עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית ברית הזוגיות, נישואים אזרחיים, נישואין חד מיניים, מבנה המשפחה החדשה, נישואין קונסולריים , נשואים אזרחיים, נישואים א (עבודה אקדמית מס. 9806)

‏290.00 ₪

49 עמודים.

עבודה אקדמית ברית הזוגיות, נישואים אזרחיים, נישואין חד מיניים, מבנה המשפחה החדשה, נישואין קונסולריים , נשואים אזרחיים, נישואים א

תוכן עניינים

מבוא. 

מתודולוגיה. 

נישואים קונסולריים.

סימן 67 לדבר המלך במועצתו 

סעיף 2 לחוק שיפוט בתי דין רבניים.

מגמות וחידושים בנושא נישואין אזרחיים.

שאלת תוקפם של נישואין אזרחיים, שנערכו בחו"ל בין בני-זוג יהודים אזרחי המדינה ותושביה. 

דין מקום עריכת הטקס. 

אי תחולת המשפט הבינלאומי הפרטי 

"נישואי קפריסין", "נישואי מקסיקו" וכד' 

חוק ברית הזוגיות לחסרי דת. 

הצעות חוק אחרונות בנושא נישואים אזרחיים.

נישואים חד- מיניים.

הפסיקה המסורתית לעומת הפסיקה החדשה. 

הפסיקה מסורתית. 

ניתוח דעות השופטים בפסק-דין סקורניק

ניתוח פסק-דין הרשנהורן 

ניתוח פסקי-הדין פורר ושמואל

ניתוח פסק-דין שמואל

דוגמאות לפסיקה חדשה

פסק דין ירוס-חקק נגד היועץ המשפטי לממשלה

ראיונות. 

סיכום ומסקנות. 

ביבליוגרפיה. 

 

דיני המשפחה בישראל, המתירים נישואין רק ע"פ דיניהן של הדתות המוכרות (השריעה המוסלמית, המשפט הדרוזי, היהדות הקונסרבטיבית, המשפט של העדות הנוצריות) כששני בני הזוג משתייכים לאותה עדה, מעמידים קשיים רבים בפני זוגות. בניסיון להסדיר חלקית בעיה זו, חוק ברית הזוגיות לחסרי דת מגדיר את ברית הזוגיות כ"הסכם בין בני זוג לחיות יחד ולקיים חיי משפחה ומשק בית משותף"[2], ומאפשר לשני בני זוג שאינם נמנים עם דתות אלו, המוגדרים בישראל כ"חסרי דת", לבוא בברית הזוגיות. עם זאת, החוק אינו פותר את מצבם של פסולי החיתון, זוגות החפצים להינשא בנישואים אזרחיים, זוגות חד מיניים וזוגות שבהם רק אחד מבני הזוג הינו חסר דת.

 

ההתייחסות הפרטנית דווקא לאלו המוגדרים כ"חסרי דת" נובעת מהעלייה המסיבית מברית המועצות, שהציפה בעיית חסרי הדת. כיום מתגוררים בישראל כ-400,00 עולים שע"פ ההלכה לא מוגדרים כיהודים, ועל כן אין ביכולתם להינשא. בעיית מנועי החיתון מלווה על הכנסת מיומה הראשון, ומהווה קונפליקט מרכזי ביחסי דת ומדינה.

 

עם זאת, הצעת החוק משאירה זוגות רבים בישראל ללא פיתרון בסוגיית הנישואין. כפי שצוין מעלה, זוגות חד מיניים או מעורבים (בן דת אחת עם בן דת אחרת או מחוסר דת) וזוגות שאינם מעוניינים בטקס דתי עדיין לא יכולים להינשא בארץ. גם בקרב חסרי הדת מדובר בפיתרון חלקי מאוד, ההערכות הן כי מתוך 400 חסרי דת החיים בישראל, רק 10% החיים כזוג יעמדו בדרישות החוק החדש ויוכלו להינשא. זאת ועוד, גם במסגרת החוק הזה לא ניתן לדלג על הביקור בבית הדין הרבני, שיתן את חותמתו כי אכן מדובר בלא-יהודים על פי ההלכה.

