‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד בא לידי ביטוי סיכול חוזה- הדין הרצוי והמצוי?

תוכן עניינים:

מבוא    

מהות דיני הסיכול          

כוח עליון          

מבחן הצפיות    

הגישה המסורתית של הפסיקה לדוקטרינת הסיכול:          

פסק דין יהודה כהן נ' ברוך כהן:  

פסק דין כפר חסידים נ' דוד אברהם ואח'

פסק דין לרר מירי נ' עיריית חולון:           

פסק דין אריה כץ נ' נצחוני מזרחי        

שינוי הגישה      

פסק דין עזרא רגב נ' משרד הביטחון:      

פסיקה: דיני הסיכול בחוקי החוזים הכלליים          

פקיעת חיובים בעקבות הסיכול    

פיצויים בשל הפרת חוזה וסיכול  

מצפיות לסיכון   

פסק דין מורן גדעון נ' ציקי פוקס  

שלמה קסלר נ' רוז נסיעות בע"מ:

סיכול חוזה עקב פגעי טבע          

פסק דין גרניט הגליל בע"מ נ' שיש אלוני בע"מ       

תום לב בעילת הסיכול   

התנאה על תוצאות הסיכול         

סעדים במצב של סיכול   

משפט משווה    

בריטניה           

הדין האנגלו אמריקאי     

המשפט העברי  

הדין הצרפתי    

הדין האיטלקי    

דין רצוי: הרפורמה המוצעת בקודקס האזרחי        

מבחן הסיכון     

סיכום השוואת דין הרצוי (הקודקס) לדין המצוי      

סיכום   

ביבליוגרפיה      

חקיקה  

ספרות ומאמרים

פסיקה  

 מצב שבו מרגע כריתת החוזה ועד הרגע שבו היה צריך לבצע את החוזה – התרחש מאורע מסכל. מאורע מסוג: כלל ארצי – מלחמות, אינתיפאדות, פגעי טבע, משברים כלכליים עולמיים חריפים, אינפלציות גבוהות, קשיים נפשיים, צד שלישי שמשפיע – יכולים לגרום לכך שביצוע החוזה לא ניתן לבצע אותו או שניתן לבצע אותו אך הביצוע הפך להיות שונה באופן יסודי (למשל שהעלות של החוזה היא יקרה). רלוונטית רק לחוזה שהם חוזה נמשך: חוזה שכירות, חוזה מכר בתשלומים, חוזים שהביצוע מראש נדחה לעתיד. – בניגוד לחוזים קצרי טווח.

דיני הסיכול הם מיוחדים וחריגים בחוק החוזים – משום שבדיני החוזים האחריות היא מוחלטת.

מעשה או מחדל בניגוד לחוזה – הסיבה שאדם לא קיים את החוזה לא מעניינת – אחריות מוחלטת.

דיני הסיכול הם חריג – מתחשבים במצב ובסיבה שלא קוים החוזה.

קיים עימות בין הגישה הכלכלית לבין הגישה הדי אונטולוגית:

הגישה הכלכלית – גישה תוצאתית – לא חשובה הדרך אלא התוצאה הכלכלית – איזה דין ימקסם את העושר בחברה? איזה דין הוא יותר יעיל כלכלית? – נבחן באופן חברתי.

הגישה הכלכלית למשפט מתייחסת לדיני הסיכול – שואלת מי מבין הצדדים נושא בסיכון באופן עדיף יותר?

יש נושה שהתחייבו לבצע עבורו דבר מסוים – לפי הגישה – האם האדם או הנושה נושא בסיכון טוב יותר? – הוא זה שיכול למנוע את הסיכון או לפחות לבטח את עצמו בעלות נמוכה יותר?

כאשר מדובר בסיכול אחת הדרישות היא הוכחה שאדם לא יכול היה למנוע את המאורע המסכל – למשל משבר כלכלי עולמי, מצב של מלחמה – הדבר ברור שלא ניתן למניעה. – לכן נבדוק מי יכול היה לבטח את עצמו בעלות נמוכה – הוא נושא הסיכון העדיף

"לבטח" –אולם בקריית שמונה – בהם הוא יכול לעשות שמחות במשך 300 ימים בשנה. שבממוצע 3 ימים בשנה – הוא לא יכול לעשות אירועים משום המצב הביטחוני. – הוא יכול להעלות את המחיר – בשביל שביום שבו יתבטל אירוע – יהיה לו כסף משום שהעלה את המחיר. במקום 40 דולר – ישלמו 42 שקלים. – ואז במקרה של ביטול אירוע הוא כבר קיבל את הכסף. יכול לבטח את עצמו – ולכן הוא נושא הסיכון הגבוה ביותר – החייב הוא נושא הסיכון הגבוה יותר. טענת הסיכול – היא טענת הגנה למפר.- משום אירוע כזה או אחר – הסיכול נותן חסינות מסעד האכיפה וסעד פיצויי הקיום.

