‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא   3

פמיניזם.. 3

המהפכה החברתית – מגדר והזכות החוקתית לשוויון 6

יציאת נשים לעבודה.. 7

נשים במשרות בכירות.. 7

איסור אפליה בעבודה בין גבר לאישה.. 9

פרק ראשון:  אפליה מגדרית בסקטור הבנקאות רקע כללי. 10

פרק שני: בחינת אפליה מגדרית בקידום למשרות בכירות בשלושת הבנקים הגדולים בישראל. 12

פרק שלישי: בחינת אפליית שכר מגדרית במשרות ניהוליות בכירות בשלושת הבנקים הגדולים בישראל. 15

פרק רביעי: דיון ומסקנות.. 17

ביבליוגרפיה.. 18

נושא אפליה מגדרית בקידום ובשכר הינו נושא שמעסיק רבות את החברה בארץ ובעולם כולו. כיום לנשים הון אנושי שווה גברים אולם למרות זאת שכרן נמוך יותר, לפחות בחלק מהמקצועות. הרעיון העומד מאחורי עבודה זו, קרי שאלת המחקר אותה אנסה לבדוק, הוא מדוע נשים לא משתכרות כמו גברים ולא מקודמות בעבודה, למרות שההון האנושי שלהן שווה לגברים (הון אנושי השכלה); האם הדבר מהווה אפליה אסורה על פי החוק; האם החברה מתייחסת בכלל להון האנושי כמדד לקידום תעסוקתי. בנוסף, כאישה שעובדת כיום בתפקיד ניהול במגזר הציבורי חשוב לי לדעת לאן מועדות פניה של החברה הישראלית בעניין זה.

שאלת המחקר שלי מתרכזת בבחינת אפליה בקידום בעבודה בסקטור הבנקאות בישראל. העבודה תבחן את שלושת הבנקים הגדולים בארץ (מבחינת היקף פעילותם) –בנק לאומי, בנק הפועלים ובנק דיסקונט. התמקדות בשאלת האפליה בסקטור הבנקאות עוררה בי עניין בשל העובדה  שמדובר בסקטור שבראש הסמכות המוניטרית העליונה שלו עומדת אישה. כמו כן, במסגרת עבודה זו אבחן האם קיימת אפליה בקידומם של נשים לדרג המשרות הבכירות בהנהלת הבנק, האם משרות בחירות שמאוישות על ידי נשים הן דומות ברמת השכר לאותן משרות בכירות שמאוישות על ידי גברים (ההשוואה היא יחסית להיקף הפעילות של כל מוסד בנקאי). 

במסגרת עבודה זו סקרתי את עניין אפליה מגדרית בשני נושאים עיקריים: קידום למשרות ניהוליות בכירות ושכר. על פניו בשל מספר עובדות התרשמתי כי נושא אפליה מגדרית פסח על סקטור הבנקאות בישראל. ראשית, הדמות הבכירה ביותר בסקטור הבנקאות היא אישה – הד"ר קרנית פלוג שעומדת בראש בנק ישראל. יתכן על כן, בשנים האחרונות מורגש כי יותר ויותר נשים מכהנות בתפקידים בכירים במערכת הבנקאית. אולם לאחר עבודת מחקר זו גיליתי כי בהחלט עדיין קיימת אפליה בקידום למשכרות בכירות ואף קיימים פערי שכר בין גברים לנשים במשרת מנכ"ל בנק בישראל. יתר על כן, מתוך 17 בנקים בישראל ישנן רק 3 נשים בתפקיד מנכ"ל, כאשר מנכ"ל בנק דיסקונט אשר טופולסקי מונה רק לפני מספר חודשים, קודמה בתפקיד היה גבר. בנוסף, ברור כי מנכ"ל בנק הוא דמות ניהולית בכירה, אולם חשוב לזכור שמרבית מתהליכי קבלת ההחלטות צריכים להיות מאושרים על ידי דירקטוריון הבנק. כיום כל יו"ר הדירקטוריון בסקטור הבנקאות הם גברים, כלומר, בפועל דרג קבלת ההחלטות הבכיר ביותר בבנקים בישראל מנוהל אך ורק על ידי גברים. בעניין זה אין ספק כי קיימת אפליה מגדרית וכי העובדה כי אין אישה אחת שמונתה לכהן כיו"ר דירקטוריון מעידה כי הדרך להשגת השוויון בסקטור הבנקאות עוד רחוקה יחסית. ברצוני להוסיף כי כאישה שסוללת את דרכה למשרות ניהוליות ורואה את עתידה כמנהלת שיש ביכולתה לתרום הרבה למקום העבודה ולחברה, אני מרגישה שיש לנו עוד דרך לעבור כדי להגיע למעמד בו קיים שוויון מלא בשוק העבודה. שוק העבודה מאופיין בסטנדרטים גבריים שהשאיפה לשנות זאת היא מאתגרת במיוחד. האם היא אפשרית או לא ימים יגידו. ללא ספק עבודה זו שינתה את תפיסתי לגבי שוויון בסקטור הבנקאות ועוררה בי את הרצון להוביל לשינוי מהותי.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

אהרון, ג.  הבדלים בין משטרי משפחה/ עבודה בהשפעת תעסוקת נשים על דפוסי פריון. עבודה לשם קבלת התואר "דוקטור", החוג ללימודי עבודה, אוניברסיטת תל-אביב.

בן ישראל, ר' . שוויון הזדמנויות ואיסור הפליה בעבודה, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה.

בן ישראל, ר' . דיני עבודה בישראל, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה.

Nelson, N. The unbearable accuracy of stereotypes in Handbook of prejudice, stereotyping, and discrimination. Psychology Press

 Greenhaus, J.H & kopelman, R.E . Conflict between work and nonwork roles: Implications for the career planning process. Human resource planning, 4 (1), 1-10