 

מבקרי החוק טוענים כי הוא בבחינת עלה תאנה להיותה של ישראל חריגה בנוף המדינות הדמוקרטיות בכך שהיא אינה מאפשרת נישואין אזרחיים בשטחה. במסגרת החוק נישאו, זוגות בלבד. מדובר בממוצע נמוך להביך של 17 זוגות לשנה, בעוד שהממוצע השנתי של ישראלים הבוחרים להינשא בחו"ל נע בין 3,000 ל-4,000. החוק לא משפר את מצב זכויות האדם בישראל, אלא מרע אותו, בעודו יוצר "נישואין סוג ב'" לקבוצת אזרחים מצומצמת, שיכולה להינשא רק בינה לבין עצמה. מדובר במוסד שאין לו אח ורע במדינות אחרות, שדורש מחסרי הדת להיחקר, להוכיח את שאינם יהודים ולהתייצב בפני שופט בבית דין הרבני בכדי להוציא "תעודת נוכרי", שמשמה בלבד ניתן להצביע על חוסר שוויון משווע. בשלוש השנים שחלפו מאז חקיקתו של החוק, ניתן לראות כי אין הוא שינה באופן משמעותי את פני הדברים, ומרבית מחוסרי הדת מעדיפים להינשא נישואין אזרחים בחו"ל ולא לעבור תהליך מייגע ומשפיל זה.


הצעות חוק אחרונות בנושא נישואים אזרחיים

 

הצעת חוק נישואין וגירושין

 

הצעת החוק הראשונה שהוגשה בכנסת ה-19 הינה הצעת החוק של ח"כ ניצן הורוביץ המקדמת את חופש הבחירה בנישואין לכל. הצעת החוק כללה מתן אפשרות בחירה בין נישואין בטקס דתי לבין נישואין בטקס אזרחי, במסגרתו יוכלו להינשא גם זוגות חד מיניים. ההצעה כללה גם גירושין אזרחיים בבית הדין למשפחה, ולא בבית הדין הרבני כפי שהם מתנהלים כיום.

 

החוק ביסס את טענותיו על הכרזת זכויות האדם: "כל איש ואישה שהגיעו לפרקם רשאים לבוא בברית הנישואין ולהקים משפחה ללא כל הגבלה מטעמי גזע, אזרחות או דת; הם זכאים לזכות שווה במעשה הנישואין, בתקופת הנישואין ובעת ביטולם".[4] בהצעת החוק נכתב כי זכות זו אינה מתקיימת בישראל, בה אין אדם יכול להתחתן ולהתגרש על פי צו מצפונו. החוק מציין גם את בעיית סרבנות הגט והסחטנות שהיא גוררת עימה, שיכולה לבוא לכדי פיתרון באמצעות גירושין אזרחיים. החוק מאפשר גם לבני זוג שנישאו באופן אזרחי להתרגש באופן דתי ולהפך, מה שמבדיל את הצעת החוק מהצעות קודמות בנושא.

 

הצעה זו נדחתה ברוב של 39 חברי כנסת, לעומת 11 שתמכו בהצעה.

 

הצעת חוק "חיים משותפים"

 

בימים אלו מקדם משרד המשפטים הצעת חוק ממשלתית, שמטרתה הסדרה מעין "ברית זוגיות" לזוגות שאינם יכולים להינשא ברבנות ממגוון סיבות. החוק מנוסח כך שיאפשר גם לזוגות חד מיניים להינשא מכוחו[5].

 

מטרתו של החוק החדש הינה סיוע לזוגות שאינן יכולים או אינם מעוניינים להתחתן ברבנות, בין אם מדובר במקרים בהם בני הזג או אחד מבני הזוג אינם משתייכים לעדה דתית מוכרת, משתייכים לעדות שונות או מצב בו אחד מבני הזוג הינו חסר דת או פסול חיתון. אין התייחסות מפורשת בחוק לזוגות חד מיניים, אך ניסוחו בלשון הבאה: "מי שנשוי לאותו אדם וכן מי שרשום כבן זוגו של אותו אדם במרשם החיים המשותפים", מאפשר את החלתו על זוגות חד מינים.

 

לפי הצעתו של משרד המשפטים, יוענק מעמק חוקי להתקשרות לחיים משותפים של בני זוג תושבי ישראל שנערכה בצורה רשמית בפני "רשם החיים המשותפים". בני הזוג יירשמו ב"מרשם החיים המשותפים" שיושתת על בסיס החוק ובמקביל גם במרשם האוכלוסין. ישנה הכרה חוקית כיום בברית זוגיות של חסרי דת במתווה זהה, אלא שהחוק החדש צפוי לחול על כל בני זוג ישראלים. שלא כמו נישואין דתיים, החוק קובע שמקור תוקפן של הזכויות והחובות ההדדיות של בני הזוג הינו בהסכמתם להתקשר בחיים משותפים. בצורה זו מאפשר החוק לבני זוג לקבוע מראש את מעמדם כחיים חיי שיתוף, שלא כמו ידועים בציבור שמעמדם נקבע בדיעבד לאחר שכל מקרה נבחן לגופו.

 

נישואים חד- מיניים

 

בדין הישראלי לא ניתנת הכרה לנישואים בין בני זוג מאותו המין. יחד עם זאת, באפשרותם של זוגות חד-מיניים שירצו למסד את מערכת היחסים שלהם בצורה רשמית להיחשב כ"ידועים בציבור", מעמד המאפשר קבלתן של חלק מהזכויות שהם מנת חלקם של הזוגות הנשואים. עוד דרכים בהן יכולים זוגות חד מיניים למסד את הקשר ביניהם ולקבל על עצמם את הזכויות והחובות המתקיימים בדרך כלל על זוגות נשואים, הינה בכריתת הסכם מחייב דוגמת הסכם ממון.

 

כיום, זוגות חד מיניים יכולים להתחתן מחוץ לגבולות הארץ במדינה המתירה רשמית נישואין חד מיניים. עם חזרתם ארצה בני הזוג לא נחשבים כנשואים כיוון שנישואים אלו אינם תקפים ע"פ הדין הישראלי. אולם, בני הזוג יכולים להירשם כנשואים במרשם האוכלוסין הישראלי ולהירשם בצורה זו כנשואים בתעודת הזהות. אין לרישום כל משמעות חוקית, ואין הוא הופך את בני זוג לנשואים ע"פ הדין בישראל, אך ישנם גופים רבים שנותנים משקל לרישום בתעודת הזהות ותופסים את בני הזוג כנשואים לכל דבר.

 

רישומם במשרד הפנים של זוגות חד מיניים שנישאו בחו"ל כזוגות נשואים הינו דבר חדש, שלא הובהר באופן חד משמעי בעבר. פס"ד בית המשפט העליון מה-21.11.06 הבהיר את הנושא.

 

יוסי בן-ארי ואח' נגד מנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים

 

בפס"ד בג"ץ יוסי בן-ארי נ' מנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים קבע בית המשפט הגבוה לצדק כי על מנהל האוכלוסין של משרד הפנים לרשום כנשואים זוג גברים הומוסקסואליים שנישאו כדין במדינה זרה.

 

חמישה זוגות חד מיניים ערכו בטורונטו שבקנדה טקס נישואים אזרחיים המוכר חוקים באותה מדינה

חמישה זוגות גברים ישראלים ערכו מחוץ לישראל, בטורונטו שבקנדה, טקס נישואין אזרחי המוכר באותה מדינה. כשחזרו לישראל ביקשו להירשם כנשואים במרשם האוכלוסין, אך פקיד הרישום מיאן לרשום אותם בטענה הבאה: "נישואין שכאלו אינם מוכרים באופן חוקי במדינת ישראל, ולפיכך לא ניתן לרושמם בקובץ המרשם"[6]. הזוגות עתרו לבג"ץ בכדי להכריע בנושא חובתו של פקיד המרשם לרשום את נישואיהם.