מי שבא לקיים את טענת הסיכול – הוא החייב.

לפי השיטה הכלכלית – הוא נושא הסיכון הגבוה יותר. – היא נגד הכרה במקרים של סיכול – ואם כבר להכיר את רק במצבים מצומצמים. המשפט לא אוהב את טענת הסיכול ומעדיף להטיל על החייב את הפיצוי.

הגישה הדאונטולוגית – גישה מוסרית – לא מסתכלת על התוצאה אלא על הדרך עצמה.

לפי גישה זו – היא בעד שחוזים יתקיימו. אם צד לא יכול לקיים משום שהוא לא יכול – אין גישה מוסרית – הגישה הזו תומכת בדיני הסיכול, אם החייב אינו יכול לקיים את החוזה כי הוא לא יכול ולא כי אינו רוצה ולכן היא מכירה במקרה סיכול.

באנגליה – בעל הגישה הכלכלית – מעט מקרים בהם מכירים בדיני הסיכול.

בארה"ב – מבחן הסיכון כמבחן לדיני הסיכול – מבחן גמיש יותר – נכנס גם לקודקס אצלנו.

צרפת קונטיננטליות– מכירים בגישה הדאונטולוגית – יותר מקרים של דיני סיכול.

דיני הסיכול בישראל – בעבר כמעט ולא הכירו בדיני הסיכול, דיני הסיכול הפכו לאות מתה – היה לבחון אם המאורה היה מפגע טבע, הגישה היתה שהכל צפוי בישראל. בשנים האחרונות השתנתה הגישה והחלו להכיר במקרי סיכול – מטעמי מלחמה, משברים כלכלים, גם בקודקס ישנה התייחסות רבה לנושא הסיכול, בפסיקה המתייחסת למלחמת לבנון השניה ישנה התייחסות למה יהיה בקודקס אל מול היכולות לבצע סיכול בדינים הקיימים. השופטת מיכל אגמון  טוענת כי מבחני הסיכול קשים, ולכן הולכת לעקרון תום לב, התפתח מעקף – שיטה אלטרנטיבית לדיני הסיכול – אם אחד הצדדים לחוזה עומד על קיום החוזה כלשונו למרות שהתרחש מאורע סיכולי (קיום החוזה יהיה שונה לחלוטין) – הוא לא עומד על קיום החוזה בתום לב – הוא מפר את חובת תום הלב שלו – פס"ד רגב, פס"ד בן אבו, פס"ד איסתא – הסנקציה היא לפי סעיף 39 – החובה לקיים את החוזה בתום לב, ובנוסף קיימת פסקה 12 לבג"צ שירותי תחבורה ב"ש – ברק מפרט את הסנקציות וסעדים לחובת תום הלב: אחת הסנקציות -

שלילת אכיפה – אם צד מסוים עומד על קיום החוזה כלשונו למרות המקרה הסיכולי ובכך הוא מפר את חובת תום הלב שלו – הוא מבקש לאכוף את החוזה – ולכן נשלול ממנו את האכיפה. – עילה אלטרנטיבית. 

מצגת סיכול חוזה- רפרט פאוורפוינט מקצועי רפרנט כ-20 שקפים- 99 ש"ח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

נתנאל מונדר חוק הגנת הצרכן ותקנותיו - הדין, ההלכה, התיאוריה והמעשה, הוצאת אוצר המשפט (ספטמבר 2017)

אסתר חיות "גבולות המשפט", ספר אדמונד לוי

ב' מדינה, חוזים, (חלק ג', ד' פרידמן, נ' כהן עורכים) 411 - 472.

ג' שלו, דיני חוזים - החלק הכללי: לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי (מהד' שלישית) 617 - 649.

תח