‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הזכות להורות לאור מקרה בוחן של הפריה מנפטרת?

תוכן העניינים

מבוא. 

הורות הזכות להורות. 

טובת הילד. 

הזכות להורות ותרומת ביציות. 

תרומת ביציות מאישה מתה. 

משפט משווה: תרומת ביציות. 

אנגליה. 

צרפת.

דנמרק.

אוסטריה ושוודיה.

ספרד. 

ארצות הברית.

הזכות להורות והפרייה חוץ גופית.

תרומת ביציות ויהדות.

נטילת ביציות לאחר המוות.

זכויות הנפטרת..

הזכות להורות והרשאה לביצוע הפריה.

מגיש הבקשה.

הורי האישה. 

הזכות להורות ובן זוגה של האישה

מעמד הילוד

השוואה בין הפריה להזרעה

פונדקאות

הפריה לאחר המוות ומשפט עברי

ביאה, החדרת הביצית המופרית ומצוות יבום.

מעמדה ההלכתי של הביצית המופרית

ביבליוגרפיה.

חקיקה והצעות חוק

ספרות ומאמרים

פרוטוקולים ומסמכי רקע

אינטרנט

מקורות באנגלית

הדגש בעבודה זו הוא על הזכות להורות. מקרה הבוחן הוא הפריה מנפטרת . השתכללותה של הטכנולוגיה הרפואית בתחומי פריה ורביה כשיטות טיפול לזוגות עקרים, הציבה בפני חכמי ההלכה סוגיות כבדות משקל. ביסודה ניתוק תהליך ההולדה מיחסי אישות והתמשכותו לאורך פרקי זמן ארוכים יותר מהתמשכות הריון המושג בדרך הטבע.

עד שנתחדשה ההולדה בדרך זו, הושג ההריון בתהליך ההפריה שהתקיים בגוף האשה, בסמוך

או לאחר קיום יחסי אישות. מאז הוכנסה ההפריה החוץ גופית כשיטת טיפול, מתחיל תהליך ההולדה, להבדיל מן הבחינה ההלכתית-משפטית, בהפגשת הזרע והביצית מחוץ לרחם אשר לאחריה מושתלת הביצית המופרית ברחם האשה המיועדת לשאת את ההריון. המפגש בין הזרע והביצית יכול שייעשה לאחר זמן כל עוד הזרע נשמר בהקפאה. הוא הדין בביצית המופרית, השתלתה ברחם יכולה להתבצע כעכור חדשים רבים, ואף לאחר מיתת בעל הזרע או בעלת הביצית, ובלבד שתישמר בהקפאה.

ההזרעה המלאכותית, ובעיקר ההפריה החוץ-גופית לצורותיה השונות, מחייבים בחינה מחודשת של הכלים המשפטיים וההלכתיים וההסדרים הנוהגים. במיוחד נדרשת בחינה מחודשת של מערכת דיני המשפחה. יתרונותיה וחסרונותיה של ההפריה החוץ-גופית, ברב שלביותו של תהליך ההולדה. כך למשל, נפתח פתח לאדם הרוצה לשמר את האפשרות להעמיד צאצאים, אך נפגע או עלול להיפגע, במערכות ייצור הזרע כתוצאה ממחלה ממארת, קרינה או בנסיבות אחרות להפקיד זרעו עובר לטיפול הרפואי. אדם זה יכול להפקיד את זרעו בבנק הזרע ולהקפיאו עד להחלטה על ההולדה.[1] אם הפרה זרע זה ביצית אשה, כי אז ניתן להקפיא את הביצית מופרית.

כאשר בית המשפט העליון בישראל פסק בפרשת נחמני (שעסקה בשאלה, האם גבר יכול למנוע מאשתו שנפרדה ממנו להשתיל, בניגוד לרצונו, טרום-עובר שנוצר והוקפא בעבר), הוא ציטט את בית המשפט העליון האוסטרלי, שאמר, כי טכנולוגיות ההפריה החדשות עשויות לעתים קרובות ליצור מצב של "law, marching with medicine but in the rear and limping a little". האפשרויות החדשניות והמפתיעות, המסייעות ביצירת חיים, מביאות איתן לעתים קרובות בעיות אתיות, שלא נדונו בעבר בחוגים המשפטיים החילוניים או ההלכתיים. כך הוא המצב לגבי נטילת זרע לאחר המוות, המאפשרת למעשה הורות מהקבר[2]. 
להלכה חששות משלה בנוגע להליך זה. אך לפני שנעסוק בהן, הבה נבחן את גישותיה בכמה נושאים הקשורים לטכנולוגיות ההפרייה החדשות. באופן כללי קידמה ההלכה בברכה טכנולוגיות אלו, כהזדמנות ברוכה להקל את כאב....

בפסיקה בישראל צויין פעמים אחדות כי הזכות להורות – שכאמור חופש הרבייה הוא אחד מרכיביה – הינה זכות יסוד. זכות יסוד זו עשויה להיגזר מעיקרון החירות הכללי ומן הזכות לפרטיות. חירותו של אדם לפעול כרצונו כוללת חירות להוליד ילדים ולגדלם בכל עת. הכרה חלקית בזכות להורות מצויה אף בהכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם (1948), שבה נקבע בסעיף טז, בין השאר: "כל איש ואישה שהגיעו לפרקם רשאים לבוא בברית הנישואין ולהקים משפחה". אכן, קיימות כיום גישות המגבילות את הזכות להורות למערכת הולדה טבעית, לעומת גישות אחרות, המוכרות הן במדינת ישראל והן בארצות הברית, המרחיבות את זכות בני הזוג להנות מהפריה חוץ גופית ומתהליכי פריון מתקדמים קרי, הרחבת הזכות לפוריות טכנולוגית. בעניין זה נהוג להבחין בין הפרייה מלאכותית פנים-משפחתית לבין הפריה מלאכותית מסוייעת כאשר במדינות רבות קיימים שיקולים האוסרים הפרייה מלאכותית מסוייעת (טיעונים "דתיים". טיעונים של "פגיעה בטובת הילד". טיעונים של "חשש מסחר בביציות"). יחד עם זאת חשוב לזכור כי גם זכות יסוד אינה זכות מוחלטת. זכות יסוד, חשובה ובסיסית ככל שתהייה, עשויה להתנגש עם ערכים ואינטרסים חשובים אחרים ולעיתים אין מנוס מלהסיגה כנגד אותם ערכים ואינטרסים

ביבליוגרפיה לדוגמא ( מתוך כ- 20 מקורות אקדמיים מעודכנים באנגלית ובעברית) 

 חוק תרומת ביציות.

חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

חוק ההסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)

Human Fertilisation and Embryology Act c. 37

Eekelaar John, Family Law and Policy; London F. B. Rothman & Co.,  p. 272-273

World Medical Association Declaration of Helsinki. Ethical principles for medical research involving