לא בטוח. הדגש עבר מגלישה לצורך מידע- האלמנט המקורי שאליו התכווננה רשת האינטרנט לתקשורת בלתי אמצעית ובלתי ישירה בין אנשים דרך מחשבים, וזה דבר בעייתי. מאידך, יש כיום המון תקשורת בין אנשים שזה דבר טוב בסך הכול כי הוא מעודד החלפת מידע ויצירת קשרים רבים ומשמעותיים.

ש: יש לך דוגמאות לבעייתיות בלבד?

ת: כאשר ילדתי בת ה- 15 פוגשת ילד מבית ספר אחר דרך שיחה או צ'ט זה לא הדבר האופטימאלי. ייתכן שפעם היא הייתה מכירה אותו יותר דרך ההיכרות הרגילה ולומדת לדבר איתו פנים מול פנים.

ש: האם סגנון החברות כיום מושפע מהרשתות החברתיות?

ת: אחד היתרונות הייחודיים של הרשת הוא בכך שהוא מאפשר להסתתר תחת מעטה אנונימיות ובאופן זה מתאפשרים חיי חברה וירטואליים עשירים כביכול, ונוצרים יחסים וקשרים בין אנשים. בהשוואה לקומוניקציה בלתי-אמצעית החברויות כיום בלי ספק משתנות ולובשות צורה יותר ארעית, זמנית, חולפת ובעיקר מזדמנת וזמינה. מצד שני, באותה מידה הן גם מזמנות יותר קשרים משמעותיים למי שיודע לנהל נכון את קשריו באתרים ויודע כיצד לחבור לפרטים שעשויים להעשיר ולתרום לו.

ש: האם יש ויתור על המרחב האישי ביצירת חברויות כאלה?

ת: אם פעם היה צריך להתאמץ בשביל לברר מידע על אנשים, היום חייבים להשתדל מאוד כדי לא לדעת על אנשים דברים. מדובר בתקופה שבה ילדינו ואנו מעבירים שפע של מידע על עצמנו ומצבנו ונוטשים את המרחב הפרטי.המרחב הפרטי נעזב בכל מיני צורות. אם רכשתי חבר ישן בפייסבוק והוא חובב פייסבוק, אוכל לדעת איפה הוא היה למי הוא כתב, מיהם החברים הכי טובים שלו, מה הוא אכל, מה הוא שתה וכו'.

גם שמעתי באיזו תוכנית רדיו שאמרו שהאינטרנט זה בשביל כולם הפייסבוק בשבילי. לכן אני חושב שהחברויות הללו הן כבר לא לטובת הכלל ושני החברים אלא הן יותר בשבילי.

ש: האם אפשר לקרוא לתופעת ההתקשרות החברית בפייסבוק "מגפה"?

ת: אני יודע שחברים רבים בפייסבוק מסמלים עבור בתי חיי חברה תוססים יותר. היא יותר מקובלת כשהיא זורקת בשיחה את מספר החברים שיש לה. אין ספק שיש ה מגיפה בגלל התחרות במספר הקשרים שיש לנו. נראה לי שהצורך הכפייתי בלהיות נאהב ובלהיות המרכז כן הופך כיום את התופעה למגיפה. אפשר להתווכח אם זה טוב או רע, אבל זו בטוח מגיפה. הרי אין כיום ילד שלא מכיר את התופעה ורוצה להיות מרכזי; אם כתבו משהו בדף הבית וקיבלו תגובות - הם במרכז העניינים; ומחמאה על התמונה - סימן שהם יפים. כל הערך והדימוי העצמי מתבסס על אותם אישורים חיצוניים שניתנים בידי אחרים הקובעים לנער מיהו ומה מצבו החברתי ונהפכים למשמעותיים עבורו יותר מכל דמות אחרת בחייו.

ש:האם אתה מסכים עם ההנחה שמדובר שבמשהו מסוכן שקורה מבחינת החברות, אך מוקדם מכדי להבין עד כמה?

ת: לדעתי לא צריך להשתמש במילה מסוכן. בסך הכול ההשלכות של הפייסבוק הן בילוי אובסיסבי מול צג מחשב אטום, אך מצד שני הצורך בתקשורת הוא חשוב ולכן עידוד יצירת קשרים הוא רלוונטי וחיובי. מבחינת ההשלכות לעתיד, נראה לי שאנשים לא ממש יודעים מה עתיד הרשת והרשתות החברתיות הפועלות בה וגם אני לא. אין בושה בכך. מה שבטוח הוא שלפחות בשנים הקרובות הפייסבוק ודומיו ימשיכו לככב בעולם התקשורת הבינאישית והעסקית.

בכל מקרה, דעתי בעניין היא כפי שאתה רואה מעורבת. יש טוב ויש רע. מה שבטוח מבחינתי הוא שכמובן שלא ניתן לבטל את הטכנולוגייה האינטרנטית החדישה או למנוע את חשיפת הנער או הנערה אליה, אך כן ראוי שבתור הורים נהיה יותר מודעים ויותר בשליטה לגבי היקף החשיפה ואופן השימוש של ילדינו בפייסבוקים או הטוויטרים.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

אדלר, ח' . תרבות נעורים על רקע בדידות מסכנת. כן-לא, שחור-לבן (עמ' 14-9). תל אביב: איתיאב.

רפופורט, ת'; לומסקי-פדר, ע'; ואדלר, ח' . נוער ונעורים בחברה הישראלית. מתבגרים בישראל- היבטים אישיים, משפחתיים וחברתיים (עמ' 39-17). אבן יהודה: הוצאת רכס.

שנער, ד. (עורך), "אינטרנט: תקשורת, חברה ותרבות", בתוך: אינטרנט: תקשורת, חברה ותרבות.

Bargh, J. A, Fitzsimons, G. M, McKenna, K. Y. . Can You See the Real Me? Activation and Expression of the "True Self" on the Internet. Journal of Social Issues. Vol. 58, No. 1 pp. 33-48

Bargh, J. A, McKenna, K. Y. The Internet and Social Life. Annu. Rev. Psychol. 55:573-90, 2 re-edition

 

תח-7


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏390.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת