‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא  3

נושא המחקר:  3 

שאלת מחקר:  3 

שיטת המחקר:  3 

השערות המחקר:  5 

מבצע קדש מלחמת סיני 7 

תוצאות המלחמה  10 

סיפורו של חייל במלחמה  13 

סיכום הפרוטוקולים של הכנסת יחס המפלגות השונות למבצע קדש   20 

דיון 26 

ביבליוגרפיה  28 

נושא המחקר:

יחסן של המפלגות השונות ליציאה למבצע קדש ולתכנית הנסיגה בעקבותיו.

שאלת מחקר:

 מה היה היחס של המפלגות השונות ליציאה למבצע, ולנסיגה בעקבותיו והאם הפרוטוקולים (ישיבה 250 של הכנסת, כ"א אדר א' תשי"ז והישיבה ה183 של הכנסת, ג' כסלו תשי"ז) והכתבות העיתונאיות משקפים את המופיע במחקר?

שיטת המחקר:

עבודה עיונית, סקירת מקורות מחקר וניתוח פרוטוקולים של ישיבות הכנסת וכתבות עיתונאיות העוסקות בנושא.

 ב29 באוקטובר, 1956, יצאה ישראל למלחמה נגד מצרים בתיאום מדיני – צבאי עם בריטניה וצרפת. המלחמה שנודעה כ"מבצע קדש", הסתיימה ב-5 בנובמבר 1956, ובמהלכה כבשה ישראל את חצי האי סיני. הרקע ליציאה למלחמה החל להתהוות כשנה קודם לכן. עוד בטרם קמה מדינת ישראל וכן אחר כך התנהלה מערכת יחסים עוינת בין ישראל לשכנותיה הערביות.

 הודעתו של נאצר, ראש ממשלת מצרים, ב27.9.1955 על עסקת הנשק שחתמה מצרים עם צ'כוסלובקיה, שהייתה בהיקף בלתי רגיל ומפתיע, שינתה את מערך הכוחות של המזרח התיכון וערערה את מאזן הכוחות שעד אז היה שקול למדי. בעקבות אותה הודעה נוצרה אוירה מתוחה בישראל וציפייה מההנהגה לתגובה כלשהי שכן הייתה הבנה כי מטרת העסקה לא הייתה רק לשם הגנה כפי שהציגו אותה המצרים אלא עיקרה היה תקיפה.

במשך השנה שלאחר מכן נערכו הערכות לגבי המצב הביטחוני ותהיות לגבי מועד התקפה המצרית על ישראל. תוך כדי כך המצב הביטחוני הוסיף להתערער עת המצרים הציבו לאורך הרצועה יחידות פלסטיניות שבהמשך החלו להצליף את לעבר מוצבי התצפית של צה"ל.

בן גוריון הגיע למסקנה כי תידרש פעולה צבאית והחל להיערך לקראתה. הוא סבר כי פעולה צבאית יזומה של מדינת ישראל עדיפה על המתנה לפעולתה של מצרים.

החלו להישמע חששות מפעולה צבאית נגד מצרים מסיבות שונות אליהן אתייחס בעבודה אך מצד שני הייתה גם הבנה להכרח שביציאה לפעולה[1].

לאחר המלחמה, התעוררה דרישה של ארצות הברית לישראל לסגת משטחים כבושים. גם סביב סוגיה זו התעורר ויכוח והושמעו עמדות שונות מלוות בנימוקים שונים.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)  

בן-אליעזר, א. "מאומה-במדים לצבא פוסט-מודרני: פוליטיקה צבאית בישראל ב'זמנים חדשים' ". תרבות דמוקרטית, כרך 4-5

גופמן, א'  "הצגת האני בחיי היום יום" בתוך: רוט-הלר, ד', נווה, נ' (עורכים), היחיד והסדר החברתי, תל-אביב: עם עובד

הורביץ, ד. וליסק, מ "דמוקרטיה וביטחון לאומי בסכסוך מתמשך", יהדות זמננו, כרך 4

הרכבי, י. מלחמה ואסטרטגיה, מערכות

Buzan, B.  people, States, and Fear: The National Security Problem in International Relations. Brighton, Sussex: The Harvester Press.