 

ביהמ"ש העליון בשבתו כבג"ץ האזין לעתירות, שהוגשו בשם הזוגות ובשם האגודה לזכויות האזרח, בפני הרכב של שלושה שופטים (הנשיא אהרון ברק והשופטים אליקים רובינשטיין ואסתר חיות) והוחלט על הרחבת ההרכב לשבעה שופטים עקב חשיבות הנושא. בסיום פסק דינו הבהיר הנשיא (בדימוס) ברק את המשמעות המוגבלת שיש לייחס לפסק הדין:

 

"בטרם נסיים נחזור ונדגיש במה אנו מחליטים היום, ובמה איננו מחליטים היום. הננו מחליטים כי במסגרת מעמדו הסטטיסטי-רישומי של מרשם האוכלוסין, ועל רקע תפקידו של פקיד הרישום כמאסף חומר סטטיסטי לצורך ניהול המרשם, על פקיד הרישום לרשום במרשם האוכלוסין את העולה מהתעודה הציבורית המוגשת לו על ידי העותרים, לפיה העותרים נשואים. איננו מחליטים כי בישראל מוכרים נישואים בין בני אותו מין; איננו מכירים בסטטוס חדש של נישואים אלה; איננו נוקטים כל עמדה באשר להכרה בישראל של נישואין בין בני אותו מין הנערכים מחוץ לישראל (הן בין תושבי ישראל והן בין מי שאינם תושבי ישראל). התשובה לשאלות אלה, בהן אין אנו מכריעים היום, קשה היא וסבוכה ... יש לקוות כי הכנסת תוכל ליתן עליהן, או על חלקן, את דעתה."

 

נישואים חד מיניים באוסטרליה

אושר במחוז ACT (קנברה וסביבתה) חוק המאפשר את נישואיהם של בני זוג חד-מיניים בטריטוריה זו. הממשל הפדרלי עתר לבית המשפט העליון, וזה פסק כי אין אפשרות לנישואין חד מיניים באף טריטוריה או או מדינת-מחוז במדינה. נישואיהם של 30 זוגות שנישאו בחמשת הימים שחלפו מאז אישורו של החוק ועד ביטולו איבדו את תוקפם החוקי. עורך הדין שייצג את ממשלת אוסטרליה טען כי חקיקה המשתנה ממחוז למחוז בנושאי נישואין עלולה ליצור בלבול בקרב האזרחים. טריטוריית הבירה, בה אושר החוק, טענה מנגד כי יש להרחיב את החוק ולהכיר פדרלית בנישואים חד מיניים. הפרלמנט האוסטרלי דחה שתי הצעות חוק שמטרתן החלת נישואים חד מיניים.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

א' מרקוס מומחים לדיני משפחה, הוצאת אוצר המשפט, 2017

רבקה לוביץ מסוף העולם ועד סופו, מסע הייסורים של נשים בבית הדין הרבני, הוצאת ידיעות ספרים, 2017

חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע

הצעת חוק נישואין וגירושין, התשע"ג- הונחה על שולחן הכנסת ביום, ב' בניסן התשע"ג

שחר ליפשיץ " דיני זוגיות חילוניים ביובל הבא: בין ליברטריאניזציה לבין בית המשפט המחשק" מחקרי משפט יז  159

פ' שיפמן "ארבעים שנה לדיני המשפחה - מאבק בין דין דתי לבין חוק חילוני" משפטים יט 847;


MARRIAGE EQUALITY (SAME SEX) ACT 

The Commonwealth v. Australian Capital Territory HCA 55 (12 December )

  ad 10th, London)  Law International Private, North .P.M & Cheshire .G.C 366-368.

 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת